סך ההכנסות ל'קרן לאזרחי ישראל', קרן שהוקמה בחוק ב-2014 ונועדה לקבל חלק מכספי המס על הגז, יסתכמו ב-59 מיליארד דולר (כ-200 מיליארד שקלים) בשנת 2064, כך על-פי הערכות רשות המסים, שהוצגו הבוקר בכנסת בוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט.

נתח המדינה מהכנסות הגז והנפט הגיע עד כה רק מתמלוגים וממס הכנסה, ולא מ'היטל רווחי יתר' (המכונה 'מס ששינסקי' על שם יו"ר הוועדה שהמליצה להטיל אותו). סך ההכנסות המצטברות עד כה לתקציב המדינה ממאגרי הגז הוא כ-12 מיליארד שקלים, לצד כחצי מיליארד שקלים נוספים ששמורים ל'קרן לאזרחי ישראל' שהגיעו משאריות הגז במאגר 'ים תטיס' (כ-90%), מאגר שחדל לפעול בשנת 2012, ומיעוטם מכי"ל, בגין הפקת משאבי טבע ביבשה (כ-10%).

סוגי המסים החלים על נפט וגז (רשות המיסים בישראל)

כך, נראה שהבטחות ראש הממשלה בעבר בדבר "מאות מיליארדים" אינן מופרכות לחלוטין, אלא שהוא 'שכח' לציין שהערכת ההכנסות הזו מבוססת על פריסת תשלומים על-פני כ-50 שנה. מכיוון שקשה מאוד לחזות את מחירי האשלג, הנפט והגז עשורים אל העתיד ועוד יותר מכך את כמויות ההפקה, ההערכה הזו יכולה להשתנות בהרבה בעתיד, לשני הכיוונים. מה שבטוח, חישוב הסכומים בצורה מהוונת, כלומר בהתחשב בכך שכסף היום שווה הרבה יותר מהתחייבות לשלם כסף בעתיד, מקטין אותם באופן דרמטי וגם במובן היחסי – כלכלת ישראל צפויה לצמוח כך שההשפעה היחסית של כספי הגז צפויה להישחק.

במונחים שנתיים, ההיטל צפוי לטפס ממאות מיליוני דולרים בשנים הקרובות עד לכ-2 מיליארד דולר בשנה בשנת 2028, הכנסות שיגיעו בנוסף לתשלומי תמלוגים ומס חברות, שהסתכמו עד כה בכמיליארד וחצי שקלים לשנה לתקציב המדינה. יו"ר הוועדה, חבר הכנסת אבי דיכטר (הליכוד), ציין כי תחזית זו פסימית בהרבה מהערכות בנק ישראל מלפני שבע שנים שצפתה שההכנסות יגיעו הרבה יותר מהר. יוגב גרדוס מאגף התקציבים באוצר הודה ש"אלו סכומים משמעותיים, אבל לא משמעותיים כמו שחשבנו בזמנו".

אומדן הכנסות מהיטלים בתרחישי מינימום ומקסימום (רשות המיסים בישראל)

במקביל, הסתבר בדיון שבכל שנה הליכי קביעת ההיטל נתונים למשא ומתן בין מפיקי משאבי הטבע לבין רשות המסים. לטענת אבישי עובדיה, יועץ חשבונאות, פרטי המנגנון הכספי של ההיטל מאפשר תכנוני מס ניכרים, שגם דוחים אותו וגם מקטינים אותו בפועל.

ד"ר ג'ינה כהן, שעבדה בבריטיש גז בעבר, שלחה לוועדה מכתב עם מספר הסברים לעיכוב בהכנסות לקרן, בראשם ירידת מחירי הגז בישראל ובעולם, שפגעו בהיקפי היצוא, ועיכובים בפיתוח שדה לוויתן. לדבריה, "יש צורך להגיע לאיזון בין מחירי גז נמוכים יותר – צעד שמועיל לציבור, אך יכול לגרום לבזבוז אנרגיה – לבין מיסים לאוצר ולקרן ההכנסות, צעד שמיטיב עם האוצר, אך מעלה את מחיר החשמל".

למה בכלל צריך את הקרן?

דיכטר מעלה בכל ישיבה את שאלת ההצדקה לקיום 'הקרן לאזרחי ישראל', עם מנגנון השקעות בחו"ל, מינויי ועדת השקעות ופיקוח פרלמנטרי, כשסכומי הכסף שינוהלו בקרן הם די צנועים.

"שמענו בעבר על 'המחלה ההולנדית' (תופעה בה קיימת סכנה לייסוף המטבע המקומי בשל יצוא מאסיבי של משאבי טבע ופגיעה בשאר ענפי היצוא עקב כך – א.ר), אבל היום כשיש סכומים הרבה יותר קטנים זה לא ברור. בנק ישראל צפה 14 מיליארד שקל ב-2022 ונגיע בקושי למיליארד שקל, כך שכל המנגנון של השקעה בחו"ל, כדי שיישא רווחים, כדי שהם יגיעו לכאן, הוא מצטייר כמשהו שנבנה לתרחיש אחר". עוד ציין דיכטר כי יו"ר ועדת האיתור, השופט בדימוס משה גל, התפטר לאחר שלא הצליח לבצע את משימתו, של איתור בכירים מומלצים למינוי למועצת הקרן ולוועדת ההשקעות. "אם יסתבר שגם התחזית הזו היא אופטימית נצטרך לחשוב האם החוק שקבע את יעוד הקרן נכון. אי-אפשר לומר – קבענו, אז ממשיכים ללכת. שמענו הרהורים אחרים, אפילו מפרופסור ששינסקי עצמו". לעומתו, גרדוס הביע תמיכה בקיום הקרן: "לקראת סוף העשור יהיו סכומים משמעותיים ואין הגיון לשים אותם בתקציב השוטף".

ח"כ אבי דיכטר. 18 ביולי 2018 (הדס פרושפלאש90)

למרות הקורונה, הכסף יופקד בחשבון נפרד

כיום, חצי מיליארד השקלים, שמיועדים ל'קרן לאזרחי ישראל', 'שוכבים' בחשבון בנק נפרד, ולא נעשה בהם דבר. לפי מירי סביון, משנה למנהל רשות המסים, "מבחינת ההתייחסות של המדינה כגורם הכנסות, כשהכספים האלה נכנסים הם צבועים ולא נכללים בתוך תקציב המדינה. הם באופן שוטף יועברו לחשבון בנק נפרד כי ברור לנו שהכסף הזה הוא לא הכנסות רגילות ממסים, אלא סעיף נפרד".

בדיון קודם בוועדה, חשף פרופסור יוג'ין קנדל כי ראש הממשלה נתניהו תבע להחמיר את הפרדת הכספים, כדי להקשות על ממשלות ישראל לדורותיהן להשתמש בכסף לצורכי ההווה, דרך יצירת מנגנון מסובך במיוחד שמתיר רק הלוואה מכספי הקרן לממשלה במצבי קיצון.

מצב הקיצון מתממש בימים אלו, עקב מגיפת הקורונה, אך כספי הקרן מנוטרלים לחלוטין, בעוד הממשלה לווה כספים בחו"ל ובארץ בריבית. מנגנון זה נועד להבטיח באופן מוחלט שגם אם יהיה כסף בקרן לאזרחי ישראל הוא לא יגיע לאזרחי ישראל.