"היינו יכולים לעשות יותר, אבל שירות התעסוקה לא נכשל", אומר רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, בראיון ל'דבר'. "אין ספק שזהו משבר התעסוקה הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל. הקושי הגדול היה שלא קיבלנו לכך אותות מוקדמים ולכן לא ידענו להכין את עצמנו".
הריאיון עם גראור מתקיים בשעה שהמשק מתקשה לצאת מהסגר השלישי. המעסיקים מתלוננים שעובדים לא רוצים לחזור מחל"ת, ומבקרים את ההחלטה של הממשלה לתת רשת ביטחון עד יוני. גראור מבקש להזהיר את המובטלים שמעדיפים לחכות: "בסופו של דבר, אחרי שתסתיים רשת הביטחון, יהיה לחץ מאוד גדול ותחרות מאוד גדולה על כל משרה פנויה, ומי שיהיה כבר בתוך מעגל העבודה מצבו יהיה טוב. עדיף יהיה לו לחזור גם בהעסקה מופחתת וגם אם זה לא בהתאם לכישורים".
אתה מצפה מאנשים לעבוד בכל עבודה ולוותר על דמי אבטלה בשביל משרה חלקית בשכר מינימום?
"אין ספק שהמטרה שלנו היא שכמה שיותר אנשים יעבדו בעבודות בהן הם מגשימים את עצמם וגם מכניסים יותר. אבל יש גם תקופות שצריך לעבור ואין ברירה, יש אנשים שהלכו לעבוד כמלקטים בסופר כדי לא להיתמך בקצבאות".
איזה תמריצים אפשר להציע לאנשים כדי שיחזרו לעבוד?
"זה בהחלט הזמן לייצר תמריצים ולהעלות את השכר, אבל עדיין יש עבודות שישראלים לא מוכנים לעשות. שמענו למשל את המלונאים, שהיו מוכנים לשלם שכר יותר גבוה כדי לעודד חזרה לעבודה".
מי ירצה לעבור לאילת כדי לעבוד בענף שלא ברור מה עתידו?
"אז באנו למלונאים באילת עם הצעה: בואו נבטיח לאותם צעירים שהולכים לעבוד בעבודות משק, גם אם באופן זמני, הכשרה תוך כדי, נעודד אותם גם בתוספת שכר של 20%, להציע לצעירים מהמרכז גם לינה, אבל מסתבר ששום דבר לא עזר. עשינו ירידי תעסוקה באילת והצלחנו לגייס פחות מ-250 עובדים, גם מאילת ומהמרכז".
מאשימים את מודל החל"ת שמייצר תמריץ שלילי לעבודה, אתם דחפתם למודל הגרמני, למה הוא לא יושם?
"במרץ, במסגרת ההפתעה של הכניסה למשבר, אני חושב שהיה נכון לתת רשת ביטחון לכולם קודם כל. אבל בהמשך צריך היה לשנות את המודל ולהעתיק מודלים שהיו במדינות אחרות, כמו הגרמני והקנדי, שכולם מדברים בכיוון של המשכת הקשר בין העובד למעסיק ולבצע את התשלומים בגין החל"ת הכפוי, דרך המעסיקים.
שירות התעסוקה לא נשאל בעניין התוכנית הכלכלית, אנחנו לא אלה שקובעים. ככל שאני יודע הדבר הזה הוחלט בין הביטוח הלאומי לאוצר"
"אם באמת היינו מיישמים את המודל הגרמני או הקנדי או כל מודל בו המעסיקים יותר מעורבים, הכשרות יכלו לצאת לדרך יותר מוקדם והחזרה יכולה להיות מוקדמת יותר, וכמובן זה היה מונע את התופעה של עובדים שלא רוצים לחזור לעבודה כי הם מקבלים חל"ת. אבל כרגע, כל עוד לא נגיע לסגר רביעי ואני מקווה שכך, הפתרונות האלה כבר לא רלוונטיים".
איך פוספסה הרכבת בהקשר הזה?
"בסוף מרץ הוצאנו דו"ח מאוד ברור וביוני הוצאנו דו"ח נוסף, בו ציינו את דעתנו בבירור. אבל שירות התעסוקה לא נשאל בעניין התוכנית הכלכלית, אנחנו לא אלה שקובעים. ככל שאני יודע הדבר הזה הוחלט בין הביטוח הלאומי לאוצר".
"היינו צריכים לעשות יותר עבודה סביב הפער בין גברים ונשים"
גראור מציג נתונים: מתוך כ-700 אלף דורשי העבודה בסגר השלישי, כ-100 אלף כבר חזרו לעבודה. 200 אלף נוספים יחזרו בתקופה הקרובה עם חזרת הפעילות במשק. 400-350 אלף מובטלים לא יחזרו כל כך מהר לשוק העבודה. חלקם פוטרו, לאחרים מקומות העבודה נסגרו.
