שר הפנים אריה דרעי החליט לאחרונה להעניק רישיון עבודה לשנה ל-27 נשים שנחטפו מאתיופיה והוכרו בישראל כקורבנות סחר בבני אדם. בכך דחה השר דרעי את הבקשה לתת להן מעמד הומניטרי קבוע.

עמותת המוקד לפליטים ומהגרים הגישה ביוני 2020 בקשה מיוחדת לשר הפנים להעניק מעמד הומניטרי ל-27 נשים שנחטפו מאתיופיה בהיותן נערות, נמכרו לסוחרי אדם בסיני, שרדו עינויים קשים עד ששוחררו בגבול עם ישראל, והוכרו על ידי המדינה כקורבנות סחר בבני אדם. אחרי תהליך שיקום ו-8 שנים בישראל, חלקן הפכו למועמדות לגירוש ללא מעמד חוקי קובעי שיגן עליהן.

הנשים, שנולדו באתיופיה, נחטפו על ידי כנופיות פשע לסודן ומשם למצרים בתחילת העשור הקודם, והוחזקו חודשים ארוכים כשבויות במחנות בסיני, שם עונו באכזריות, הורעבו, הועבדו בפרך ונאנסו מדי יום כדי ללחוץ על בני משפחותיהן לשלם עבורן כופר נפש ולשחררן לגבול ישראל.

החוטפים העבירו אותן לגבול ישראל-מצרים ב-2012, והן חצו את הגבול במצב פיזי ונפשי קשה ביותר. בתחילה הן הגיעו למתקן חולות, שבו הוחזקו באותה תקופה מבקשי מקלט, אך עקב גילן הצעיר והגעתן ללא משפחה, הן הועברו על ידי המדינה לפנימיות ולכפרי נוער ברחבי הארץ.

הפגנה נגד גירוש מבקשי המקלט. "מלחמת הישרדות יומיומית" (צילום: תומר נויברג / פלאש 90).

כעבור כשנה העבירה המדינה את הנערות למקלט שיקומי לקורבנות סחר בבני אדם, שבו המשיכו את תהליך השיקום. לחלקן נולדו ילדים. עם התפרצות הקורונה, הן החלו לקבל סירוב לחידוש הוויזה בישראל, והיו מועמדות לגירוש מישראל, אף שהן הוכרו כקורבנות סחר בבני אדם.

"גם בחלוף שנה לא יימצא פתרון"

אחרי שסיפורן פורסם ב'דבר' ובכלי תקשורת נוספים, יותר מ-5,000 ישראלים וישראליות פנו ישירות לדרעי בבקשה שיעניק לנשים מעמד הומניטרי מיוחד שיאפשר להן לשקם את חייהן בישראל.

הכרה כקורבן סחר בבני אדם הוא מעמד זמני שמעניקה ממשלת ישראל לנשים שהובאו לישראל למטרות עיסוק בזנות, או למי שהיה קורבן לסחר בעבדות במדינה אחרת ונמלט לישראל.

המעמד כולל סיוע ושיקום במקלט מטעם המדינה למשך שנה, סיוע בהליכים המשפטיים וכן רשיון שהייה בישראל ואשרת עבודה למשך שנה או עד תום ההליכים המשפטיים. במקרה של הנשים מאתיופיה לא היו הליכים משפטיים, ובתום שנת השיקום הן קיבלו פעם אחר פעם אשרת שהייה ועבודה בישראל למשך שנה.

ביוני האחרון ביקשו הנשים ממשרד הפנים מעמד הומינטרי מיוחד, שמקנה תושבות או אזרחות בישראל מטעמים חריגים שאינם קבועים בחוק האזרחות. מעמד כזה מוענק בהחלטת ועדה בין-משרדית שבראשה עומד מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, בדרך כלל במקרים שבהם נשקפת סכנה למבקש או לקרוב משפחתו בארץ מוצאו.

תגובת השר דרעי התקבלה כעבור חצי שנה. השר דרעי הודיע בחודש שעבר שהחליט להעניק לנשים רישיון עבודה לתקופה של שנה. רישיון העבודה אמנם מסיר את איום הגירוש לשנה, אבל המעמד ההומניטרי המיוחד לא הוסדר. עוד נכתב בתגובת השר כי משרד הפנים יבחן במהלך השנה לצד הגורמים הנוספים העוסקים בשיקום קורבנות סחר "ערוץ מתאים לחזרה בטוחה למדינתן".

המוקד לפליטים ולמהגרים בירך על החלטתו של דרעי, אך הביע דאגה לעתידן של הנשים: "לאור ההכרה של השר בכך שחזרתן לאתיופיה מעמידה אותן בסכנה – נגיש בקרוב ערר לבית הדין לעררים בדרישה להעניק להן מעמד הומניטרי. מדובר בנשים שעברו תופת ונמצאות במלחמת הישרדות יומיומית, ברור לכל כי גם בחלוף עוד שנה לא יימצא עבורן 'ערוץ מתאים לחזרה בטוחה'. הגיעה העת לעצור את הסחבת ולאפשר לשורדות לפתוח פרק חדש ובטוח בחייהן".