רכב החלל 'פרסבירנס' ('התמדה') של נאס"א נחת אמש (חמישי), כמתוכנן, במכתש גֶ'זֶרוֹ שעל מאדים. מטרתו המרכזית היא להביא ממצאים שיסייעו לענות על השאלה האם היו, או ישנם, חיים על פני הכוכב האדום.
רכב החלל המתקדם ביותר של נאס"א אי פעם הפך אמש לכלי התשיעי מאז שנות השבעים של המאה הקודמת לנחות בהצלחה על פני מאדים. כל תשעת הכלים היו אמריקאים.
"עכשיו מתחיל התהליך המדעי המדהים", אמר תומאס זורבאכן, מנהל המשימות המדעיות בסוכנות החלל האמריקאית. במסיבת עיתונאים שערך אחרי הנחיתה, קרע זורבאכן את תוכניות הגיבוי שהכינה הסוכנות למקרה של תקלה בנחיתה, והשליך אותן מעבר לכתפיו.
הנחיתה של 'פרסבירנס' היא הביקור השלישי במאדים בתקופה האחרונה. חללית מאיחוד האמירויות נכנסה למסלול סביב כוכב הלכת לפני כעשרה ימים. יום אחריה נחתה על מאדים חחללית סינית. כל שלוש החלליות המריאו מכדור הארץ ביולי, כשהן מנצלות את הקרבה היחסית בין שני הכוכבים, למסע של כשבעה חודשים וכ-480 מיליון קילומטרים.
קריאות שמחה אחרי 11.5 דקות מתוחות
תהליך הנחיתה, המכונה בנאס"א 'שבע דקות של בהלה', התבצע באופן אוטונומי, ובכל כמה שניות התקבלו נתונים בחדר הבקרה של סוכנות החלל האמריקנית. החללית נכנסה לאטמוספרה של מאדים, ובגובה של 13-10 קילומטר מעל פניו פתחה מצנח ענקי בקוטר 21 מטרים.
זמן קצר לאחר מכן היא שיחררה את מגן החום, והפעילה מכ"מ שסייע לה לקבוע במדויק את גובהה ולזהות את הטופוגרפיה. בעזרת המכ"מ ומצלמות הנחיתה וידאה החללית שהיא נמצאת באתר הנכון.
אחרי אישור המיקום שיחררה החללית את החלק העליון והמצנח, ובסיום שלב של נפילה חופשית היא הפעילה מנועים רקטיים לכיוון הקרקע, כדי לבלום את הנפילה. בגובה של כ-20 מטר מעל הקרקע, בעודה מרחפת בעזרת המנועים הרקטיים, התחילה לשלשל בעזרת כבלים את הרכב התלוי תחתיה, עד שנגע בקרקע. לאחר שחרור רכב השטח, החללית התרוממה משם וכיוונה את עצמה להתרסקות במרחק של כמה מאות מטרים, במקום שלא סיכן את הרובר.
אחרי 11.5 דקות, שלח כלי הרכב איתות על נחיתה מוצלחת, ועורר קריאות שמחה בחדר הבקרה בפלורידה. זמן קצר אחר כל, נשלחו שתי תמונות מגורענות, בשחור-לבן, של פני השטח על כוכב מאדים. הצל של 'פרסבירנס' נראה בבירור באחת מהן.
"נמצאים ממש על סף היכולת הפוטנציאלית לענות על שאלות עצומות"
'פרסיברנס' נבנה על השלד של הרכב הקודם שנחת על מאדים 'קיוריוסיטי' ('סקרנות'). הוא דומה במידותיו לרכב משפחתי: אורכו שלושה מטרים, רוחבו 2.7 מטרים וגובהו 2.2 מטרים. משקלו של רכב החלל, על כדור הארץ, הוא 1,025 קילוגרם. עודף המשקל נובע מהמכשור המשוכלל שהוא נושא.