"אין ספק שחלק גדול מאותם אנשים שמצאו עצמם מחוץ למעגל העבודה יחזור, אך יישאר גרעין לא קטן של מובטלים שבהם נצטרך לטפל", הוא אומר. "אנחנו יודעים שבמשבר ב-2008 למשל, וגם במשבר הכלכלי ב-2003, לקח כמה שנים להוריד את אחוז האבטלה. זה ילך ויירד ככל שנשקיע יותר ביצירת מקומות העבודה.
"לא כל כך ניצלנו את הזמן כדי לטפל באלו שישארו מחוסרי העבודה גם לאחר המשבר", הוא מודה, ומסביר ששירות התעסוקה יאלץ לעשות מאמץ גדול כדי להחזיר את הגרעין הזה מהר ככל שניתן לעבודה. "רק הכשרות מקצועיות לא יספיקו. אנחנו רואים שיש מאות אלפי מחוסרי עבודה, אך לפי נתוני הלמ"ס רק כ-60 אלף משרות פנויות, וברור שזה לא מספיק.
מה בכל זאת עשיתם?
"יצרנו קשר כמעט עם כולם. בין הסגרים פתחנו את הלשכות למען אלה שלא יכולים ליצור איתנו קשר באופן דיגיטלי. ייעצנו, עשינו אימונים, קיימנו סדנאות דיגיטליות בכתיבת קורות חיים, אוריינות דיגיטלית ועוד. זו לא הכשרה מקצועית, אבל חלק גדול מדורשי העבודה לא זקוקים להכשרה אלא להכוונה בהתמודדות עם חסם אחד – לא יודעים לחפש מקום עבודה, או לא יודעים לכתוב קורות חיים".
"ההתנהלות של אגף התקציבים הייתה מאוד איטית"
ומה לגבי האחרים? הפעלתם הכשרות מקצועיות?
"היו סגרים בהם קשה היה לפעול גם בהכשרה מקצועית. בשנה האחרונה שירות התעסוקה כן הכשיר, בווליום נמוך בגלל מחסור בתקציבים, אבל לא מספיק. אם אני מסתכל על הפקת הלקחים, השנה האחרונה הייתה בעייתית מבחינה זאת שלא לקחנו יותר ברצינות את העבודה עם האוכלוסיות עם המיומנויות היותר נמוכות, למשל צעירים ללא ניסיון. היינו צריכים לעשות יותר עבודה סביב הפער בין גברים ונשים. עבודה הייתה, אבל היו מגבלות תקציביות והזמן הזה לא נוצל".
ולמרות זאת, הוא טוען, כי "על אף הקושי, קיימנו גם הכשרות מקצועיות. תוכנית ה-On Job Training, שעשינו בשיתוף פעולה עם התאחדות התעשיינים, הכשירה כ-1,000 אנשים, במימון שכר של מעל ל-10 מיליון שקלים, בהכשרה של עובדים שנקלטו לעבודה בתעשייה. בקרוב מאוד נצא כנראה בפרויקט נוסף. התעשיינים טוענים כבר הרבה מאוד זמן שהם זקוקים ל-7,000 ידיים עובדות, כרגע, בהתאם לתקציב, הכשרנו 1,000".
יש בעיה של תקציבים?
"הממשלה אישרה תקציבים במסגרת הסכומים שהוקצו למשק, והוקצה גם סכום מאוד גדול להכשרות. העניין הוא שההתנהלות של אגף התקציבים הייתה מאוד איטית, והכספים רק עכשיו מתחילים לזרום. בחודשים האחרונים יש שיתוף פעולה מצוין עם מנהלת הכשרות התעסוקה שהוקמה במשרד האוצר, ובקרוב יהיו הכשרות בהיקפים מאוד גדולים, עם תקציבים של מעל 200 מיליון שקלים שאושרו למנהלת, ועוד מעל 300 מיליון שאושרו לזרוע העבודה. ככל שתהיה דרישה מצד המעסיקים נשלח דורשי עבודה גם לקורסים בהסבות ארוכות יותר".
מה תוכנית ההכשרות?
"גיבשנו תוכנית שקראנו לה 'חוסן תעסוקתי', שכרגע נמצאת בשלבים הסופיים לאישורה, ובה גיבשנו תוכנית טיפול לאותה אוכלוסייה של דורשי עבודה שנשארו מובטלים, בצורה הכי יעילה ומקצועית, ובעיקר לשיבוצם בצורה מיטיבה בשוק העבודה העתידי".
צריך להשקיע גם בפרויקטים לאומיים – כבישים, בריאות, חינוך. זה מה שמייצר מקומות עבודה. ככל שהמשק ייפתח כך תהיה צריכה יותר גדולה שתייצר מקומות עבודה"
נדמה ששוב מאחרים את הרכבת. זה לא קצת מאוחר?
"אני לא חושב שזה מאוחר. ברור שאפשר היה לעשות יותר במהלך השנה האחרונה, אבל ברגע שיש סגרים קשה מאוד לקיים קורסים בצורה מכוונת, בטח לא כאלה שכוללים התנסות מעשית. מה שאפשר היה – בעיקר הקניית מיומנויות רכות – קיימנו. עכשיו המשק נפתח ואני מקווה מאוד שנצליח להדביק את הפיגור".
