בית הדין האזורי לעבודה ידון בחמישי הבא בשאלת הסמכות של מעסיק להרחיק עובד שלא התחסן, ומסרב לבצע בדיקות קורונה ממקום העבודה. זאת בעקבות עתירתה של סייעת חינוך מיוחד בבית ספר יסודי בכוכב יאיר, שבחרה לא להתחסן, סירבה לעשות בדיקת קורונה והונחתה על ידי העיריה שלא להגיע לעבודה.
בדיקה פולשנית מול הדאגה לבריאות הציבור
בא כוחה של העובדת, עו"ד חן טלמור טען בדיון שהתקיים אתמול (ד') כי החלטה זו נתקבלה בלא סמכות, ושהנחיות הממשלה דורשות רק מילוי הצהרת בריאות ומדידת חום בכניסה למקום העבודה (הנחיות התו הסגול).
עוד טען כי גם הילדים המגיעים למסגרת אינם נדרשים לבצע בדיקות תדירות ולמרות שיש אישור ממשלה להתקין תקנות מיוחדות, צעד זה לא נעשה. "אף אדם לא חויב לבוא ולהיבדק בכל שבוע, 48 שעות או 72 שעות" והוסיף כי בדיקת הקורונה היא בדיקה פולשנית שחיובה על ידי המעסיק פוגע בכבוד האדם ובחירותו.
מנגד, בא כוח המועצה, עו"ד אלון אשר, הבהיר כי העובדת צפויה לקבל את שכרה על אף שלא תגיע לעבודתה. אשר ציין בדיון כי 90% מהסייעות התחסנו, וכן 84% מכלל האוכלוסייה הבוגרת ביישוב. ישנה סייעת נוספת בחרה שלא להתחסן ובמקום, היא מציגה בדיקות תכופות.
ראש המועצה יובל ארד הבהיר כי לא הייתה לו כל כוונה לדרוש מאדם שאיננו רוצה בכך להתחסן ושהמועצה דרשה ביצוע בדיקות קורונה שליליות בתדירות נמוכה יחסית של אחת ל-7 ימים, כפי שנהגו עם צוותים רפואיים לאורך המשבר במשך תקופות ארוכות.
"אני חושב שנהגנו באופן מידתי ומאוזן" אמר ארד והדגיש כי מדובר בעובדת מקצועית ומסורה שאין לו כל טענה אישית כלפיה אך לדבריו, "מדובר בתלמידי חינוך מיוחד. לשלוח תלמיד חינוך מיוחד לבידוד זה לא כמו לשלוח תלמיד או אדם רגיל לבידוד. הנזק הרגשי והנפשי, לפעמים גם חוסר היכולת לתווך להם את סיטואציית הבידוד, מעצימה את הפגיעה הנפשית ואני בטוח שזוהי לא כוונתה של המבקשת. אני בטוח שהיא רגישה ומודעת לנזקים הללו ואני סבור שאולי חוסר מחשבה הוא שהביא אותה לעניין".
לטענתו של ארד, ראשי רשויות רבים עוקבים אחר הדיון במטרה להבין את השלכותיו על המשך התנהלותם במשבר. "ההורים מצפים מאיתנו להגן על הילדים. ראשי הרשויות הם הקו הראשון שרואה את צורכי הפרט, את הקשישים, העריריים, ניצולי שואה, ילדים עם צרכים מיוחדים ומשפחותיהם, את אוכלוסיות הסיכון כגון נשים בהריון, אנשים חולים". לדבריו, ראשי הרשויות שואבים סמכויותיהם בהקשר זה מצו המועצות המקומיות המחייב אותם לדאוג לבריאות הכלל והציבור.
אוהבת את הילדים והעבודה אך חוששת מהחיסון
"להגיד שאני לא יכולה להתחסן או בכלל להגיד אם התחסנתי, אני חושבת שזה באמת המשהו הפרטי שלי", השיבה הסייעת. "לא האמנתי שיבקשו ממני לחשוף פרטים אישיים שלי עד כדי כך. אני יודעת על עצמי שאם לא ארגיש טוב אז מן הסתם אשאר בבית ולא אגיע למקום העבודה.
"המצב הזה ממש מעסיק אותי ומכניס אותי לפחדים, עצם ההתעסקות הזו ומה שמבקשים ממני". לדבריה היא מבינה את הבעייתיות של המצב אך גם פוחדת מביצוע החיסון והבדיקה. "אני אוהבת את הילדים האלה כאילו הם הילדים שלי ויש לי ילדים. אני לא הולכת לאירועים ואני לא נחשפת למקומות שאני לא צריכה להיחשף. כל המחשבה שלי היא על העבודה שלי שאני מאוד אוהבת".
ההסתדרות והמגזר העסקי גיבשו המלצות לגבי עובדים לא מחוסנים
בסיום הדיון, ביקש בית הדין מהיועץ המשפטי לממשלה, הסתדרות המעו"ף ומרכז השלטון המקומי להציג בפניו את עמדתם בסוגיות עד יום שלישי בשבוע הבא. ההסתדרות התחייבה להעביר לבית הדין את עמדת הארגון.
יו"ר ההסתדרות ויו"ר נשיאות המגזר העסקי פרסמו השבוע המלצות להסדרת אופן פעולת המשק על רקע מבצע ההתחסנות. במכתב משותף קראו ארנון בר-דוד ודובי אמיתי לכלל ציבור העובדים והמעסיקים להתחסן, אבל הציעו שעובדים שטרם התחסנו ונדרשים לקבל קהל באופן קבוע או לבוא במגע עם קבוצות סיכון, יידרשו להציג בדיקת קורונה שלילית מעודכנת מידי 72 שעות. במקומות שסכנת ההדבקה בהם עלולה לסכן חיים ייבדקו העובדים בתדירות גבוהה יותר.
באשר לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, בשבוע שעבר השיב המשנה ליועץ, רז נזרי, כי הוא אינו סבור שניתן לקבוע איסור גורף על מעסיקים לדרוש מעובדיהם להתחסן – אך גם איננו סבור כי ניתן לקבוע "דרישה קטגורית וכללית להתחסן" בלא בחינה, ביסוס והצדקה של הדרישה.
לצד זאת הבהיר נזרי כי דרישת התחסנות במקומות עבודה מצויה על סדר יומם של גורמי הממשלה הרלבנטיים בהקשרים שונים, וכי נבחנים צעדים מתאימים להסדרתם לצורך התמודדות עם המשבר. במסגרת זו לדבריו אף מקודמת על ידי משרד הבריאות חקיקה הצפויה להסדיר את הסמכות לדרוש מעובדים מסוגים שונים להתחסן – בין היתר ממורים ומצוותי הוראה.
