מיה יניב, יו"ר ועד עובדי סלקום, הוציאה יום (חמישי) מכתב לשר התקשורת בני גנץ (כחול לבן) ובו התנגדות גורפת לדרישה של המשרד לאסוף מידע על כלל לקוחות חברות התקשורת בישראל.
המידע המבוקש לא כולל שם מלא, אך כולל כתובת, קומה ומספר דירה, ואת כל מאפייני צריכת התקשורת של כל לקוח בישראל – חבילה, היקף הניצול שלה, עלות, סך הכול 102 פרטים. מדובר על הרבה יותר מידע ממה שהלקוחות יודעים על על השימוש של עצמם.
יניב כתבה במכתבה כי "כיושבת ראש ועד עובדי קבוצת סלקום, הדרישה הזו של משרד התקשורת הותירה אותי המומה, ואין לי ספק שאין לה שום סיכוי לעבור במשטר דמוקרטי המעניק ערך ראשון במעלה לזכותו של כל אזרח – ובכלל זה גם כל לקוח של חברת תקשורת כזו או אחרת, לפרטיות".
עוד כתבה יניב לגנץ כי "אני מבקשת להודיע לך כי לא משנה מה תהיה עמדת הנהלת קבוצת סלקום, וללא כל קשר אליה, עובדי החברה לא ישתפו פעולה עם המהלך, תוך שנפעיל לצורך כך את כל הכלים החוקיים העומדים לרשותנו, לרבות פניה לערכאות משפטיות, על מנת לעצור מהלך זה. לא אתן יד למהלך כל כך פוגעני, כל כך דורסני וכל כך לא דרוש.
לפי העיתונאי אבי וייס, דרישת המידע מופיעה בשימוע החתום ע"י ד"ר עופר רז דרור, סמנכ"ל כלכלה, במשרד התקשורת, למרות שהוא כלל לא מורשה להורות על דרישת מידע מחברות התקשורת. סמכות זו שמורה לשר גנץ בלבד, ולמנכ"לית המשרד, בעקבות האצלת סמכות רשמית.
הדרישה עוררה גם ביקורת חריפה מצד עו"ד חיים רביה, המתמחה בסוגיית הזכות לפרטיות, שרואה בהליך חלק מהפיכת מדינת ישראל ל'מדינת מעקב'.
אזרחים המעוניינים בכך, יכולים להגיב לשימוע עד ליום חמישי ה-18 לפברואר, לכתובת המייל cohenta@moc.gov.il
תגובת ממשרד התקשורת: "דרישת המידע המדוברת נמצאת בהליך שימוע והמשרד פתוח לקבל את תגובות הציבור והחברות לנושא. יש לציין כי המשרד נמצא בעיצומו של פרויקט להקמת מערכות שיאחדו את כלל דרישות המידע, מהלך שצפוי לקצר ולפשט את תהליכי העבודה של החברות והמשרד לטובת כלל הציבור.
"המהלך נועד להבטיח שמירה והגנה על הצרכנים בכל הקשור לאיכות תשתיות התקשורת, רמת התחרות והמחירים בשוק, מניעת אפלייה בין מנויים ועוד.
"מדי שנה המשרד מטפל במאות פניות ציבור הנוגעות לסוגיות צרכניות מסוגים אלה, וביתר שאת בתקופת הקורונה בה תשתיות התקשורת הפכו קריטיות ליכולת לנהל שגרת חיים מרחוק- לימודים, עבודה ועוד. היעדר המידע הרלוונטי פוגע ביכולת המשרד להבטיח כי האינטרס הציבורי נשמר.
"בהיבטי הגנת הפרטיות נדגיש כי הנתונים המבוקשים אינם חושפים את זהות המשתמש ויאובטחו כנדרש".
