כמה עשירים יש בישראל? מחקר שפרסם מכון המחקר של הכנסת קובע בפשטות: אף אחד לא יודע. לפי הדו"ח, אי השוויון בשכר מעבודה בישראל נמצא בירידה בשנים האחרונות, אבל אין נתונים על התפלגות ההון בישראל, כך שלא ניתן למדוד את רמות אי השוויון בהון, הגדול ככל הנראה בהרבה.

הדו"ח, שהוכן לבקשתו של ח"כ עופר כסיף (חד"ש) מציג ניתוח של אפשרויות להטלת מס על העשירים ביותר בזמן הקורונה.

בתחום התפלגות ההכנסות, ישראל נמצאת בתהליך מתמשך של ירידה באי השוויון מאז 2002,  אחרי עלייה רציפה מ-1979. מסוף שנות ה-70 ועד 2002 חלה עלייה של 23.3% באי השוויון בהכנסות. בין 2002 ל-2018 נרשמה ירידה של 13.6% באי השוויון.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אי השוויון בעושר גדול מאי השוויון בהכנסות, וגדל בעשורים האחרונים

כאמור, אין מקורות זמינים למדידת אי השוויון בהון בישראל. על פי מרכז המחקר של הכנסת, "התמודדות עם אי השוויון בעושר צריכה להיעשות גם דרך מערכת המיסים. אי השוויון בעושר גדול מאי השוויון בהכנסות, וגדל בעשורים האחרונים. צבירת עושר פועלת באופן שמתחזק את עצמו לאורך זמן, שכן 'כסף מייצר כסף': השקעה בדירות להשכרה מייצרת הכנסה, כמו גם השקעה בשוק ההון ונכסים מניבים. כך יוצא שההון ממשיך לגדול בהיעדר מיסוי.

"בשנים האחרונות חקר אי השוויון קיבל תנופה בעקבות מחקרים על התפתחות חלקו של העשירון העליון בהכנסה במאה השנים האחרונות על ידי החוקרים תומאס פיקטי ועמנואל סאז" מציינים החוקרים, אך מוסיפים: "ישראל לא נחקרה על ידם שכן לא היו נתונים בנמצא. במחקרם התגלה כי הנתח של העשירון העליון בהכנסה הלאומית בארה"ב ובמדינות אחרות דוברות אנגלית, כמו בריטניה וקנדה, גדל באופן ניכר מאז שנות השבעים של המאה העשרים. התפתחות זו מוסברת בעיקר על ידי עליית חלקם
של עשירי-העל ולא בעליית יחסית של ההכנסות של כל שכבת העשירון העליון".

החוקרים ציינו כי אמנם אין רישום הון בישראל, אבל רשות המיסים דורשת מקבוצה קטנה יחסית של נישומים להפריד בין הכנסות מעבודה לבין הכנסות מהון. עם זאת, מדובר רק בעצמאים ובמנהלים, וכך או אחרת התיעוד מצביע רק על הכנסות ולא על הצטברות ההון בידי אותם יחידים. לכן, ניתן לבצע רק הערכות לגבי היקף ההכנסות מהון בישראל.

בישראל קיימים מספר מיסים על הכנסות מהון, אך מדובר במיסים על הכנסות נקודתיות ולא על ההכנסות מהון בכלל. למשל, על הכנסות מדיבידנדים חל מס של כ-25%, על הכנסות מנכסים פיננסיים אחרים מוטל מס בשיעור של 15%. עם זאת, שיעור המיסים שנגבים על הכנסות הון הוא זעיר לעומת המיסוי על הכנסות מעבודה. ב-2017 רק 7% מהמיסים שגבתה המדינה היו על הכנסות מהון.

מס שנתי חד פעמי על הכנסות מהון יכניס 7.3 מיליארד שקלים למדינה

חוקרי מרכז המחקר ציינו שני סוגי מס הון שקיימים במדינות מערביות אחרות, אבל לא בישראל. הראשון הוא "מס הון נטו" שמוטל על הצבר ההון של כל אזרח. בספרד, למשל, הצבר ההון של כל אזרח חייב במס שנתי של 2.5%, ובצרפת עומד מס זה על 1.5%. מס מסוג זה קיים גם בנורבגיה ושוויץ. מיסי הון נטו מחייבים רישום מדויק של הצבר ההון במדינה ולכן מאפשרים הערכה מדוייקת של אי השוויון בהון. על פי החוקרים, מאז 1990 נרשמה ירידה עקבית במספר המדינות בהן נהוג מס כזה מ-12 לארבע בלבד.

הסוג השני, אותו בחנו החוקרים ברמה הביצועית, הוא מס על הכנסות מהון ולא רק על הכנסות מעבודה. לדבריהם, הטלת מס שנתי, חד פעמי, בשיעור של 10% על הכנסות הון תכניס לקופת המדינה 7.3 מיליארד שקלים.

החוקרים בחנו גם את האפשרות של הטלת מס נוסף על כל הנישומים במדרגת המס הגבוהה ביותר בשיעור של 10%, מתוך ההנחה ששיעור ההכנסות מהון גדל באופן משמעותי ככל שעולים במדרגות המס. במקרה כזה, יביא המס לתוספת של 4.6 מיליארד שקלים.

הדו"ח שפורסם היום מצביע גם על שורה של הטבות מס להן זכו הנהנים מהכנסות מהון בשנים האחרונות. בין היתר הזכירו החוקרים את ההטבה שאמורה הייתה לעודד בעלי חברות ארנק לסגור אותן, ו'מבצע דיבידנד' שהעניק הטבת מס זמנית לעידוד עסקים לחלק את הרווחים הכלואים בצורת דיבידנדים.