בנושא אחד נראה ששר האוצר ופקידי משרדו תמימי דעים: דמותה של תכנית ההשקעה ביציאה ממשבר הקורונה. מפרטי התכנית כפי שפורסמו עד כה ופרטים נוספים ממנה שהגיעו לידי 'דבר' עולה כי היא מורכבת רובה מחוקים שנמצאים על המדף תקופה ארוכה, מעט מאד צעדים שנוגעים ישירות למשבר הקורונה, והשקעה תקציבית מזערית.

יותר מאשר תכנית שאפתנית ליציאה מהמשבר, נראה שמדובר ב"ניקוי שולחן" של רפורמות שהצטברו במשרד האוצר. חלק ניכר מהרפורמות הכלולות בתכנית מקורם בחוק ההסדרים של שנת 2020 ושל שנים קודמות.

אף אחד בממשלה או באוצר לא מצפה שהתכנית, שחלק מסעיפיה דורשים חקיקה מורכבת, תאושר לפני הבחירות בחודש הבא. אבל זה לא אומר שאין לה משקל: זו התכנית שתוגש לשר האוצר הבא, יהיה זה ישראל כ"ץ או מחליפו בתפקיד.

השקעות ישירות: רק 0.4% מהתוצר

החלק המקורי היחיד בתכנית ההשקעות הוא השקעה של 5 מיליארד שקלים במיזמי תשתיות, מה שמוגדר כ"האצת השקעות בתשתיות, דיגיטציה וטכנולוגיה". מדובר בסכום נמוך, שככל הנראה ישמש רק להקדמת מיזמי תשתיות שכבר תוכננו עוד לפני פרוץ משבר הקורונה.

לצורך ההשוואה, כדאי להסתכל מה עושים במדינות אחרות. בארה"ב, למשל, הנשיא ביידן הבטיח להשקיע 2 טריליון דולר במיזמי תשתיות חדשים, כשמטרתם כפולה: הוצאת המשק האמריקאי מבוץ הקורונה, והחלפת התשתית האנרגטית של ארה"ב והחלפתה במקורות אנרגיה מתחדשות.

התכנית של ביידן עוד רחוקה ותעבור שינויים רבים, אבל לצורך ההשוואה – בעוד בארה"ב מדברים על השקעה של 9% מהתוצר, בישראל מתוכננת כרגע השקעה של 0.3%.

הקלות למוסדיים בהשקעה: לא ישנה את סך ההשקעה

בהצגת התכנית התייחס שר האוצר ל-100 מיליארד שקלים שישתחררו להשקעה בתשתיות. מאחורי ההצהרה עומדות תקנות שמגבשים ברשות שוק ההון בשנה וחצי האחרונות, שיאפשרו למוסדיים (קרנות הפנסיה והביטוח) להגדיל את היקף ההשקעות שלהם בשוק התשתיות המקומי.

גיבוש התקנות התרחש ללא קשר למשבר הקורונה על ידי רשות שוק ההון, שגילו בעקיפין שהוא חלק מהתכנית. מדובר בהגמשת הגבלת ההשקעה של גופים מוסדיים במיזמי פיתוח בישראל, 29% במקום 20% היום. הצלחת המהלך תלויה בביקוש להשקעות מסוג זה על ידי הגופים שמחזיקים ב-2 טריליון שקל, ובכל מקרה השפעתו מוגבלת.

הפניית הפנסיות וכספי הביטוח של הישראלים להשקעה בישראל היא צעד חיובי בעל משמעויות רבות. עם זאת, ספק עם ישפיע על משבר הקורונה. לא בטוח שיהיה ביקוש בקרב המוסדיים להרחבת החשיפה לתחום התשתיות, ובכל מקרה לא מדובר בתכניות חדשות, אלא באופן המימון של תכניות קיימות. סוגיה בעלת משמעויות אסטרטגיות וחברתיות גדולות, אבל לא מיידית למצב המשק.

חוק נאווי: מתגלגל מ-2017 בכנסת

חוק נאווי שגם נמצא בתכנית הוא חוק שירחיב את תקרת גיוס ההון של גופים חוץ בנקאיים גדולים מ-5 מיליארד שקלים ל-15 מיליארד, כך שיתאפשר להם להרחיב פי שלוש את פעילותם בשוק האשראי. ההצעה גם תסיר מגבלות על גיוס הון דרך הנפקת אג"ח. הטענה של תומכי הרפורמה מזה ארבע שנים, היא שהרחבת יכולת גיוס ההון של גופים אלו יאפשר להם להתחרות במערכת הבנקאית, דבר שבתקווה יוביל לירידה במחיר האשראי.

למי שעוקב אחרי ההתפתחויות ברגולציה על שוק ההון בשנים האחרונות, השם אולי ישמע מוכר, ובצדק: מדובר בהצעת חוק שעלתה כבר בשנת 2017, ואפילו עברה בקריאה ראשונה בכנסת בשנת 2018, תהליך החקיקה שלו מעולם לא הושלם.

הכנסת גופים נוספים לתחום האשראי היא צעד עם משמעויות על התחרות, יציבות המערכת ומבנה השליטה במשק. בכל מקרה ההשפעה שלו על יציאה ממשבר הקורונה נמוכה והשפעותיו ארוכות טווח. אפ רוצים לספק אשראי זול לעסקים כדי שיוכלו להתפתח ביציאה מהמשבר, תדרש התערבות ישירה בהרבה, באמצעות ערבות להלוואות או יצירת מסלולי הלוואה מיוחדים בהובלת בנק ישראל.

מגרש חול לפינטק

הצעד נוסף שגם הופיע בחוק ההסדרים האחרון, ידוע כ"חוק הסנדבוקס": יצירת גמישות רגולטורית לחברות טכנולוגיה פיננסית (פינטק) ישראליות. החוק יאפשר לרגולטור לתת הקלות נקודתיות, כך שהחברות יוכלו לנסות את מוצריהן בקלות בשוק הישראלי.

גם כאן, מדובר בחוק ממוחזר מחוק ההסדרים של השנה האחרונה, ומתגלגל מאז שנת 2018. תעשיית הפינטק בישראל יכולה אולי להיות תוך כמה שנים למנוע צמיחה נוסף  להייטק, אבל מדובר בצעד ראשוני ביותר בכיוון הזה, שתוצאותיו כלל לא ברורות.

חוק האנג'לים

הצעד האחרון שמציע כץ הוא גלגול מחודש של חוק האנג'לים, שכבר חוקק כצעד זמני בשנת 2011. מטרת החוק היא להקל את הרגולציה של השקעה בחברות הייטק, שמרכזה הקלה על מיזוג חברות הייטק והקלת מס על רכישת חברות הייטק ישראליות.

החוק נכלל כהוראת שעה בחוק ההסדרים לשנת 2011, והיה תקף בשנת 2012 ועד לשנת 2015. החוק יקל על השקעות בשוק ההייטק, וייצר מימון קל יותר ליזמים, אבל משפיע בעיקר על חברות הייטק קטנות, לא יצרניות תעסוקה משמעותיות.

ענף ההייטק הוא אחד הענפים שנפגעו באופן הקל ביותר במשבר, ומחסום התעסוקה בו לא נובע מביקוש נמוך לעובדים. בכל מקרה מדובר בצעד בעל משמעות מוגבלת ביותר, שיסייע בעיקר למיזמים הייטק קטנים.