דווקא בימים בהם המשק נפתח, מתקרבת לסיומה תכנית התמריצים היחידה לחזרה לעבודה, שרובה "התבזבזה" על תקופת הסגר. בביטוח הלאומי מודעים לבעיה, אבל את המצב יכולה לשנות רק הממשלה, ועד כה לא פורסמה חקיקה להארכת התכניות הקיימות או ליישום תכנית חדשה. משר האוצר ישראל כ"ץ לא נמסרה תגובה.

נכון לעכשיו פעילה רק תכנית תמריצים אחת לחזרה לעבודה, שאושרה באוקטובר האחרון, והיא נוגעת לקבוצת מובטלים ספציפית – עובדים שחוזרים לעבוד בשכר נמוך יותר והיו מובטלים תקופה ארוכה (80 יום לפחות). זכאים למענק רק מי שלא עבדו בין אוקטובר לדצמבר, וחזרו לעבוד החל מינואר. הזכאות למענק היא ל-4 חודשים, וסכומו מחושב בהתאם להיקף הירידה בשכר ויכול להגיע עד לחמשת אלפים שקלים בחודש.

אלא שמענק זה, שמראש רלוונטי לקבוצת עובדים מצומצמת יחסית, מסתיים בקרוב. ה-28 בפברואר (עוד שבועיים) הוא המועד האחרון בו מובטלים שיחזרו לעבוד יהיו זכאים למענק. למעשה, החודשים בהם חזרה לעבודה מזכה בענק – ינואר ופברואר – היו חודשי הסגר. לפי נתוני שירות התעסוקה בתקופה זו חזרו לעבודה כ-25 אלף עובדים בלבד, לעומת 720 אלף מובטלים. 

בביטוח הלאומי מודעים לבעיה ואומרים שיעשו כל מה שניתן כדי לסייע למיצוי מקסימלי של המענק, אבל המפתח לבעיה נמצא בממשלה. בתכנית הכלכלית שהציג שר האוצר ישראל כ"ץ יש תכנית תמריצים מקיפה קצת יותר לחזרה לעבודה, אבל לתכנית זו טרם הוצג תזכיר חוק, וכלל לא בטוח שתאושר בגלל בעיות פוליטיות ומשפטיות. שר האוצר לא הגיב לשאלה האם יש כוונה להאריך את תוקפה של התכנית הקיימת, ומתי תובא לאישור תכנית חדשה.

מתחילת משבר הקורונה לא הציגה ממשלת ישראל תכנית תמריצים מקיפה לגבי החזרה לעבודה. למרות הביקורת הרבה, מנגנון החל"ת ממשיך להיות הכלי המרכזי לטיפול בשוק העבודה. לפי נתוני הלמ"ס יש כ-680 אלף ישראלים מובטלים, שוהים בחל"ת או הפסיקו לחפש עבודה לאחר שמקום עבודתם נסגר.