שותפות קידוחי הגז "תמר" שילמה תשלום ראשון לקרן העושר הריבונית – "קרן אזרחי ישראל" בסוף שנת 2020, כך על פי פרסום בכלכליסט. מדובר במס רווחי יתר – מס שהטילה המדינה על שותפויות הגז בשל הפקת גז במים הכלכליים של ישראל.

על פי הפרסום, בשנת 2021 צפויה "תמר" לשלם כ-300 מיליון דולר, בנוסף לתשלומי המסים הרגילים – מס חברות ותמלוגים ממכירת הגז. בטרם תשלום זה, שילמה שותפות קידוחי הגז "תמר" כ-12 מיליארד שקלים למדינת ישראל מתמלוגים ומס חברות, אך אף לא תשלום אחד בגין מס רווחי יתר.

בשנת 2011 חוקקה ישראל את "חוק ששינסקי" הקובע את תמהיל המיסוי על הפקת משאבי טבע. מבנה המס בנוי כך שיקל על בעלי המאגרים לשלם בעבור ההלוואות לפיתוח המאגר, כך שהתשלום מתחיל רק לאחר כיסוי של 150% מההשקעה בפיתוח. למאגר "תמר" ניתנה הטבה נוספת, שדחתה את תשלום המס עד לאחר כיסוי 230% מההשקעה. לפיכך, המאגר שפועל החל משנת 2013, התחיל לשלם את המס רק כעת.

הקרן לאזרחי ישראל

הקרן לאזרחי ישראל היא קרן עושר ריבונית, שחוקקה בשנת 2014, בכוונה מוצהרת להרחיק את הכספים שיתקבלו בה מאזרחי ישראל להשקעות בחו"ל. לתקציב המדינה יועברו חלק מרווחי ההון של הקרן. הקרן תוקם לאחר שיצטברו בה מיליארד שקלים, כאשר נכון להיום יש בה רק כחצי מיליארד. עד התשלום ממאגר תמר, רוב הכסף הגיע מהטלת מס רווחי יתר על מאגר ים תטיס שקרס בשנת 2012, ומיעוטו מהפקת משאבי טבע של כי"ל.

בשנה האחרונה, עסקה הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) ובה הוצגו תחשיבי רשות המסים לפיהם עד שנת 2064, יתקבלו בקרן 200 מיליארד שקלים. סכום זה נמוך בהרבה מהתחזיות של בנק ישראל משנת 2013, שהתבססו על מחירי גז עולמיים גבוהים יותר ויצוא מוגבר של גז.

אומדן הכנסות מהיטלים בתרחישי מינימום (סגול) ומקסימום (כחול) (רשות המיסים בישראל)

משרד האוצר פרסם לאחרונה תזכיר חוק לצורך סגירת פרצות מס וקידום הליכי גביה של מס רווחי יתר. לפי האוצר, התיקונים המוצעים צפויים להקדים את מועד הפקדת כספי ההיטלים בקרן ולהגדילם. על פניו, התיקון הולם את סעיף ה'יציבות הרגולטורית' המרוכך במתווה הגז משנת 2015, הקובע שלממשלה מותר לבצע שינויי רגולציה בתחומי המיסוי.

מס רווחי היתר זכה בעבר לביקורת מהמרצה לחשבונאות אבישי עובדיה, על היותו הזמנה ל'תרגילים' בדחיית התשלום והפחתת החבות.

תיקון החקיקה המוצע, אמור להתמודד עם בעיות אלו ולהקל על שימוש בהווה בכספי הקרן על ידי המדינה, בניגוד למתכונתה המקורית, לאור הצרכים המיידים שנגרמו במשבר הקורונה.