דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני כ"א בניסן תשפ"ד 29.04.24
24.0°תל אביב
  • 21.9°ירושלים
  • 24.0°תל אביב
  • 21.8°חיפה
  • 24.8°אשדוד
  • 27.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 27.0°טבריה
  • 21.4°צפת
  • 24.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חלל

חלל / אחרי מסע של כ-480 מיליון קילומטרים: החללית של איחוד האמירויות נכנסה למסלול סביב מאדים

'טיאנוון-1' של סין ו'פרסבירנס' של ארה"ב יגיעו למאדים בימים הקרובים, וינחתו גם על פני הכוכב | שלוש החלליות יחפשו רמזים לאפשרות של בני האדם ליישב את כוכב הלכת וסימנים לצורות חיים

  • אדם צופה בשיגור החללית אל-אמל של איחוד האמיריות בדרך למאדים (צילום: AP Photo/Jon Gambrell)
    אדם צופה בשיגור החללית אל-אמל של איחוד האמיריות בדרך למאדים (צילום: AP Photo/Jon Gambrell)
  • החללית הסינית  Tianwen-1 בחלל בדרכה למאדים (צילום: CNSA via AP)
    החללית הסינית Tianwen-1 בחלל בדרכה למאדים (צילום: CNSA via AP)
  • החללית הסינית  Tianwen-1 רגע לפני השיגור למאדים (צילום: Zhang Gaoxiang/Xinhua via AP)
    החללית הסינית Tianwen-1 רגע לפני השיגור למאדים (צילום: Zhang Gaoxiang/Xinhua via AP)
  • הדמייה של רכב החלל Perseverance על מאדים. (קרדיט: NASA/JPL-Caltech)
    הדמייה של רכב החלל Perseverance על מאדים. (קרדיט: NASA/JPL-Caltech)
  • מכתש ג'זרו במאדים בו אמור לנחות רכב החלל החדש ששוגר היום. (קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS/JHU-APL)
    מכתש ג'זרו במאדים בו אמור לנחות רכב החלל החדש ששוגר היום. (קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS/JHU-APL)
אוריאל לוי

החללית 'אל-אמל' ('התקווה') של איחוד האמירויות נכנסה הערב (שלישי) למסלול סביב כוכב מאדים. לחללית זו יצטרפו בימים הקרובים שתי חלליות נוספות, שגם ינחתו על פני הכוכב. מכל אחת מהן תצא גשושית רובוטית, שתנסה לחקור את הכוכב האדום ולספק רמזים קטנים לשאלה הגדולה: כיצד תוכל האנושות ליישב אותו? שאלה נוספת שעומדת על הפרק היא האם יש חיים בכוכב הלכת הזה. האתגר המסובך ביותר של שלוש החלליות יהיה לנחות בשלום על פני מאדים, המוגן באטמוספירה.

בחודש יולי האחרון שיגרה סין לעבר מאדים את החללית 'טיאנוון-1' ('שאלה שמיימית')  ושבוע לפני כן שוגרה 'אל-אמל' (התקווה) למאדים על ידי איחוד האמירויות. בסוף אותו חודש, נאס"א האמריקאית שיגרה את רכב החלל 'פרסבירנס' ('התמדה'). שיגור רביעי שתוכנן, משימה רוסית-אירופית משותפת, נדחה בשנתיים בשל הקורונה ובעיות טכניות.

שיגור רכב החלל Perseverance למאדים. 30 ביולי (קרדיט: NASA)
שיגור רכב החלל Perseverance למאדים. 30 ביולי (קרדיט: NASA)

התקווה של איחוד האמירויות

'אל -אמל'הצטרפה הערב לשישה לווינים שכבר מסתובבים סביב מאדים. שלושה מהם של נאס"א, שניים אירופאים ואחד הודי. החללית תישאר במסלול סביב הכוכב, ולא תנחת על פני השטח.

איחוד האמירויות הערביות, המציינת 50 שנות עצמאות מהשלטון הבריטי, השקיעה למעלה מ-200 מיליון דולר בפרויקט השאפתני של חקר המאדים. אמנם 'אל-אמל' שוגרה ממרכז החלל טנגשימה שביפן, על גבי משגר H-2A של תעשיות מיצובישי, אך כל מערכות החללית והגשושית נבנו על אדמת איחוד האמירויות.

אדם צופה בשיגור החללית אל-אמל של איחוד האמירויות בדרך למאדים (צילום: AP Photo/Jon Gambrell)
אדם צופה בשיגור החללית אל-אמל של איחוד האמירויות בדרך למאדים (צילום: AP Photo/Jon Gambrell)

 

השאלה השמיימית של סין

מחר צפויה להגיע החללית השנייה למאדים. תהיה זו החללית הסינית 'טִיאַנְוֶון-1' ששוגרה ב-23 ביולי על גבי טיל מסוג לונג מארץ' 5, מכן השיגור בנמל החלל וונצ'אנג באי האינאן שבסין. אתר הנחיתה של החללית הסינית הוא במישור אוטופיה, בצפון-מזרח כוכב הלכתה.

