נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות קבע שאין יסוד לטענת ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי חקירת השוטרים שהיו מעורבים במותו של יעקוב מוסא אבו אל קיעאן ב-2017 הופסקה על מנת שלא לפגוע בתיקים המשפטיים המתנהלים נגדו. עוד מתח הנציב ביקורת חריפה על היעדר הטיפול המשמעתי במעורבים בפרשה.
השופט (בדימוס) דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, פרסם הבוקר (שני) את החלטתו בהמשך לבדיקה שערך בנוגע לפרשת אום אל-חיראן.
הרקע לדברים הוא אירועי ינואר 2017 בכפר הבדואי אום אל-חיראן שבנגב. במהלך פינוי מבנים לא חוקיים בכפר, נורה תושב המקום יעקוב מוסא אבו אל קיעאן על ידי שוטרים שאבטחו את הפינוי, בעת שנהג ברכבו. ככל הנראה כתוצאה מהירי איבד אל קיעאן שליטה ברכב, שפגע בשוטרים שהיו במקום. רס"ם ארז עמדי לוי נהרג מהפגיעה. אל קיעאן מת מפצעיו לאחר דקות ארוכות בהן לא סופק לו טיפול רפואי.
סמוך למקרה עלו מכיוון גורמים רשמיים טענות שאל קיעאן ביצע פיגוע דריסה ולכן נורה, אך לטענות אלו לא נמצא ביסוס מספק. בחודש ספטמבר האחרון התנצל ראש הממשלה בנימין נתניהו על המקרה, וטען כי ההליכים נגד אנשי המשטרה והפרקליטות שהאשימו את אל קיעאן בהאשמות שווא לא מוצו כדי לא לפגוע בהליכים המשפטיים נגדו. ראש הממשלה נסמך בטענותיו על תכתובות מייל בין הגורמים המקצועיים שעסקו בפרשה, אשר חלקן הודלפו לתקשורת.
בעקבות טענות נתניהו, הורה שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן לנציב לברר את הטענות ולבדוק את האופן בו טיפלו פרקליטות המדינה והמחלקה חקירות שוטרים (מח"ש) בטענה שהועלתה בזמנו, ולפיה המנוח ביצע פיגוע במסגרת האירוע שבו מצא את מותו.
החלטת הנציב כוללת ארבעה תחומים:
- משמעות תכתובות המיילים בין פרקליט המדינה לשעבר למנהל מח"ש לשעבר, שהודלפו לכלי התקשורת, ואשר הובילו, במידה רבה, להגשת התלונה.
- סוגיית יישום ההמלצות המשמעתיות או הפיקודיות של פרקליטות המדינה על ידי מחלקת משמעת במשטרה.
- העדר הכרעה בשאלה אם המנוח היה מפגע, אם לאו.
- העדר חקירה באזהרה של אחד השוטרים שנטלו חלק באירוע.
בנוגע לתכתובות המייל שהודלפו, קבע הנציב כי אין קשר בין התכתובות לבין ההכרעה בדבר היותו של המנוח אל קיעאן מפגע או לא; וכי "בצורה חד משמעית" כי "אין כל קשר בין חילופי הדברים הנ"ל לתיקי ראש הממשלה, וממילא לא להכרעה כלשהי בנוגע לאותם תיקים". זאת, בניגוד לטענות שהעלה ראש הממשלה בזמנו.
בנוגע ליישום המלצות פרקליט המדינה על ידי מחלקת המשמעת של המשטרה, מסקנותיו והחטותיו של הנציב חמורות. עם סגירת תיק החקירה בנושא על ידי המחלקה לחקירות שוטרים, הועברו למחלקת המשמעת מספר סוגיות לטיפול משמעתי. אלו כללו ביו היתר את התנהלות גורמי הרפואה המשטרתיים שנמנעו מלהעניק טיפול רפואי לאל קיעאן לאחר שנורה; את התנהלות השוטר היורה וסוגיות הקשורות לאופן החקירה והעדויות שנמסרו על ידי הגורמים השונים.
הנציב קובע כי החלטת פרקליט המדינה להעביר את הסוגיות השונות לבחינת מחלקת משמעת "היתה כלא היתה" וכי "לא ננקטו כל צעדים משמעתיים או פיקודיים כנגד המעורבים באירוע". הנציב מגדיר מצב זה כ"מצב שאין הדעת סובלתו", וממליץ במסגרת תמצית ההחלטה שפורסמה ליועץ המשפטי לממשלה לעגן חובת מעקב של מח"ש אחר הנחיות הניתנות על ידה או על ידי הפרקליטות למחלקת המשמעת.
בנוגע להיעדר ההכרעה בשאלה האם המנוח אל קיעאן היה מפגע או לא, התייחס הנציב להחלטת גניזת התיק על ידי פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, וציין כי "עו"ד ניצן לא קבע בשופ פנים ואופן כי המנוח הוא מפגע ו/או קביעה דומה לזה". עם זאת ציין הנציב כי כיוון שהחלטת פרקליט המדינה נידונה בימים אלו בבג"צ, המשך הבירור שלה אינו נמצא בסמכותו.
בנוגע להיעדר החקירה באזהרה של השוטר שירה באל קיעאן, סוקר הנציב בהחלטתו את המחלוקת בין עו"ד אורי כרמל, מי שעמד בראש מח"ש בזמן האירועים, לפרקליט המדינה ניצן. בעוד עמדת מח"ש היתה כי יש לחקור באזהרה את השוטר היורה, ויתכן כי נחקרים נוספים; פרקליט המדינה קבע כי לא תתקיים חקירה כזו. הנציב מציין כי הכרעת פרקליט המדינה "ניתנה לאחר שעיין ובחן את כלל הנתונים". גם בנושא זה נמנע הנציב מהחלטות מובהקות שכן הנושא עומד לפתחו של בג"צ.