מה לגבי יצירת מקומות עבודה?
"זה לא במגרש של שירות התעסוקה לייצר מקומות עבודה. תפקידנו לטפל בדורשי עבודה יחד עם המעסיקים".
לדברי גראור, המדינה היא זו שמייצרת מקומות עבודה, וכדי לפתוח מקומות עבודה נדרשת פעולה עוצמתית של השקעות בפרויקטים ובעידוד המשק: "צריך להשקיע גם בפרויקטים לאומיים – כבישים, בריאות, חינוך. זה מה שמייצר מקומות עבודה. ככל שהמשק ייפתח כך תהיה צריכה יותר גדולה שתייצר מקומות עבודה. אין ספק שמשקיעים ישקיעו ויפתחו עסקים. כדי להתמודד מהר יותר עם היקפים כאלה של אבטלה יהיה צורך גם בפרויקטים לאומיים. בעבר המדינה ידעה לייצר מקומות עבודה על ידי הקדמת פרויקטים בתחומים שונים, וזה מה שצריך לעשות גם עכשיו".
"הוויכוח עם ביטוח לאומי היה מיותר"
לאחרונה, נכנס גראור לעימות חריף מול מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, כשהאשים את הביטוח הלאומי בתשלום עודף של מיליארד שקלים למקבלי קצבאות אבטלה שלא כדין. שפיגלר השיב במכתב חריף שכלל תהיה באשר לנחיצותו של שירות התעסוקה:
"גראור הוציא את המרצע מהשק, כשחשף את העובדה שלשירות התעסוקה אין שום סמכות והוא בפועל מסיר אחריות ואינו אחראי על דבר", כתב שפיגלר. "נשאלת השאלה הרטורית, מה כן עושה גראור בשרות התעסוקה? זו שאלה רטורית שאינה דורשת מענה".
עשרה ימים אחרי אותו ויכוח מתוקשר, גראור נשמע הרבה יותר מפויס. "אני לא מתווכח עם אף אחד", הוא אומר. "הוויכוח הזה היה מיותר, וההוצאה לתקשורת של הדבר הזה, באופן שיצא, היה לא נכון. כשמשלמים למיליון מובטלים אבטלה במינימום בירוקרטיה סביר שתשלם אחוז מסוים של תשלומי יתר. צריך לקחת את זה בחשבון וזה אכן נלקח, עכשיו צריך לגבות את הכסף חזרה ברגישות ובהסדרים מתחשבים עם אנשים".
מיהרת אז להאשים את הביטוח הלאומי. לשירות התעסוקה לא היה חלק בתשלומי היתר?
"האמירה שהתשלומים נבעו משירות התעסוקה פשוט לא נכונה. אם אנחנו מסתכלים על חוק דמי אבטלה, רישום בשירות התעסוקה הוא רק אחד המבחנים, וישנם עוד. אני לא חושב שצריך להאשים אף אחד, אני גם לא חושב שלביטוח הלאומי הייתה אפשרות אחרת, לכן מדובר בוויכוח מותר לחלוטין, ואני מאמין שיד אגף התקציבים הייתה בויכוח הזה".
ללא ספק יכולנו לעשות יותר, אם היו לנו יותר תקציבים. אם היו לנו יותר עובדים היינו מגיעים להרבה יותר אנשים"
ובכל זאת, הביקורת שהטיח שפיגלר בשירות התעסוקה נשמעת מעוד מקומות. אנשים רבים טוענים ששירות התעסוקה נכשל בהתמודדות שלו עם המשבר.
"אני לא מקבל את זה. ללא ספק יכלנו לעשות יותר, אם היו לנו יותר תקציבים. אם היו לנו יותר עובדים היינו מגיעים להרבה יותר אנשים, אבל יש לשירות התעסוקה השפעה לא מועטה.
"במשבר הקורונה ביצענו 52 אלף השמות, חיברנו בין דורשי עבודה למעסיקים. עברו דרכנו לפחות 30 אלף איש ביעוצים, אימונים, סדנאות וקורסים. זה אמנם לא הרבה, אבל בשנה כזו, עם לשכות סגורות, עם הכשרות שנעצרו, כשהכל דרך טלפון ודיגיטל, זה לא עניין של מה בכך. כשנכנסתי לפני כשנתיים מיניתי סמנכ"ל שירות לקוחות ודיגיטל במטרה לשפר את השירות. הקמנו מוקד טלפוני שענה ל-97% מהטלפונים בהמתנה של בין חצי דקה לדקה וחצי. אין לזה אח ורע".
יחד עם זה, מודה גראור כי לשירות יש היום יותר תלונות בפניות ציבור, אבל הוא רואה בזה, לדבריו, דבר טוב: "כשלקוח פונה אליך סימן שהוא מאמין שתטפל בבעיה, ואנחנו עונים לאנשים במהירות ועושים למידה וניתוח מכל הפניות. אנחנו מנתחים כל פניה, כל פניה עוברת לידיעת כולם ואנחנו לומדים מטעויות ומשתפרים".