פגישת מנהלי בתי החולים הציבוריים עם משרד האוצר הסתיימה ללא תוצאות, כך הודיע הערב (ראשון) מטה המאבק של בתי החולים. בעקבות הקפאון במשא ומתן יחריפו שבעת בתי החולים את צעדי המחאה בימים הקרובים. בשישה מבתי החולים הפסיקו הבוקר (ראשון) לקבל חולים מאמבולנסים ממד"א במקרים שאינם דחופים, עקב הגרעון הקשה שאליו נקלעו.

כשילון הפגישה מגיע לאחר הצעת פשרה של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, שלדבריו הוסכמה עם שר האוצר ישראל כ"ץ. בבתי החולים הדגישו כי הם זקוקים ל-1.2 מיליארד שקלים לשנת 2021 כדי לפעול בצורה יציבה.

במטה המאבק אומרים כי "גם בשעה זו במשרד האוצר לא מסכימים להבטיח את פעילות בתי החולים, אפילו לא לשנה אחת. האוצר מסרב לתת מענה לצרכים המידיים ושולח את בתי החולים לקושש תרומות כדי לתת טיפול רפואי נאות ל 2.5 מיליון תושבי ירושלים, בני ברק, נתניה ונצרת."

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מנכ״ל בית החולים שערי צדק בירושלים, פרופ' עופר מרין, נפגש במהלך היום עם מזכיר הממשלה ומ״מ מנכ״ל משרד רה״מ צחי ברוורמן. לפי הודעת מטה המאבק של בתי החולים, השניים דנו על  צרכי בתי החולים הציבוריים ועל המשך הצעדים הצפויים.​ מנהלי בתי החולים אמרו כי הם "קוראים לראש הממשלה להתערב באופן מיידי ולסיים את המו״מ."

מהבוקר (ראשון) נמנעים ששת בתי החולים – שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה, ושלושת בתי החולים בנצרת, מקבלת חולים שאינם במצב חירום.  בתי החולים הודיעו שהם מצויים במשבר תקציבי חמור שאינו מאפשר לרכוש ציוד, לשלם לספקים ולהפעיל את בתי החולים בצורה תקינה. עקב כך נפגעה גם הפעילות האלקטיבית – בבית החולים לניאדו בוטלו מחצית מהניתוחים שאינם דחופים. בית החולים הדסה, ששותף גם הוא למאבק, נמנע בינתיים מהשבתה.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שוחח היום (ראשון) עם שר האוצר ישראל כ"ץ במטרה לפתור את המשבר בבתי החולים הציבוריים. השניים הגיעו להסכמות לפיהן מבחני התמיכה לפיהם תוקצבו בתי החולים ב-2020 יישארו גם ב-2021, מה שלטענת גפני יוכל לפתור באופן זמני את הבור התקציבי בו מצויים בתי החולים.

גפני אמר כי שוחח עם כמה מנהלי בתי חולים ולדבריו הם הסכימו למתווה, אך מנהלים אחרים אמרו ל'דבר' כי אינם מכירים את הפתרון, ולא ברור להם אם יפתור את המצוקה התקציבית. בשעה זו מתקיים משא ומתן נוסף.

"לא מכירים הצעה כזו. הדרישה שלנו היא ל-1.2 מיליארד שקלים לשנה" אמרו ל'דבר' במטה המאבק של בתי החולים, "אם תהיה הצעה טובה אחרת על השולחן, נדון בה באופן ספציפי".

בתי החולים הציבוריים מופעלים על ידי גופים ציבוריים, בניגוד ליתר בתי החולים שמופעלים על ידי הממשלה או קופות החולים. הם מצויים בגירעונות של מאות מיליוני שקלים, מאחר שמשרד הבריאות אינו מכסה את גרעונותיהם, בניגוד לבתי החולים שבבעלות הממשלה והקופות. בשנה החולפת העמיקו הגרעונות עקב הוצאות הטיפול בחולי הקורונה, ואובדן הכנסות מפעילות אלקטיבית שנעצרה במהלך הגל הראשון של הקורונה.

התקצוב לכלל בתי החולים עבור שירותים הכלולים בסל הבריאות הממלכתי הוא גרעוני, אך מנהלי בתי החולים הציבוריים מתייחסים לגרעון המובנה הזה כאפליה נגדם, מכיוון שבסוף כל שנת כספים משרד הבריאות מגבה את בתי החולים הממשלתיים ואלו של הקופות, בעוד בתי החולים הציבוריים מצופים לפתור את הגרעונות המובנים בעצמם.