דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

כלכלה / ישראל והאמירויות: גורמים בתחום היצוא מסבירים את היקפי הסחר הגדולים

ההתפתחות המהירה ביחסי המסחר נשענת על אינטרסים אסטרטגיים בשתי המדינות | דן קטרביס, התאחדות התעשיינים: "הקהילה העסקית בשני הצדדים מתחברת מהר, דבר שלצערנו לא קורה במדינות אחרות"

דוכן ישראלי בתערוכה בדובאי. 7 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Jon Gambrell)
דוכן ישראלי בתערוכה בדובאי. 7 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Jon Gambrell)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

גורמים העוסקים בקשר הכלכלי המתהווה של ישראל עם איחוד האמירויות אינם מופתעים מהנתונים שפורסמו השבוע, לפיהם הסחר בין המדינות הגיע ל-890 מיליון שקלים תוך חמישה חודשים: שתי המדינות חולקות אינטרסים חיוניים משמעותיים, ותוך שנים ספורות הן יכולות להפוך לשותפת סחר אסטרטגיות.

"אנחנו הערכנו בחצי מיליארד דולר את היקף הסחר לשנה הראשונה", אומר יו"ר מכון הייצוא אדיב ברוך. "אנחנו רואים היום סימנים שמקרבים את המספר לכמעט למיליארד דולר".

מה התחומים בהם יש פוטנציאל גבוה לסחר?
"עשינו עבודה יסודית עם שותפינו באמירויות וזיהינו 12 סקטורים שתואמים את האינטרסים החיוניים שלהם".

לצד תחומים כמו פוד טק, טכנולוגיות פיננסיות ואינטיליגנציה מלאכותית ("האמירויות היא אחת המדינות היחידות שיש להן שר לאינטילגנציה מלאכותית"), גם בחינוך מתקיים, לדבריו, שיתוף פעולה משמעותי. "ישראל מייצאת טכנולוגיה של למידה מרחוק, מערכי שיעורים מרמת התיכון ועד לרמה האקדמית, ופדגוגיה דיגיטלית המתאימה לעולם הקורונה", מספר ברוך.

תחום משמעותי נוסף בו מגלים עניין באמירויות הוא ביטחון תזונתי: "אחד האתגרים הגדולים שלהם", אומר ברוך, "זה אבטחת המזון. בתור מדינה הם מייבאים 98% מהתוצרת החקלאית הטרייה. הם רוצים להיות עצמאים יותר: גם להטמיע שימוש בטכנולוגיה של חקלאות מדברית לגידולים אצלם, והם גם רכשו שטחים גדולים של אדמה חקלאית במזרח אירופה, ברזיל ועוד מדינות, מעל 440 אלף הקטר (כ-4,400 דונם) של אדמה. שם יש שילוב של טכנולוגיות ישראליות מתקדמות בחקלאות".

הייצוא הוא בעיקר למכור להם טכנולוגיה ?
"לא בדיוק. יש כמה רבדים. יש את הטכנולוגיות עצמן ויש גם תשתיות. זה שילוב של טכנולוגיה ויישומים ולא מעט יכולת פרוייקטלית ליישם. זה מייצר שיתופי פעולה ארוכי טווח, ולא מכירה חד פעמית של פטנטים. גם לפעילויות שהן מחוץ לגבולות איחוד האמירויות".

ומוצרי צריכה סופיים לשוק האמירתי?
"יש התפתחויות בקוסמטיקה ובתחום המזון, המזון היבש, אפילו תה. יש גם מוצרי צריכה, אבל מנועי הצמיחה המשמעותיים נמצאים בכל תחום שיש בו חדשנות טכנולוגית או יישומית".

היית מגדיר אותה כשותפה אסטרטגית לישראל?
"בהחלט. הם הקימו 37 אזורי סחר חופשיים והפכו לאחד ממרכזי הסחר העולמיים הגדולים בעולם, עם אחד הנמלים הגדולים באזור. יש מסביב לאמירויות רדיוס של כמה שעות טיסה שמכסה אזור שלם. בתחומים מסוימים שליש מהסחר העולמי עובר דרכם".