החללית הסינית Tianwen-1 רגע לפני השיגור למאדים (צילום: Zhang Gaoxiang/Xinhua via AP)
החללית הסינית Tianwen-1 רגע לפני השיגור למאדים (צילום: Zhang Gaoxiang/Xinhua via AP)

החללית הסינית נושאת עמה נחתת, שאמורה לצאת מהחללית ולנחות על הקרקע, וגשושית שתצא מהנחתת. הנחתת והגשושית יישארו מחוברים לחללית למשך חודשיים או שלושה. לאחר מכן, הנחתת תינתק מחללית האם, תפתח מצנח ורגליות על מנת לנחות נחיתה רכה, שם היא תפרוס רמפה שממנה תצא הגשושית לפני השטח.

החללית הסינית Tianwen-1 בחלל בדרכה למאדים (צילום: CNSA via AP)
החללית הסינית Tianwen-1 בחלל בדרכה למאדים (צילום: CNSA via AP)

הגשושית צפויה לפעול למשך 90 יום מאדימיים (92 ימים ארציים), כשהיא מסתמכת על חללית האם כתחנת ממסר לתקשורת עם כדור הארץ. במקביל, החללית תערוך ניסויים משל עצמה, וצפויה לפעול למשך שנה מאדימית שלמה (687 ימים ארציים).

 ההתמדה האמריקאית

רכב החלל הגדול והמתוחכם ביותר שנבנה אי-פעם צפוי לנחות במאדים בשבוע הבא. לפי התוכניות, ב-18 בפברואר ינחת על כוכב הלכת 'פרסבירנס' האמריקאי.

'פרסיברנס' נישא על טיל ענק בשם 'אטלס-5' עמוק לתוך השמיים הבהירים של קייפ קנוורל בפלורידה, בחללית השלישית והאחרונה ששוגרה למאדים ביולי 2020. מטרתו המרכזית היא להביא ממצאים שיסייעו לענות על השאלה האם היו או ישנם חיים על פני מאדים.

זה שנים ארוכות שמדענים תוהים אם במאדים, שבעבר היה בעל תנאים נוחים הרבה מאשר כיום, אכן היו חיים כלשהם. מים נחשבים למרכיב חיוני לקיומם של חיים, ובכוכב היו לפני מיליארדי שנים שפע של מים, בטרם הפך לצחיח וקשה.

בנייתו ושיגורו של 'פרסיברנס', המשימה התשיעית של נאס"א למאדים, עלתה כ-2.4 מיליארד דולר. הטיל 'אטלס-5', עליו יושבת החללית, נבנה בשיתוף פעולה של ענקיות התעופה  האמריקאיות 'בואינג' ו'לוקהיד מרטין'.

השבוע ימלאו שמונה שנים לתחילת משימתו של 'קיוריוסיטי' ('סקרנות'), רכב השטח הרובוטי הגדול והמשוכלל ביותר שפועל על מאדים ושייך לנאס"א. בשנתיים האחרונות הוא נותר הרכב היחיד על פני מאדים. שמונה חלליות – מארצות הברית, מאירופה ומהודו – כבר נמצאות במסלול של הכוכב או על פני השטח שלו.

רכב החלל 'פרסיברנס'  נבנה על השלד של 'קיוריוסיטי'. הוא דומה במידותיו לרכב משפחתי – אורכו שלושה מטרים, רוחבו 2.7 מטרים וגובהו 2.2 מטרים. משקלו של רכב החלל, על כדור הארץ, הוא 1,025 קילוגרם, 126 קילוגרם יותר ממשקלו של 'קיוריוסיטי'. עודף המשקל נובע מהמכשור המשוכלל שהוא נושא.

כדי לפענח כמה מהסודות של כוכב הלכת האדום, הרכב נושא עליו 23 מצלמות, חיישנים, רדארים שונים, ומחפורת שאמורה לערוך חפירה גיאולוגית ולהוציא חומרים מבטן האדמה. החומרים אמורים לחזור לכדור הארץ במשימת חלל מורכבת שתסתיים ב-2031.

נוסף לכל אלה 'פרסבירנס' נושא עימו מסוק חדשני שאמור לבצע את הטיסה הראשונה אי פעם בשמי כוכב לכת אחר. המסוק אינו אלא רחפן קטן, וגם "בשמי כוכב הלכת" היא הגדרה מרחיבה למדי לכלי טיס שאמור להתרומם לגובה חמישה מטרים בלבד, לטוס למרחק אופקי של 300 מטר לכל היותר ולשהות באוויר עד דקה וחצי בכל טיסה.

