המשך ייצור החשמל מהיחידות הפחמיות בתחנת "אורות רבין" בחדרה יעלה בחייהם של 200 איש בשנה – כך אמר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה אליעזר דנציגר אתמול (שני) בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. משרד האנרגיה החליט לאחרונה להמשיך להפיק חשמל מהיחידות הפחמיות המיושנות בחדרה ולהקטין מעט את הזיהום באמצעות שימוש ב"סולקנים" – מתקנים המיועדים להפחתת פליטות, שבאופן תיאורטי עשויים לצמצם את הזיהום. המשרד להגנת הסביבה מתנגד לשימוש בסולקנים.

במהלך הדיון טענו נציגי המשרד להגנת הסביבה כי הזיהום מהיחידות הפחמיות בחדרה הוא האיום הגדול ביותר על איכות האוויר בישראל. סמנכ"לית תעשיות במשרד להגנת הסביבה, שולי נזר, אמרה כי "בשורה התחתונה הסוגיה של התחנות הפחמיות היא בעלת ההשפעה הכי משמעותית על בריאות התושבים בישראל – יותר מהזיהום במפרץ חיפה או שדה בריר. למעלה משנה אנחנו מנסים, בשיח מעמיק עם משרדי האוצר והאנרגיה, לשכנע אותם לבחור בחלופה שהיא גם כלכלית יותר וגם סביבתית יותר ונכונה טכנולוגית – סגירה של היחידות הפחמיות הישנות". לדבריה, היחידות הפחמיות בנות 35 שנה, ובמידה ויוחלט להתקין סולקנים נותנים להם זריקת החייאה מלאכותית לעוד 20 שנה. "זה שגוי מכל הבחינות", אמרה.

הסולקנים בחנת הכח "אורות רבין" בחדרה צילום: דבר ראשון

הסולקנים בחנת הכח "אורות רבין" בחדרה צילום: דבר ראשון

סגן ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר אהוד קלינגר, אמר כי אם נשווה בין חלופת התקנת הסולקנים לחלופת סגירת היחידות עדיין תהיה תמותה עודפת של 35 מקרים בשנה רק בחדרה ועוד 13 בשנה בפרדס חנה. היו"ר כבל הגיב ואמר כי הנתונים לא פשוטים וכי על סלמונלה, שהיא מסוכנת הרבה פחות, המדינה רועשת וגועשת. הוא הוסיף כי הוא מצפה ממשרד הבריאות להצטרף למאבק בהחלטה. אמנון שמחי, תושב שכונת חפציבה בחדרה, הסמוכה לתחנת אורות רבין אמר כי "אנחנו עם הפחם הזה בתוך הבית, בתוך האוכל, במקררים, ובמזגנים. ריאה אחת אצלי כבר לא מתפקדת".

מהדיון עלה גם כי המשרד להגנת הסביבה הציג חלופת שימור ליחידות הייצור הפחמיות, לפיה במקרה חירום התחנות יופעלו תוך ימים ספורים עד שבועיים, וחלופה זו לא היתה ידועה למשרד האנרגיה. העמדות ביחס לחלופת השימור שונות. מהנדסת הכימיה ואיכות הסביבה בתחנת הכוח אורות רבין מחברת החשמל, אלה קוטלר, התייחסה לנושא השימור ואמרה כי כל העבודות המקצועיות שנעשו בחברה מדברים על הפעלת היחידות לאחר תקופה ארוכה של 26 שבועות לפחות. לעומתה טענו גיורא דקל ומשה בכר, לשעבר מנהלי תחנות פחמיות בחברת החשמל, כי ניתן יהיה לשמר את התחנות הפחמיות לשעת חירום בלבד.

הדיון התקיים לבקשת ח"כ יעל כהן פארן, שאמרה כי "המשמעות של הדיון הזה היא דרמטית לבריאות שלנו ושל ילדנו ובפרט לאזור חדרה ופרדס חנה שיושב מתחת לארובות תחנות הכוח ההחלטה להמשיך לשרוף פחם בישראל עוד 20 שנה כבר התקבלה במשק האנרגיה, על ידי השר, ולא ברור איך ומדוע. הייתי מצפה לראות כאן לכל הפחות את מנכ"ל המשרד, אם לא את השר". היא הוסיפה כי הועדה הבין משרדית לא הוציאה דו"ח ולא הסבירה את ההחלטה.

נציגת רשות החשמל (הכפופה למשרד האנרגיה), טניה אילריאנוב, הסבירה כי כבר ב-2016 הופחת השימוש בפחם ב-15% ובשנים הבאות – 2017-2019 – תהייה הפחתה נוספת של 19%. לדבריה, הדברים שהציגו היום בדיון אנשי המשרד להגנת הסביבה בדבר השימור היו חסרים בקבלת ההחלטה והם נבדקים. היא הוסיפה כי המידע שהיה בידי המשרד הוא שלא ניתן להחזיר את היחידות לפעילות תוך ימים ספורים, עמדה בה מחזיקה גם חברת החשמל.

בעוד שהדיון בוועדת הכנסת היה פומבי ומקיף, ההחלטה העצמה מתקבלת במשרד האנרגיה, באמצעות ועדה בין-משרדית ללא פרוטוקולים, שהוזמנו אליה גם רשות החשמל, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה וללא נציגות משרד הבריאות. גם השימוע שנערך לציבור ע"י המשרד להגנת הסביבה משפיע רק על החלטת המשרד להגנת הסביבה לקבוע את מכסות הזיהום המותרות, אך אם משרד האנרגיה לא יאפשר חלופה אחרת לפחם, לא תהיה שום משמעות להחלטות המשרד להגנת הסביבה, מפני שתחנת כוח איננה מפעל שניתן לסגור אותו, אלא תשתית לאומית חיונית.

בדיון עלה גם שמשרד האנרגיה לא העביר למרכז המחקר והמידע של הכנסת את הדוח שעל בסיסו התקבלה ההחלטה להמשיך להפעיל את היחידות הפחמיות. לנוכח הדברים היו"ר כבל כינה את ההתנהלות הזו "עבירה במדרג העבירות" והודיע בתום הישיבה כי מיד בפתח מושב החורף יכנס דיון נוסף, אליו יזמן את השר להגנת הסביבה, שר הבריאות, שר האנרגיה ויו"ר חברת החשמל. "מדובר בפצצה שאי אפשר לעבור עליה לסדר היום", אמר.