למרות הערכות של מספר גורמים על המשך מגמת התחזקות השקל, שער הדולר עדיין עולה. שער המטבע האמריקאי עומד כעת על רמה של 3.30 שקלים, 5.4% יותר מהשפל שנרשם באמצע ינואר של 3.13 שקלים. עם זאת, שער הדולר עדיין נמוך ב-4.4% מזה שלפני משבר הקורונה, 3.42 שקלים.
על פי גורמים בשוק, הרכישות שבנק ישראל מבצע מאז הכריז על השקעת 30 מיליארד דולר בעצירת התרסקות השער, מאותתות למשקיעים על כוונה רצינית לבלום את הייסוף בשקל. לטענתם, חלק מהמשקיעים הזרים שהימרו על המשך התחזקות המטבע בחרו למכור את השקלים בהם החזיקו.
מדובר אמנם במגמה עולמית של התחזקות הדולר, בעיקר בעקבות הציפייה להתאוששות מהירה יותר בכלכלת ארה"ב בעקבות תכניות הסיוע של המפלגה הדמוקרטית. עם זאת, בשלושת השבועות האחרונים בתחזק הדולר מול השקל ברמה גבוהה בהרבה מאשר מול יתר סל המטבעות. מאז אמצע ינואר התחזק הדולר מול האירו ב-1.3%, ומול היין היפני ב-1.1% בלבד.
"המשקיעים הבינו שבנק ישראל רציני, והייסוף נבלם"
בשוק המט"ח לוקחים את שינוי המגמה, וההתחזקות המשמעותית של הדולר מול השקל כסימן להצלחה של המהלך של בנק ישראל. ההתחזקות מול השקל עומדת בניגוד לתחזיות של מספר בנקים ובתי השקעות בעולם, שפרסמו בשבועות האחרונים סקירות שצפו כישלון לניסיון של בנק ישראל.
הבנק השוויצרי לומברד אודייה פרסם לפני שבוע סקירה שצפתה חזרה למגמת הייסוף של השקל. "התחזקותו הצפויה מושפעת מכך שהתזרימים הבסיסיים שתומכים בשקל, לרבות התזרימים השוטפים ותזרים ההשקעות הזרות בישראל, צפויים לעלות השנה על 30 מיליארד דולר", נכתב בסקירה, "ולכן התערבות זו של בנק ישראל רק תאט את קצב התחזקות השקל".
לטענת יוסי פרנק, מנכ"ל ארנג'י פייננס ומומחה לגידור מט"ח, מדובר בסקירות של גופים שמכבר השקיעו בנכסים שקליים. פרנק מתעקש שאפשר כבר להרגיש את נוכחות בנק ישראל בשוק. "הנשק הכי חשוב שיש לבנק מרכזי הוא האמינות שלו", הוא אומר ל'דבר', "בפעם הראשונה מזה הרבה זמן מרגישים שבנק ישראל עומד מאחורי ההצהרות שלו, ויש לזה תוצאות".
לדבריו, "מאז ההצהרה בנק ישראל פעיל בשוק, המשקיעים שדחפו את הדולר מתחת לשער שמשקף את הביקוש של הריאלי לשקל הבינו שבנק ישראל רציני, והייסוף נבלם".