יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שוחח היום (ראשון) עם שר האוצר ישראל כ"ץ במטרה לפתור את המשבר בבתי החולים הציבוריים. השניים הגיעו להסכמות לפיהן מבחני התמיכה לפיהם תוקצבו בתי החולים ב-2020 יישארו גם ב-2021, מה שלטענת גפני יוכל לפתור באופן זמני את הבור התקציבי בו מצויים בתי החולים.

מהבוקר (א') נמנעים ששת בתי החולים – שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה, ושלושת בתי החולים בנצרת, מקבלת חולים שאינם במצב חירום. בנוסף נפגעה הפעילות האלקטיבית – בבית החולים לניאדו בוטלו מחצית מהניתוחים שאינם דחופים. בית החולים הדסה, ששותף גם הוא למאבק, נמנע בינתיים מהשבתה.

גפני אמר כי שוחח עם כמה מנהלי בתי חולים ולדבריו הם הסכימו למתווה, אך מנהלים אחרים אמרו ל'דבר' כי אינם מכירים את הפתרון, ולא ברור להם אם יפתור את המצוקה התקציבית. בשעה זו מתקיים משא ומתן נוסף.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"לא מכירים הצעה כזו. הדרישה שלנו היא ל-1.2 מיליארד שקלים לשנה" אמרו ל'דבר' במטה המאבק של בתי החולים, "אם תהיה הצעה טובה אחרת על השולחן, נדון בה באופן ספציפי".

הבוקר הפסיקו בתי החולים הציבוריים שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ושלושת בתי החולים בנצרת הפסיקו לקבל חולים מאמבולנסים של מד"א מלבד מקרים מצילי חיים. בתי החולים הודיעו שהם מצויים במשבר תקציבי חמור שאינו מאפשר לרכוש ציוד, לשלם לספקים ולהפעיל את בתי החולים בצורה תקינה, ונאלצים לצמצם גם בפעילות רפואית אלקטיבית.

בתי החולים הציבוריים מופעלים על ידי גופים ציבוריים, בניגוד ליתר בתי החולים שמופעלים על ידי הממשלה או קופות החולים. הם מצויים בגירעונות של מאות מיליוני שקלים, מאחר שמשרד הבריאות אינו מכסה את גרעונותיהם, בניגוד לבתי החולים שבבעלות הממשלה והקופות. בשנה החולפת העמיקו הגרעונות עקב הוצאות הטיפול בחולי הקורונה, ואובדן הכנסות מפעילות אלקטיבית שנעצרה במהלך הגל הראשון של הקורונה.

התקצוב לכלל בתי החולים עבור שירותים הכלולים בסל הבריאות הממלכתי הוא גרעוני, אך מנהלי בתי החולים הציבוריים מתייחסים לגרעון המובנה הזה כאפליה נגדם, מכיוון שבסוף כל שנת כספים משרד הבריאות מגבה את בתי החולים הממשלתיים ואלו של הקופות, בעוד בתי החולים הציבוריים מצופים לפתור את הגרעונות המובנים בעצמם.