בלחץ חברי הכנסת האריך בנק ישראל את התקנה ש'מסמנת' נתוני אשראי בעיתיים בזמן הקורונה. זאת לכאורה, על מנת להגן על לקוחות שהתקשו זמנית לעמוד בתשלומי החובות שלהם כתוצאה מהמגיפה מפגיעה בדירוג האשראי, שעשויה לגרום להלוואות שייקחו להתייקר. עם זאת, פרטי התקנה מעלים שאלות קשות: לשכות האשראי שקובעות את הדירוג לא מחויבות לסימון, והן לא נדרשו להסביר איך הן מחשבות את הדירוג בתקופה דרמטית זו.
שלושת לשכות האשראי, חברת די אנד בי, קו מנחה וחברת בי די אי, לא השיבו לבקשת 'דבר' לקבל הסבר על מודל הערכת הסיכונים שלהן בזמן הקורונה. בבנק ישראל מדגישים כי הסימון הוא המלצה בלבד. לדיונים בכנסת בנושא לשכות האשראי לא הגיעו, כך שהן גם לא נדרשו לתת הסבר מפורט בפני המחוקקים.
עניין זה מציף מחדש בעיות הגלומות ברפורמת דירוג האשראי האישי, אחד השינויים הגדולים בתחום האשראי בשנים אחרות, שזכה לתשומת לב מועטה.
מי שמע על לשכות האשראי?
בשנים האחרונות יצאה לפועל רפורמת דירוג אשראי אישי, עליה עבדו בבנק ישראל תקופה ארוכה. במסגרת הרפורמה הקים בנק ישראל מאגר נתוני אשראי ובו פרטים על עמידה בתשלומים, הוצאה לפועל ואיחור בהלוואות של כל אזרחי ישראל. שלוש לשכות אשראי שרשאיות לבקש את הנתונים, ולהרכיב דירוג אשראי לכל אזרח בישראל. לדירוג משמעות גדולה: הוא קובע את מידת הסיכון של מבקש ההלוואה, וכך גם את הריבית שיבקש המלווה. במילים אחרות – הדירוג קובע את מחיר ההלוואה.
כל אחת מהלשכות בנתה מודל שונה לניתוח הסיכונים, והן אינן מחויבות לחשוף אותו לציבור, כך שהקריטריונים לקביעת הדירוג נותרים חסויים. כך גם במהלך הקורונה, הן אינן מחויבות להסביר עצמן לציבור. בשונה ממנהלי הבנקים שהם דמויות ציבוריות אותם ניתן לזמן לכנסת ולדרוש תשובות, לשכות האשראי פועלות באיפול תקשורתי, וכלל לא מוכרות לרוב הציבור.
בנק ישראל מבהיר: "נחדד שאין הכרח להשתמש בסימון זה לשנוי במודל, כי השיקול החשוב והמרכזי הכלול ברכיבי מודל הדירוג הוא של הערכת סיכון של הלקוח. במסגרת זאת, יש המלצה לשקול לתת משקל מקל ללקוחות שיש להם עסקאות המסומנות שהושפעו מהמשבר".
