"הפחתת רגולציה" ו-"חבילת חוקי צמיחה": בהודעה הלקונית ששחרר אתמול שר האוצר כ״ץ לגבי תכנית היציאה מהמשבר הכלכלי חסרה מילה חשובה אחת: ״השקעה״. וכנראה שלא סתם.
לעומת התכנית הכלכלית של ממשל ביידן להוצאת המשק האמריקאי מהמיתון, והקריאה של קרן המטבע הבינלאומית לממשלות העולם לבצע השקעות ישירות בתשתיות בהיקפים שלא נראו מאז סיום מלחמת העולם השנייה, ההודעה של כ״ץ לא מזכירה אפילו פעם אחת את האפשרות של השקעה ממשלתית.
כ״ץ ופקידי האוצר מכינים את הקרקע לתכנית יציאה רזה, עם השקעה ממשלתית נמוכה ככל שניתן, והסתמכות על משקיעים פרטיים כדי להוציא את המשק הישראלי מהבוץ. דווקא בזמן המשבר הכלכלי החמור ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, באוצר נערכים כפי הנראה, לתכנית קמצנית שעדיין מחזיקה בצורך לשמור על יחס החוב תוצר של ישראל קודם לחובה להחזיר את המשק לצמיחה.
ההודעה אמנם מכילה עוד מרכיבים חשובים לתכנית, כמו תמיכה בשוק העבודה, העמדת אשראי וסיוע לעסקים, אבל רמזים לגבי גודלה הממשי של תכנית היציאה נמצאים דווקא בסעיף של מנועי הצמיחה. לתמיכות כמו מענקים ודמי אבטלה יש חשיבות עצומה כדי לאפשר לעסקים ומשקי בית שנפגעו מהמשבר לחזור לשגרה ולעמוד בחזרה על הרגליים באופן עצמאי. עם זאת, מדובר בכסף קטן לעומת תכנית ההשקעות שאמורה להוציא את המשק מהמיתון.
בניגוד לסיוע החירום, תכנית יציאה צריכה לעסוק ביצירת הביקושים שיאפשרו את הפעילות הכלכלית שתביא בסופו של דבר לחזרה למסלול צמיחה. הכסף הגדול לא נמצא במענקים, אלא בתכנית ההשקעות בתשתיות ובמשק שאמורה להיות הזרז לצמיחה.
באמריקה מדברים על השקעות ובגדול
לצורך ההשוואה, התכנית שהציג ביידן להמשך סיוע החירום שכוללת את כל סעיפי התמיכה למשקי הבית ולעסקים עומדת על 1.9 טריליון דולר. זאת בנוסף לתכנית ההשקעות שאמורה להוציא את המשק האמריקאי מהמשבר הכלכלי וצפויה לעמוד על 2 טריליון דולר לכל הפחות.
השקעות, היא מילת המפתח, שבחסרונה, היא שופכת אור על התכנית שמקדמים כ״ץ ופקידי האוצר. בכל ההודעה, שאמורה להיות יריית הפתיחה של תכנית היציאה של ישראל ממשבר הקורונה היא לא מוזכרת אפילו פעם אחת.
במקום השקעה, הפרטה
אז מה כן יש בהודעה של כ״ץ? לפני חודשיים הציע כ״ץ בכנס אלי הורביץ לכלכלה להשקיע 5 מיליארד שקלים בלבד ביצירת תמריצים "לעידוד השקעות של המוסדיים בפרויקטי תשתיות". זאת בדיוק הרוח שעולה בין השורות של הודעת כ״ץ.
המילים "הפחתת רגולציה תומכת צמיחה ועסקים", ו"חבילת חוקי צמיחה" שכן מופיעות בהודעה, הן שמות קוד לתיאור תכנית המבוססת השקעות פרטיות ותכניות PPP, שהן למעשה השארת המשק לכוחות השוק ולאינטרסים של גופים פרטיים.
כ"ץ ואנשיו רומזים על הכוונה לבצע הפרטת תשתיות מאסיבית בחסות המבצע להוצאת המשק ממשבר הקורונה. הממשלה במקום להשקיע בתשתיות, תקנה פעילות כלכלית בתמורה למסירת זכויות על תשתיות לאומיות לשחקנים פרטיים.
בעולם מדברים בשפה אחרת
באוצר חושבים אולי שמדובר במדיניות פיסקלית נבונה ואחראית, כזו שתמנע עוד זינוק חלילה ביחס חוב התוצר של ישראל, אבל בקרן המטבע הבינלאומית חולקים על התפיסה הזו. רק השבוע התבטאו כלכלנים בכירים במחלקת המחקר של הארגון, יחד עם אנשי ביצוע מהשמרנים והאדוקים ביותר בקריאה חד משמעית לממשלות העולם לבצע תכניות השקעה ישירות בתשתיות כדי להוציא את הכלכלה העולמית ממיתון הקורונה.
"להשקעה ממשלתית ישירה יש תפקיד מרכזי ביציאה מהמשבר" כתבו כלכלני הארגון. "במדינות רבות עכשיו הוא הזמן לבצע שורה ארוכה של השקעות ממשלתיות בתשתיות, בפרוייקטים שיניבו את התשואה הגבוהה ביותר. זהו הזמן האידאלי- את המימון אפשר לבצע דרך הלוואות בריבית נמוכה באופן היסטורי".
