ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ הבטיחו מאות מיליארדים לאזרחים מרווחי הגז. בינתיים הגיעו כמיליארד וחצי לשנה בלבד, ומאגרי הגז כלל לא משלמים היטל רווחי יתר. אז איפה הכסף? תלוי את מי שואלים.

בישיבה שערכה היום (שלישי) הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט, תהה היו"ר, ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), לגבי הפער בין תחזיות בנק ישאל מ-2013 ורווחי הגז הצטברו בפועל. על כך ענה המשנה לנגיד בנק ישראל אנדרו אביר: "אין לי את כל התשובות שאתה צריך. אני יכול לבקש הסברים".

דיון הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט (צילום: דוברות הוועדה)

לפי דיכטר, הבנק צפה הכנסות של 35 מיליארד שקלים עד 2022. עד כה ההכנסות עומדות על כ-12.5 מיליארד שקלים בלבד, ויעפילו אולי לכ-20 מיליארד בתום התקופה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

עוד חזה הבנק 14 מיליארד שקלים שיגיעו באופן יעודי ל"קרן אזרחי ישראל", שנועדה להרחיק את ההכנסות ממדינת ישראל להשקעה בחו"ל, ולחלוקת פירות ההשקעה לאורך עשרות שנים.

במציאות, בסוף השנה הבאה צפויים להיכנס רק עוד חצי מיליארד שקלים לקרן, שיתווספו לחצי המיליארד שכבר שמורים במשרד האוצר, מה שאמור להתחיל את תהליך השקעת הכספים. דיכטר הסביר כי "75% ממה שיש הגיעו ממאגר 'ים תטיס' שאזל, ו-25% מ'מקור לא ידוע', שידוע שהוא כי"ל".

במצגת  שהציג אביר, צוין כי רשות המיסים העלתה שאלה לגבי סופיות תשלומי המס של מאגרי הגז, וייתכן כי הכספים לא ישוחררו להשקעה עד סוף 2023.

למרות הסטייה הגדולה, התחזית של בנק ישראל עדיין קרובה יותר למציאות מההבטחות של נתניהו ויובל שטייניץ, שדיברו ועדיין מדברים על "מאות מיליארדים" לטובת אזרחי ישראל.

אז איפה הכסף? תלוי את מי שואלים

"מעולם לא עשו רבים כל כך, הרבה כל כך כדי שאנחנו נפסיד המון כל כך בנושא הגז", אמר פרופסור יוג'ין קנדל שהיה בראשית העשור יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, והאשים את ארגוני החברה האזרחית, שניהלו מאבקים רבים בנושא משק הגז, בכך שעיכבו את פיתוח משק הגז וגרמו להחמצת הזדמנויות לרווחים רבים שנכללו בתחזיות.

"במחאה מול ועדת צמח ליצוא גז נאמר: 'אסור לייצא גז', כי זה מקור אנרגיה נקי שצריך אותו ל-100 שנה קדימה", הוסיף, "אותם אנשים היום עושים הפגנות נגד ניצול גז כי זה לא מספיק נקי לטעמם".

לפי קנדל, האיטיות בקביעת הרגולציה, המחאות והעתירות לבג"ץ, גרמו לפספוס עסקת וודסייד האוסטרלית, שיכלה להקדים את פיתוח מאגר לוויתן. " בינתיים קרו שני דברים, ארה"ב מצאה כמויות של גז שמספיקות להם ל-200 שנה. במצרים מצאו גז, מוזמביק מצאה גז", טען קנדל, "הכמויות העולמיות הן אדירות. אם היו חוזי יצוא ב-2014-2013, היינו מרוויחים לפי דעתי עוד 10 מיליארד דולר לפחות".

ד"ר ג'ינה כהן מהטכניון, שעבדה עם חברות הגז בישראל, טענה כי "המחיר הממוצע באירופה בעשור האחרון הוא כ-10 דולר. גם ה-6.348 שקלים שמשלמת חברת החשמל היום זה נמוך ביחס לממוצע האירופי. כשלנו היה אסור לייצא, מצרים ייבאה גז נוזלי במחיר של 10 דולר. מחירי הגז ליצרנים פרטיים ירדו ל-4.7 דולר, אבל אזרחי ישראל לא הרוויחו מזה, אלא היצרנים עצמם והתעשיינים הגדולים שקונים מהם".

