דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון ד' בתמוז תשפ"ב 03.07.22
29°תל אביב
  • 28°ירושלים
  • 29°תל אביב
  • 28°חיפה
  • 30°אשדוד
  • 34°באר שבע
  • 38°אילת
  • 35°טבריה
  • 28°צפת
  • 31°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

כדור הבדולח של משרד האוצר אומר קיצוצי ענק, אז מה אם כל העולם בחוץ השתנה

הכלי שקובע את המדיניות התקציבית בישראל, ה"נומרטור"', אדיש לאירועים שוליים כמו מגיפה עולמית או שינוי מוחלט בכלכלות העולם | וגם: הגרף שמראה שנטל החוב של הקורונה לא כבד כל כך | פרשנות

(צילום: Shutterstock)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

גם מגיפה ומשבר כלכלי עולמי לא עוצרים, כך מסתבר, את גלגלי הנומרטור. במקביל לאישור תכנית תמריצים ענקית בארה"ב פרסם משרד האוצר את התכנית התלת שנתית ובה קיצוצי ענק של עשרות מיליארדי שקלים בשנים הקרובות.

אולי כדי לשמור על פעולתו, נראה שהנומרטור מוחזק בתא מבודד במיוחד במרתפי רחוב קפלן בירושלים. אליו לא הגיעו שמועות על משבר כלכלי עולמי, על שינוים ביחס החוב תוצר הרצוי, על תכנית גדולות שמקדמים מעבר לים, על מאות אלפי מובטלים שצריכים תעסוקה ועוד. השמש זרחה, השיטה פרחה, השוחט שחט. והנומרטור, מקצץ.

באוצר מגבים רובוט שיצא משליטה

הנומרטור הוא כלי שפותח במשרד האוצר, המשקלל את כל החלטות הממשלה שיש להן עלות תקציבית לשלוש השנים הבאות ומחשב צפי הוצאה. על הצפי הזה מעביר הנומרטור שתי מסרקות: חוק מגבלת ההוצאה, המגביל את הוצאת הממשלה לטובת התכנסות ליחס חוב תוצר נמוך, ויעד הגרעון, שקובע בחוק מתווה הורדת גרעון לפני שמתחילים בכלל הדיונים על התקציב. "הפלט" של הנומרטור הוא גודל הקיצוץ שיידרש בתקציב המדינה בשביל לעמוד בשני כללים אלה.

כשמזינים לנומרטור את הנתונים הכלכליים של ישראל השנה מתקבלות תוצאות קשות, שלא לומר אבסורדיות: יישום שני החוקים ידרוש צעדי "התכנסות" (כלומר, קיצוצים או העלאות מסים) בהיקף כולל של 40.2 מיליארד שקלים ב-2022, נוסף על 37.4 מיליארד שקלים ב-2023, ו-39.4 מיליארד שקלים ב-2024. וזה בהתבסס על כך שלא יהיו הוצאות נוספות עבור הקורונה.

מילא שהרובוט יצא משליטה, אבל במשרד האוצר מגבים אותו. "ככל שהממשלה תנקוט צעדי התייעלות אפקטיביים, תתאפשר הפחתה בהוצאות הממשלה ללא פגיעה ברמת השירותים הניתנת לאזרח. בנוסף לכך, ככל שהממשלה תקבע גירעון נמוכה יותר ותעמוד בה, כך נטל תשלומי הריבית יפחת". האם באמת אפשר לקצץ כמעט עשירית מהתקציב, 37-40 מיליארד שקלים בשנה, בלי לפגוע באזרחים? התשובה, בקצרה, היא לא.

כאילו סביבת הריבית לא השתנתה

היחס בין החוב לתוצר מעניין אולי את חברות דירוג האשראי, אבל בשביל המשק הישראלי קיימים משתנים מהותיים יותר: מבנה החוב, כמה ממנו מחזיקות מדינות זרות, ומהו "נטל החוב" – כמה מתקציב המדינה צריך להקדיש כדי לשרת את החוב מידי שנה. מרכיב זה עבר שינוי דרמטי בשנים האחרונות. כתוצאה מתהליכים מקומיים ועולמיים, לממשלת ישראל זול מאד היום ללוות כסף.