האמירויות הן 'האב' איזורי

גם דן קטרביס, ראש מחלקת חוץ וקשרים בינלאומיים של התאחדות התעשיינים, שותף להערכה כי מדובר בשותפות אסטרטגית מתהווה. "האמירויות הן האב אזורי, מרכז סחר ממנו ממשיכות הסחורות הלאה. זה גם יכול להסביר את הגידול המהיר בסחר, לצד 'הלבנה' של סחר שכבר היה קיים קודם באופן לא רשמי. אותו דבר לגבי הייבוא. חלק ממה שקורה זה רציונליזציה של השרשרת הלוגיסטית".

למה הכוונה ב"רציונליזיציה"?
"פעם סחורות היו מגיעות מהמזרח לאירופה ורק אז לישראל, עכשיו זה הופך להגיוני יותר. זה חוסך כסף לחברות השינוע והלוגיסטיקה, ובסוף גם לצרכן. עתיד היחסים עם האמירויות קשור לא רק לשוק האמירתי אלא גם לשאר העולם, ערב הסעודית ומדינות אחרות. גם אפריקה רואה בדובאי מרכז הפצה למערב אפריקה וגם להודו, אסיה ומקומות אחרים.

איך אתה מסביר את החיבור המהיר לעומת מדינות אחרות שישראל ביחסים אתם?
"כשנפתחו היחסים ראינו את הקהילה העסקית בשני הצדדים מתחברת מהר, דבר שלצערנו בשלום עם מצרים ועם ירדן לא קורה. הצמרת העסקית לא נפגשת עם הצמרת במצרים ובירדן. באמירויות יש רצון והתלהבות".

"הפוטנציאל הכי גבוה"

על החיבור המהיר אומר הדר שור, ראש מחלקת סחר חוץ עם הודו, אפריקה והמזרח התיכון במשרד הכלכלה: "זה נובע גם מהרמה הממשלתית וגם מהאליטה העסקית. השלטונות מאד פתוחים ומחבקים ומאד משכו את הישראלים. ראית הרבה דמויות מובילות במשק טסות לשם ומצטלמות, אבל מהצד השני היו הרבה סוחרים שעשו הכל בשקט, ואותם אנחנו רואים עכשיו בדו"חות. האימפקט המשמעותי בדו"חות הוא של פעילות משמעותית מאד שצמחה".

הנתונים מאשרים את מה שפרסמו בדובאי?
"אין לנו נתונים מקבילים לגמרי, אנחנו מקבלים מהלמ"ס ומהמכס ואלה נתוני מכס דובאי. ממבט ראשון נראה לי שהנתונים שהם הציגו יותר גדולים ממה שמסתמן אצלנו, זה לא בסדרי הגודל הללו. אגיד בזהירות שנראה לי שהנתונים הממשיים נמוכים יותר. יש גם סחר ביהלומים שמטה מאד את המספרים, למרות שההשפעות שלו מאד ספציפיות".

אבל אתם רואים שינוי בסחר?
"כן, אפשר כבר לראות בהחלט עלייה בסחר. אנחנו ראינו גם קודם את הסחר שלא היה על השולחן, ואני מסתכל על השוואה מ-2015. הייתה בחודשים האחרונים עלייה בסחר כתוצאה מההסכמים. עלייה לא קפיצה דראסטית, והיא פועל ישיר של יחסים. זה שותף סחר מאד משמעותי. הייתי ארבע שנים בצ'ילה ומאד מאד התאמצנו כדי להגיע למספרים כאלה. ההיקפים שאנחנו הולכים לקראתם הם של מדינה מערבית מתקדמת".

מה הצעדים הבאים מבחינת היחסים הרשמיים?
"בשבועות הקרובים נפתח שם נספחות כלכלית חדשה, עם צוות מקומי ונספח של משרד הכלכלה. מהניתוח שעשינו, מבין כל המדינות שהיחסים אתם נפתחו באמירויות יש את הפוטנציאל הכי גבוה ליחסים כלכליים. בסוף, עם כל ההסכמים שאנחנו חותמים, זה הפייס טו פייס שמקפיץ את הסחר".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!