דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תקציב המדינה 2018-2017

פרשנות / נתניהו מצליח להרעיב את תקציב המדינה, ללא כל התנגדות משמעותית

בחינת תקציב המדינה בעשרים השנים האחרונות מראה את הירידה הדרסטית בחלקה של הממשלה במשק, תחת הנהגת נתניהו. נתניהו מצליח להוביל את ה"דיאטה" הקיצונית הזו, מבלי שיתייצב מולו יריב או יריבה עם תכנית כלכלית חלופית

ראש הממשלה בנימין נתניהו, בזמן ההצבעות תקציב 2015-16. צילום: פלאש90
ראש הממשלה בנימין נתניהו, בזמן ההצבעות תקציב 2015-16. צילום: פלאש90
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

ביום חמישי הקרוב, הממשלה צפויה לקבל את ההחלטה הכלכלית החשובה ביותר שבסמכותה לבצע, ולאשר את מסגרת תקציב המדינה לשנים 2018-2017. החלטה זו, על אף חשיבותה המכרעת לעתיד המשק, נוטה להיתפס כשולית בעבור השרים שיצביעו עליה, והיא אינה זוכה לדיון ציבורי משמעותי בתקשורת. ויכוח על הורדה או תוספת של אחוז-שניים ליעד הגירעון נתפס כוויכוח יבש ומקצועי, מסוג הוויכוחים שלא זוכים לכותרות. את ההשפעה המידית שלו קשה לראות. ביום חמישי, לא יסתובבו לוביסטים מחוץ לישיבת הממשלה, ולא צפויות הפגנות של חקלאים, תעשיינים, עובדים או ארגונים של ניצולי השואה. המשמעויות של דיון זה נגזרות רק שבועות או חודשים אחרי שיסתיים, כשיתחילו לדבר על סעיפי התקציב. אז כנראה יגיעו הלחצים. אבל האמת הפשוטה היא שקביעת גודלה של עוגת התקציב היא מכרעת הרבה יותר מאופן חלוקתה. זו ההחלטה שקובעת את כללי המשחק, והיא נקבעת לפני שהמשחק התחיל.

על אף שקביעת גודלו של התקציב היא החלטה מכרעת, שרי הממשלה מעדיפים להפקיע אותה מעצמם. את הדיון על כלכלה מרחיבה או מצמצמת, על גבולות האחריות של המדינה לאזרחיה בשירותים האזרחיים, על מקומה של המדינה במשק, החליפו נוסחאות בדמות כלל ההוצאה ויעד הגירעון. חוקים אלה נותנים להחלטה כל כך אידיאולוגית ניחוח מדעי, נוסחה שתוכל להחליט במקומנו. אחר כך יוכלו השרים להתווכח למה יש כסף או אין כסף בתקציב, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שביום חמישי הזה הם קובעים את גודלו.

האם הרכבת הניאו-ליברלית של נתניהו כבר הגיעה ליעדה?

בשבוע שעבר חילק ראש הממשלה את משרד הכלכלה בין כחלון לחיים כץ, וכעת הוא אינו אוחז לכאורה בהגה בתיקים הכלכליים המשמעותיים במשק. אין זה אומר כי נתניהו, האידיאולוג הגדול של השוק החופשי, איבד עניין בכלכלה. ההפך הוא הנכון: נתניהו כבר ניצח. המהפך הכלכלי הושלם.

נתניהו, אשר כראש ממשלה וכשר אוצר מעצב את המדיניות הכלכלית של ישראל כבר כמעט שני עשורים, פרש את משנתו הניאו-ליברלית בעבר בנאום "האיש השמן והאיש הרזה". לאורך השנים פעל נתניהו בעקביות כדי לצמצם את ההוצאה הציבורית בישראל, אם באמצעות הפרטה של שירותים ואם באמצעות ייבושם והעברת הנטל לאזרחים. בסיס הפעולה של התהליך הזה נמצא בהחלטה על גודל התקציב. נתניהו דאג, בעזרת שני החוקים הפיסקאליים שעיצב – "כלל ההוצאה" ו"כלל הגירעון", לנטוע את מורשתו גם לבאים אחריו.

אין לדעת אם נתניהו האמין שהמהפכה הניאו-ליברלית שלו תצליח כל כך. את הסימן להצלחתה אפשר לזהות בוויכוח בין אגף התקציבים למשרד החשבת הכללית על יעד הגירעון הרצוי. בעוד הראשונים מבקשים לקבוע אותו על 2.5%, האחרונים מציעים "להרחיב" את הגירעון לרמה של 2.7%. כשבאוצר מתווכחים בין מדיניות שמרנית למדיניות שמרנית מאוד, נתניהו יכול להתרווח בכיסאו וליהנות מיצירתו. תהליך צמצומה של ההוצאה הממשלתית הצליח כל כך, שהוא כבר יכול להתפנות לעניינים אחרים. השאלה היחידה שעוד נותרה פתוחה היא האם יש עוד מה לצמצם.

ככה נראית מהפכה

על פי נתוני בנק ישראל, בשנת 88', בימים שאחרי המשבר הכלכלי הגדול ביותר שפקד את מדינת ישראל, עמדה ההוצאה הממשלתית על 56.1% מהתוצר. זה היה לפני עידן ההפרטות הגדולות שהתחילו בממשלת רבין והמשיכו לממשלת נתניהו הראשונה. ב-1996, קיבל נתניהו את המושכות לממשלה שהוצאותיה עומדות על 49.1% מהתוצר. עד סוף 2005, עם סיום כהונתו של נתניהו כשר האוצר בממשלת שרון, ירדה ההוצאה הממשלתית ל- 42.4% מהתוצר. במהלך העשור שעבר מאז, המגמה ממשיכה וההוצאה הממשלתית כאחוז מהתוצר הגיעה לרמה הנמוכה ביותר בתולדות המדינה – 39%. האם יש עוד לאן לרדת? תקציב 2018-2017 יגלה.