אמיר פוסטר, המייצג את תעשיית חיפוש הגז בישראל, אמר: "אני לא מתרגש מהתחזית של בנק ישראל. ב-2013 לא דמיינו שלוויתן יפותח רק ב-2019. חשבו שהוא יתחיל ב-2017. יש הסבר הגיוני. אין כאן משהו נסתר. גם מול התחזיות של חברות הגז יש דחייה מסויימת, אבל היא לא ענקית".

מרב דוד, מארגון לובי 99 אמרה: "אנחנו כארגון אזרחי קטן עם מתנדבים, העמדנו תחזית לרשות הוועדה, ולפיה בעשור הקרוב, כל מה שייכנס לקרן העושר זה 10 מיליארד שקלים. הייתי מצפה שבנק ישראל יעמיד תחזית יותר ברורה. דיברתם על דחיית הפיתוח של לוויתן, אבל התחזית של 14 מיליארד יוחסה למאגר תמר, שפותח לפני הזמן שנחזה. אם יעדי הגבייה נמוכים, אולי צריך לשנות את החוק ולהעלות אותם".

250 מיליארד חביות נפט מחכות מתחת לאדמה

קנדל הפתיע את חברי הוועדה כשאמר: "יש בארץ כ-250 מיליארד חביות נפט בפצלי שמן, כמות דומה לכמות הנפט שיש לסעודיה. אנחנו יודעים איפה הם טמונים" לטענתו, הוועדה המחוזית בירושלים, "שלא הוסמכה לטפל בנפט", החליטה לא לאשר ניסיון להוציא את הפצלים כי המשרד להגנת הסביבה העביר לה חוות דעת שזה יגרום לרעידת אדמה. "עשרות מיליארדי דולרים שוכבים מתחת האדמה ואף אחד לא עושה עם זה כלום", טען.

ח"כ אבי דיכטר אמר בתגובה: "זו אמירה דרמטית ויש לה משקל רב מאוד. אם הגז הוא משחק ביחס לנפט, הוועדה תשחק על המגרש הזה. הבעיות הכלכליות והגנת המדינה לא פחות חשובות מבעיות הגנת הסביבה".

הכסף מיועד להשקעה בחו"ל כאילו אין קורונה

דיכטר שאל בתחילת הדיון "אם ההכנסות הצפויות הן כל כך קטנות, אז למה אנחנו מתעסקים בהשקעה בחו"ל? זו סוגיה מאג'ורית מבחינת הוועדה". פרופסור קנדל השיב לשאלה: "אנחנו מדינה מספיק גדולה, עם תשתיות מספיק מפותחות, לא חשבנו על קורונה. חטפנו לפחות 40-30 מיליארד דולר נזק, חשבנו על כך שרעידת אדמה לא מאוד גדולה הייתה עושה נזק כזה".

במלים אחרות, קנדל מציע לתת לכסף המועט שכבר יש להמשיך לשכב כביטוח ליום אסון בעתיד, כאשר האסון כבר מתממש והמדינה זקוקה לכסף עכשיו.

קנדל הזהיר מהמצב הנוכחי, בו אין בכלל מוסדות ממונים לקרן, כך שהכסף צפוי לשכב סתם, לא לטיפול בקורונה ולא להשקעה בעתיד. לפי החוק, הקרן יכולה לחלק רק כ-3.5% מנכסיה להשקעה באזרחי ישראל בכל שנה, כאשר שאר הכסף מיועד להשקעה בחו"ל. קנדל סיפר כי ראש הממשלה נתניהו וח"כ משה גפני הקפידו ליצור בחוק מנגנון הלוואות מסובך בכוונה עוד יותר מההצעה המקורית, שיקשה על הקרן לאזרחי ישראל להלוות כסף לתקציב המדינה מעבר ל-3.5% השנתיים. כך מבטיחים באופן מוחלט שגם אם יהיה כסף ב"קרן לאזרחי ישראל" הוא לא יגיע לאזרחי ישראל.