בתקווה להגדיל ככל האפשר את הסיכוי להיתקל בחומרים שמעידים על קיום חיים, נחת הרכב באזור בו סבירות הגבוהה ביותר שאכן היו חיים על הכוכב: במכתש גֶ'זֶרוֹ, מעט מצפון לקו המשווה של מאדים.
המכתש, שקוטרו כ-45 קילומטרים, נוצר כנראה מפגיעת מטאוריט גדול במאדים. על פי ההערכות החוקרים, לפני 4-3 מיליארד שנים הוא היה אגם מלא מים. בתוך המכתש החוקרים מעוניינים להתמקד באזור שהיה כנראה דלתא של נהר שנשפך לאגם.
הקרקע באזור זה עשירה כנראה במגוון מינרלים, והחוקרים מקווים כי אם אכן היו חיים מיקרוביאליים באזור, ייתכן שהם כוסו מסחף מהנהר והשתמרו כמאובנים. מכיוון שהנהר ניקז מים מאזור רחב, ייתכן שסימני חיים מכל האזור נסחפו במימיו אל האגם, שם יהיה קל יותר למצוא אותם.
בשנתיים הקרובות ישתמש פרסי, כפי שמכנים את רכב החלל בנאס"א, בזרוע באורך שני מטרים כדי לחפור בפני הקרקע של מאדים ולאסוף דוגמיות של סלעים שייתכן שמכילים סימנים לצורות חיים מיקרוסקופיות מההיסטוריה של הכוכב.
קרוב לחמישים דגימות סלעים יישמרו במיכלים אטומים, שייאספו בעתיד על ידי רכב חלל אחר ויישלחו בחזרה לכדור הארץ. תאריך היעד להגעתן הוא 2031. הדרך היחידה לאשר או לשלול חיים על מאדים תהיה ניתוח של הדגימות במעבדות על כדור הארץ. לכלים הקטנים מספיק כדי להישלח לכוכב הלכת, אין את הדיוק הנדרש.
על מנת שהמדענים לא יצטרכו לחכות עד שדגימות הקרקע יגיעו (אם בכלל) לכדור הארץ, מצויד 'פרסבירנס' במערך של מכשירי מדידה אופטיים לניתוח הרכב הקרקע. בין היתר על ידי מדידת גלי אורך הנבלעים באובייקטים מסוימים ומצלמה המשגרת קרן לייזר דקיקה אל מטרה במרחק של עד שבעה מטרים מהרכב, ומנתחת את הרכב החומר שנשרף.
לשיטות האלה יש מגבלות, כמובן, אבל החוקרים מקווים כי הן יסייעו לזהות את אותן מולקולות ביולוגיות המעידות על קיום חיים, לפחות בעבר הרחוק של מאדים. בהנחה שאכן קיימות שם מולקולות כאלה.
נוסף ל-23 מצלמות, חיישנים ורדארים שונים 'פרסבירנס' נושא עימו מסוק חדשני שאמור לבצע את הטיסה הראשונה אי פעם בשמי כוכב לכת אחר. המסוק אינו אלא רחפן קטן, וגם "בשמי כוכב הלכת" היא הגדרה מרחיבה למדי לכלי טיס שאמור להתרומם לגובה חמישה מטרים בלבד, לטוס למרחק אופקי של 300 מטר לכל היותר ולשהות באוויר עד דקה וחצי בכל טיסה.
כעת, מקווים מדעני נאס"א להתחיל לענות על אחת השאלות המרכזיות בפילוסופיה, תיאולוגיה וחקר החלל. "האם אנחנו לבד במדבר הקוסמי הרחב, פשוט מעופפים בחלל או האם חיים ביקום הם תופעה שכיחה יותר? האם הם מופיעים בכל מקום בו התנאים מתאימים לכך?" הסביר סגן המדען הראשי של הפרויקט קן וויליפורד.
לדבריו, "אנחנו נמצאים ממש על סף היכולת הפוטנציאלית לענות על השאלות העצומות האלה".