שיעור ההוצאה הממשלתית כאחוז מהתמ"ג. גרפיקה: דבר ראשון
שיעור ההוצאה הממשלתית כאחוז מהתמ"ג. גרפיקה: דבר ראשון

ההתכווצות בהוצאה הממשלתית הגיעה לכל השירותים שהאזרח מקבל מהמדינה. במדינת ישראל, ההערכה היא כי קיים מחסור של כ-30,000 שוטרים. כתוצאה מכך האזרח מוציא חלק הולך וגדל ממשכורתו על אמצעי ביטחון, ביטוח ושמירה. מצבה של המשטרה הביא רשויות רבות להקים מערכי שיטור עירוניים, הממומנים מאיגרת שמירה הנגבית מהאזרחים. מערכת הבריאות הציבורית בישראל שורדת בקושי. כתוצאה מכך ההוצאה הפרטית על בריאות כאחוז מהתוצר עלתה בשני העשורים האחרונים פי שבעה. למעשה, ההוצאה הפרטית על בריאות הגיעה ליותר מאחוז מהתוצר.

השד הגדול של החוב

האיום המרכזי שבו משתמשים מצדדי הצמצום התקציבי כדי להוריד את ההוצאה הציבורית הוא החוב. בעשרים השנים האחרונות הפך החוב בשיח הציבורי לשד מעורר אימה אשר מביא עמו חשש להתרוששות ולפורענות כלכלית.

עם זאת, מבט בטבלאות מראה כי במהלך שלושים השנים האחרונות, הורידה מדינת ישראל את יחס החוב תוצר שלה באופן דרסטי. ישנן שתי דרכים להוריד את יחס החוב תוצר: להקטין את גדילתו של החוב או להעלות את התוצר (החוב של הממשלה תמיד גדל וכך גם התוצר, השאלה היא בכמה). בעזרת כלל הגירעון, ממשלת ישראל בוחרת להעדיף את הקטנת יחס חוב תוצר על ידי צמצום גדילתו של החוב על פני האצה של הגדלת התוצר.

לשם השוואה, ממשלת רבין, אשר חתומה בעצמה על הנעת כמה מתהליכי ההפרטה הגדולים במשק, הנהיגה גירעון ממוצע של 4.6%. כיום זה נשמע לנו גירעון גבוה. אבל הצמיחה בתוצר עמדה אז על ממוצע של 6.5% בשנה. הממשלה תמכה בגידול בתוצר על ידי השקעה ממשלתית בתשתיות, בפיתוח אזורי תעשייה חדשים, ביצירת מקומות עבודה ובבניית בתים למיליון עולים שהגיעו באותן השנים. כתוצאה מכך יחס החוב תוצר ירד מכ-100% חוב תוצר לרמה של 81.5%.

יחס חוב תוצר לאורך עשרים השנים האחרונות. גרפיקה: דבר ראשון
יחס חוב תוצר לאורך עשרים השנים האחרונות. גרפיקה: דבר ראשון

למעשה, לחוב הישראלי אין עוד הרבה לאן לרדת. ב-2016 מדינת ישראל צפויה לרדת אל מתחת לקו ה-60% יחס חוב תוצר, נתון נמוך יחסית למדינות ה-OECD. יתר על כן, רק 14% מהחוב הממשלתי הוא חוב זר. רובו הגדול של החוב של מדינת ישראל הוא חוב פנימי, חוב לאזרחיה שלה. האזרחים צריכים את החוב הזה, אשר מהווה חלק גדול מהפנסיה שלנו. איגרות חוב ממשלתיות הן אפיק ההשקעה הסולידי בתיק הפנסיה של כל אחד מהאזרחים העובדים בישראל. בלעדיהן, חלק גדול יותר מהפנסיה שלנו יועבר לבורסה. וביחס לחוב הזר, חלק משמעותי ממנו הוא חוב בערבות אמריקאית – כלומר, הריבית שהממשלה משלמת עליו היא בגובה של הריבית שארצות הברית משלמת על החוב שלה (נמוך מאוד). חלק אחר מהחוב הזר הוא לארגון ה'בונדס'. ארגון יהודי שמלווה לישראל כסף בתנאים טובים.

גרפיקה: דבר ראשון
גרפיקה: דבר ראשון

פעמים רבות נוטים להשוות את כלכלתה של המדינה למשק בית, השוואה אשר גורמת לאנשים לפחד מהחוב הלאומי כפי שהם מפחדים משיחה מהבנק. מדובר בהשוואה מופרכת מייסודה. משק בית ישראלי ממוצע שרכש דירה מצוי בחוב הגדול פי 5 מההכנסה השנתית שלו. כלומר, יחס חוב תוצר של 500%. לכן, יהיה נכון יותר להשוות את מדינת ישראל לעסק מתפתח. כמעט כל עסק זקוק להזרמת אשראי קבועה מהבנק כדי להתפתח ולגדול. בהשוואה הזו, מדינת ישראל היא עסק שיש בו גידול שנתי כמעט מובטח. מעבר לכך, תנאי האשראי של המדינה הם טובים יותר משל כל עסק. ובטח היום, כשהריבית נמוכה ודירוג האשראי של ישראל גבוה. בתנאים כאלה כל עסק היה מבקש להגדיל את השקעותיו ולנצל את פוטנציאל הצמיחה שלו ולשם כך יגייס הון. אך ממשלת ישראל מעדיפה דווקא לעבוד כמו עסק לקראת סגירה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!