15 ארגוני סביבה, ביוזמת החברה להגנת הטבע, פנו הבוקר (ראשון) לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בדרישה לעצור את ההסכם בין חברת קצא"א לאיחוד האמירויות בנוגע להעברת נפט במפרץ אילת. הפנייה באה בעקבות האסון האקולוגי בחופי ישראל.

"בימים האחרונים, פוקד את חופי ישראל, אסון אקולוגי רחב היקף, שמקורו ככל הנראה בדליפת דלקים ושמנים שונים ממכלית נפט שחלפה אל מול חופי ישראל, מרחק כמה עשרות קילומטר", כתבו מנכ"לי הארגונים, "מפרץ אילת לא יעמוד באסון דליפה כמו זה שפוקד את חופי הים התיכון".

הארגונים ציינו כי עשרות טונות של זפת שחור ומסוכן, מילאו את הים ומרבית חופי ישראל מריחים מדלק חריף. "התמונות של צבי הים הצעירים ובעלי חיים נוספים, שלא שרדו את ים הזפת ונסחפו מתים לחופים, קשות לצפייה ושוברות את הלב", כתבו.

לטענתם, "למרות התגייסות הציבור הישראלי, קשה להתעלם מכך שאסון בסדר גודל כזה, היה רק עניין של זמן. על אף שבמשך שנים מתריע המשרד להגנת הסביבה על כך שאיננו ערוכים כראוי לטיפול באירוע זיהום ים, ממשלות ישראל האחרונות טרם התגייסו בעצמן לתקצוב וקידום חקיקה נדרשת, למניעת אירועים מסוג אלו, שאנחנו חווים בימים אלו, ואף חמורים מהם, או לכל הפחות, למזער את הנזקים כתוצאה מהם".

הארגונים מוחים כנגד מימוש מזכר הבנות עם חברת  MED-RED Land Bridge LTD, חברה פרטית בבעלות ישראלית וזרה, לתחילתו של שיתוף פעולה שעיקרו הפיכת ישראל לגשר נפט יבשתי. המיזם כולל תוספת משמעותית של מכליות נפט שיגיעו לחופי מפרץ אילת מהמפרץ הפרסי, יעברו דרך צינור הנפט של קצא"א שסופו באשקלון, ויעברו משם לשווקים באירופה ומקומות נוספים.

"אין צורך להכביר במילים, אודות חשיבות שונית האלמוגים באילת וסביבתה, גם לתיירות ולכלכלת העיר אילת, שספגה פגיעה אנושה בשנה האחרונה, בעקבות משבר הקורונה", כתבו הארגונים, "האסון האקולוגי הנוכחי, מבהיר היטב מה עומד על הפרק ומהם ממדי הסכנה הנשקפת למפרץ אילת, לעיר אילת ולישראל כולה, כתוצאה מההסכם המתגבש".

הארגונים דורשים לתקצב כראוי תכנית להתמודדות עם זיהום ים, קידום חוק בנושא, ועצירת ההסכם.

על הפנייה חתמו החברה להגנת הטבע, חיים וסביבה, אדם, טבע ודין, צלול, אקואושן, גרינפיס, הצעד הטבעי, מגמה ירוקה, הרשת הירוקה, אקופיס, השל, אנשי הים התיכון, יוזמת האנרגיה הירוקה, שומרי הבית, המועצה לבנייה ירוקה, דלפיס.

גם רשות שמורות הטבע הודיעה היום כי היא מתנגדת לפרויקט. בחוות דעת מדעית של הרשות נכתב כי "זיהום ים בדלקים פוגע במערכות פיסיולוגיות רבות של בעלי חיים, לרבות דגים, חסרי חוליות שונים, ציפורים ואלמוגים המהווים את אבני הבניין של השוניות באילת. פגיעה באלמוגים מתבטאת בין היתר בנזק לרקמות האלמוגים, ביכולתם להיזון, להתרבות, להשקיע שלד גירני, ביכולתן של האצות השיתופיות הנמצאות בתוך רקמות האלמוגים לבצע פוטוסינתזה וביכולת האלמוגים להתמודד עם סדימנטציה".

במסמך חוות הדעת מציינת רשות הטבע והגנים כי מפרץ אילת מהווה משאב טבע ייחודי בעל חשיבות רבה בקנה מידה לאומי ובינלאומי. ברמה הלאומית, זהו המקום היחיד בישראל שבו מתקיימות שוניות אלמוגים בעלות עושר ומגוון מינים שאין שני לו במדינת ישראל. ברמה הבינלאומית, שוניות מפרץ אילת הן מהצפוניות ביותר בעולם ומהעשירות והמגוונות ביותר מבחינה ביולוגית. בכך משאב טבע זה הופך גם למשאב תיירותי וכלכלי משמעותי עבור מדינת ישראל והעיר אילת בפרט.

מחברת קצא"א נמסר: "קצא"א מחויבת לערכים של הגנת הסביבה ולשמירה על האזור בו היא פועלת והיא משקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים. בזכות קצא"א השתמרה והתפתחה שונית האלמוגים במפרץ במשך למעלה מ-50 שנה, במקביל לעבודה התפעולית, וזאת הודות לנהלי הבטיחות המחמירים ביותר ומחויבות החברה לסביבה בה היא פועלת. החברה מצוידת בציוד החדיש ביותר בתחום, ועומדת בתקנים בינלאומיים למען שמירה והגנה על הסביבה.

"אנו גאים ונרגשים מחתימת ההסכם ההיסטורי שנחתם  במעמד שר האוצר האמריקאי, והוא המשך ישיר להסכמי אברהם. ההסכם יחזק את הכלכלה הישראלית ויבטיח ביטחון אנרגטי לישראל תוך שמירה קפדנית ורציפה על הסביבה".