שיעורי תשלומי הריבית על החוב וקרן בט”ל מתקציב המדינה (גרפיקה: אידאה)

אפילו אחרי ההוצאה התקציבית המוגברת שנדרשה בשביל משבר הקורונה, נטל החוב על התקציב צפוי לעלות רק בצורה מתונה, ולהישאר נמוך בהשוואה לשנים קודמות. גם במסמך הנומרטור עצמו מציינים כי ההוצאה על ריבית "הצטמצמה בממוצע ב-3.5 מיליארד שקלים בשנים 2021 עד 2023 ביחס לתחזיות קודמות", ומייחסים זאת לגיוס חוב וגרעון נמוכים מהצפוי, ושינויים בתנאים הכלכליים: התחזקות השקל והאינפלציה הנמוכה.

כאילו השיח הכלכלי לא השתנה

רמות החוב נמצאות בנסיקה בכל העולם, ועדיין לא ברור מה יהיה הסטנדרט החדש מבחינת גרעון שנתי וגודל החוב ביחס לתוצר. הגופים העולמים, ה-OECD, קרן המטבע והבנק העולמי, כבר אומרים שמדינות צריכות יהיו להתרגל לרמות חוב וגרעון גבוהות יותר.

מתוך דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל חציון שני 2020

אבל בנומרטור אין כל חדש: יחס החוב תוצר לפי מחושבת ההוצאה הוא 50%, יעד בו לא מחזיקה אף מדינה. הגרעון צריך להיות בגודל של 2%, ואז 1.75% ו-1.5% בלבד ב-2024. בקרוב יוכל להיכנס כלל ההוצאה למוזיאונים בתור השריד הנאמן ביותר לאמנת מסאטריכט שנחתמה ב-1992, עליה ישראל בכלל לא חתומה, וקובעת יעד חוב תוצר של 60%. בשאר מדינות העולם הולך ומתבהר שהעדפת יעדי החוב על יעדי הפיתוח היא טעות.

כאילו אין קורונה

לפי התחזית שהציג משרד האוצר, ההשלכות התקציביות של נגיף הקורונה מסתיימות השנה באופן כמעט מוחלט. בלי קשר לשאלה האם הנגיף על שלל הווריאנטים שלו יכה בשנית, קשה לקבל הנחה זו. למשבר יהיו אדוות כלכליות וחברתיות גדולות והשפעה על מצבם הכלכלי, התעסוקתי, הנפשי החברתי והמשפחתי של מיליוני ישראלים. חלקם לא יחזרו לעולם העבודה ויזדקקו לתמיכה כלכלית, אחרים צריכים מקצוע חדש והכשרה מקצועית, חלקם יתמודדו עם פשיטת רגל וחדלות פירעון. מערכת החינוך והבריאות יזדקקו לשיקום.

חבילת הקורונה הקיימת נלקחת בחשבון בתקציב, אבל בתקציבי השנים הבאות לא מזכירים באוצר צפי להוצאות מיוחדת. זאת למרות שתכנית של ממש ליציאה ממשבר הקורונה עדיין לא הוצגה. הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם אקסיומה בעייתית זו.

נומרטור במערכה הראשונה

את המסמך שפורסם רגע לפני הבחירות ובתוך המשבר הבריאותי אפשר לפטור כפורמליזם סתמי של משרד האוצר, שמפרסם את אותו מסמך לפי אותם חוקים עד שמישהו יגיד לו לעשות משהו אחר. אבל למסמכים יש כוח, במיוחד כשהם כבדים ומעמיקים כמו מסמך הנומרטור. במערכה הבאה של ההתאוששות מהקורונה הוא עוד יחזור, כשעל הפרק תעלה השאלה הפוליטית האם אחרי משבר הקורונה נדרשים קיצוצים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!