הדמייה של הרחפן Ingenuity על מאדים. (קרדיט: NASA/JPL-Caltech)
הדמייה של הרחפן Ingenuity על מאדים. (קרדיט: NASA/JPL-Caltech)

 

נאס"א הצליחה בעבר להביא לכדור הארץ דגימות קרקע וסלעים מהירח, שאספו אסטרונאוטים ומשימות לא מאוישות, וכן מכמה חלקי אסטרואידים. משימתו של  'פרסבירנס' אמורה להיות החלק הראשון של משימה משולבת להבאת דגימות ממאדים.

הרעיון הוא ש'פרסברינס' יאסוף את הדגימות, הכוללות גם מינראלים שהוא יוציא מתוך הקרקע ויאפסן במכלים מיוחדים. את המכלים הוא יערום באזורים מוגדרים, ורכב עתידי יעמיס אותם על טיל שאמור לנחות בעתיד על מאדים במשימה משולבת לנאס"א ולסוכנויות חלל נוספות. הטיל ישוגר ממאדים בניסיון להתגבר על כוח הכבידה שלו ולהביא את הדגימות חזרה לכדור הארץ בעוד 11 שנים.

על מנת שהמדענים לא יצטרכו לחכות עד שדגימות הקרקע יגיעו (אם בכלל) לכדור הארץ, מצויד 'פרסבירנס' במערך של מכשירי מדידה אופטיים לניתוח הרכב הקרקע. בין היתר על ידי מדידת גלי אורך הנבלעים באובייקטים מסוימים ומצלמה המשגרת קרן לייזר דקיקה אל מטרה במרחק של עד שבעה מטרים מהרכב, ומנתחת את הרכב החומר שנשרף.

לשיטות האלה יש מגבלות, כמובן, אבל החוקרים מקווים כי הן יסייעו לזהות את אותן מולקולות ביולוגיות המעידות על קיום חיים, לפחות בעבר הרחוק של מאדים. בהנחה שאכן קיימות שם מולקולות כאלה.

הדמייה של רכב החלל Perseverance על מאדים. (קרדיט: NASA/JPL-Caltech)
הדמייה של רכב החלל Perseverance על מאדים. (קרדיט: NASA/JPL-Caltech)

בתקווה להגדיל ככל האפשר את הסיכוי להיתקל בחומרים שמעידים על קיום חיים, חיפשו החוקרים אתר נחיתה שיש סבירות רבה שאכן היו בו חיים בעבר הרחוק. בסופו של דבר הם בחרו במכתש גֶ'זֶרוֹ,  מעט מצפון לקו המשווה של מאדים.

המכתש, שקוטרו כ-45 קילומטרים, נוצר כנראה מפגיעת מטאוריט גדול במאדים. על פי ההערכות החוקרים, לפני 4-3 מיליארד שנים הוא היה אגם מלא מים. בתוך המכתש החוקרים מעוניינים להתמקד באזור שהיה כנראה דלתא של נהר שנשפך לאגם.

הקרקע באזור זה עשירה כנראה במגוון מינרלים, והחוקרים מקווים כי אם אכן היו חיים מיקרוביאליים באזור, ייתכן שהם כוסו מסחף מהנהר והשתמרו כמאובנים. מכיוון שהנהר ניקז מים מאזור רחב, ייתכן שסימני חיים מכל האזור נסחפו במימיו אל האגם, שם יהיה קל יותר למצוא אותם.

מכתש ג'זרו במאדים בו אמור לנחות רכב החלל החדש ששוגר היום. (קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS/JHU-APL)
מכתש ג'זרו במאדים בו אמור לנחות רכב החלל החדש ששוגר היום. (קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS/JHU-APL)

נוסף על חיפוש סימני חיים, 'פרסבירנס' יעסוק רבות בחקר הסביבה המאדימית. רכב החלל צפוי להעלות תמונות רבות לאינסגטרם וליתר הרשתות החברתיות, אותן יצלם ב-23 המצלמות שלו. שבע מהן נועדו לספק תיעוד מפורט של שלב הנחיתה, שישמש בפיתוח ושיפור חלליות מאדים העתידיות. תשע אחרות הן "מצלמות הנדסה", שנועדו להתריע מפני סכנות בדרך, לסייע בניווט ולאפשר בחינה חזותית של מצבם של חלקים ומערכות ברכב. שבע הנותרות הן מצלמות מדעיות, הכוללות את הספקטרוסקופים לניתוח ההרכב הכימי של הקרקע והסלעים.

על ה"תורן" של הרכב מותקנת מצלמה כפולה משוכללת במיוחד, המצלמת וידאו וסטילס באיכות גבוהה, תמונות פנורמיות, תקריבים ועוד. גם על הזרוע הרובוטית מותקנות מצלמות המיועדות לצלם מקרוב את הסלעים והעצמים שהרכב חוקר, אך יכולות לצלם גם את הסביבה ואת חלקי הרכב.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!