נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, הבהיר שוב את כוונת בנק ישראל לבלום את ייסוף בשקל על ידי ביצוע תכנית הרכישות עליה הצהיר בחודש דצמבר. ירון אמר את הדברים אתמול (ראשון) באירוע באוניברסיטת בר-אילן בפני אגודת ידידי האוניברסיטה בהובלת גדעון המבורגר.
הנגיד הדגיש שהרכישה בסך 30 מיליארד דולר היא המינימום שאותו יבצע בנק ישראל בשנת 2021. מדובר בהתבטאות שמאותתת למשקיעים בשקל את המחויבות של בנק ישראל לתכנית הרכישות, וההשפעה שלה עשויה לתת רוח גבית לרכישות שביצע הבנק עד כה, שעומדות על 6.8 מיליארד דולר.
"30 מיליארד דולר זה סכום ניכר מאוד", אמר הנגיד. "אנחנו מחויבים להוציא את הסכום הזה. כדי להבין את סדר הגודל, ניתן לחשוב מה היה קורה בשוק המט"ח אם העודף בחשבון השוטף היה קטן בסכום כזה".
הנגיד הוסיף שרכישות נוספות יבוצעו אם בנק ישראל יחליט שיש בהן צורך, ולא התחייב למצות את תכנית הרכישות אחרי 30 מיליארד דולר. "מובן שאם זה יהיה רלוונטי, ובהינתן תנאי המשק ותנאי השוק באותה נקודה, נוכל להגדיל גם את ההיקף של תכנית רכישות המט"ח, כפי שהודענו בזמנו על הגדלת תכנית ההרחבה הכמותית באג"ח הממשלתיות", אמר.
בנוסף הציג הנגיד ממצאים לפיהם הסגר השלישי היה הדוק פחות מהסגרים הקודמים, בהתבסס על ניתוחי הבנק על רכישות בכרטיסי אשראי שמתקבלים מחברת שב״א.
נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, תמך בדברי הנגיד: "נגיד בנק ישראל הוא כנראה המבוגר האחראי היחיד במגרש שמבין את הסכנה בקריסת היצוא וההיי-טק, אחרת לא ברור למה הממשלה שותקת ולא נערכת עם תוכנית חירום לסיוע ליצואנים. אם ממשלת ישראל חושבת שאפשר לצאת מהמשבר הכלכלי בלי קטר היצוא, אז לא צריך כלכלנים במשרד האוצר, אלא סופרי מדע בדיוני"
