הורדת מס החברות חזרה לשיח במערכת הבחירות האחרונות, בהצהרות ברורות של נפתלי בנט שקורא לחתוך את המס כחלק מ"תכנית סינגפור", ובהצהרות עמומות יותר מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקלות כדי להאיץ את היציאה מהמשבר. המגמה המסתמנת בשאר העולם הפוכה: שרת האוצר האמריקנית ג'נט יילן תומכת בהצעה שמטרתה לעצור את "המירוץ לתחתית" שאפיין את מס החברות בשנים האחרונות. גם בארה"ב וגם בבריטניה נמצאות על הפרק תכנית לעלות את המס החברות.
מס החברות הוא מס שמוטל על חברות ולא על פרטים, הנדרשות לשלם אחוז מהרווחים שלהן לשלם לפני חלוקתם לבעל החברה או כדיבידנד למשקיעים. בישראל עומד המס על 23%, דומה לסביבה הממוצעת העולם.
כבר בהשבעתה הביעה יילן רצון לקדם הסכם בינלאומי בנושא מיסוי, וסימנה את הנושא כחלק ממדיניות החוץ הכלכלית של ארצות הברית. ההצעה שעלתה בעבר בארגון ה-OECD היא הסכמה לא מחייבת על אימוץ מס חברות מינימלי בכל המדינות, תוך נתינת אפשרות למדינות למסות פעילות שקוראת בשטחן, גם אם החברה רשומה במקום אחר.
"רף מינימלי למסי חברות יעצור את המירוץ ההרסני לתחתית, ויעזור למנוע את מדיניות העברת הרווחים של חברות בינלאומיות" אמרה יילן לחברי הסנאט בשימוע לקראת אישורה לפני מספר חודשים. "מדובר בצעד הכרחי כדי להגן על עסקים אמריקאים, ולשמור על יכולת התחרות שלהם. זו הסיבה שהשיחות האלו ב-OECD חשובות כל כך".
"מדובר במשהו דומה להסכם פריס של המיסים. כל מדינה חושבת שהיא יכולה לגנוב עסקים מהאחרות על ידי הורדת מסי חברות, והיחידים שמרווחים מכך הם התאגידים הבינלאומיים עצמם" אמר ג'וזף שטיגליץ, הכלכלן זוכה פרס הנובל ומורה לשעבר של יילן.
המירוץ לתחתית
מאז שנות השמונים מתרחש מה שכלכלנים מכנים "מירוץ לתחתית" בין מדינות שונות בעולם, בו מתחרות ממשלות אחת בשנייה על ידי הצעת תנאים נוחים עד כמה שאפשר לפעילותם של תאגידים בינלאומיים, בעיקר על ידי ניסיון להוריד עד כמה שניתן את שיעור מס החברות והסרת רגולציה.
על פי מכון המחקר האמריקאי Tax Foundation, בשנת 1980 עמדו שיעורי מס החברות הממוצעים בעולם על כ-40%, לעומת 23% בלבד בשנת 2020. רק בשנה שעברה תשע מדינות OECD הורידו מס חברות, ועל פי נתוני הארגון, בין השנים 2000-2018 לא פחות מ-76 מדינות קיצוצו במס החברות. בשנת 2000 כ-55 מדינות ברחבי העולם דרשו מס חברות בשיעור גבוה מ-30%, לעומת פחות מ-20 מדינות היום.
תופעה נוספת שהפכה לנפוצה בעשורים האחרונים היא רישום רווחים במקלטי מס- מדינות בהן שיעור המס הוא אפסי. כך, על אף העובדה שהפעילות הכלכלית בפועל במדינות בהן שיעור המס הוא גבוה יותר, באמצעות ניצול לקונות בחוקי המס מצליחות אותן חברות להימנע מתשלום כל היקף המיסים על ידי רישום באותם מקלטי מס. על פי הכלכלן גבריאל זוקמן מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, קרוב ל-40% מכל הרווחים השנתיים של תאגידים בינלאומיים מועברים למקלטי מס ובפועל אינם ממוסים. להערכתו, בשנת 2017 עמד הסכום הכולל על 700 מיליארד דולר.
זו גם הסיבה שכלכלנים רבים טוענים שהדיון על שיעור המס הקבוע בחוק הפך לא רלוונטי, ושבמקום זאת נכון לדבר דווקא על שיעור המס האפקטיבי- השיעור שחברות משלמות בפועל מתוך סך הרווחים, שלוקח בחשבון גם את אותם סכומים שרשומים במקלטי מס, והקלות נוספות. בארה"ב לדוגמה, עמד מס החברות על 35% עד לקיצוץ של טראמפ, אבל על פי מחקר של בנק ההשקעות גולדמן זאקס, שיעור המס האפקטיבי עמד על 29% בלבד, בעקבות הטבות שונות ושימוש במקלטי מס. אחרי אישור רפורמת טראמפ, שיעור המס האפקטיבי ששילמו החברות הגדולות ביותר בארה"ב נפל מ-21% לכ-11.3%, ו-91 התאגידים הבינלאומיים הגדולים בעולם הפסיקו בפועל לשם מיסים פדרליים.
אחת מתופעות הלוואי של אותו מרוץ לתחתית הוא שחיקה בזכויות והגנות חוקיות על עובדים ברחבי העולם, כחלק מהניסיון למשוך עסקים בינלאומיים, והרחבת אי השוויון על יד הגדלת הרווחים של בעלי החברות.
להטביע את מקלטי המס
הצעה בה תומכת יילן הוכנה על ידי מחלקת המחקר של ה-OECD, ויש בה שני סעיפים מרכזיים.
הראשון יאפשר למדינות למסות רווחי חברות לא רק לפי מקום רישום החברה, אלא במדינה שבה נעשות העסקאות המניבות בפועל. המשמעות היא שחברות הייטק כמו פייסבוק, גוגל ואמזון שרשומות בקליפורניה, יאלצו לשלם מס לממשלות מדינות אירופיות בהן חיים הצרכנים שעושים שימוש במוצריהן.
החלק השני של ההצעה נוגע להסכמה על רף מינימלי למס חברות שיאומץ על ידי כל 140 המדינות החברות בארגון. ככל הנראה מדובר בשיעור מינימלי ולא מחייב של 12%, אבל השיעור הסופי עוד לא פורסם ונתון למשא ומתן בין נציגי המדינות. מדובר יהיה כך או אחרת על החלטה לא מחייבת, שתפעיל לחץ על מדינות בעלות שיעור מס חברות נמוך על ידי כך שתאפשר במקביל העלאת מיסים על רווחי חברות שרשומות באותן מדינות בעלות מס חברות נמוך על ידי המדינות שבהן חיים צרכני השירותים של אותן חברות.
ב-OECD מקווים שהשילוב של שני שינויים רגולטוריים אלו ידחוף מדינות בעלות שיעור מס חברות נמוך מהמינימום להעלות מיסים כדי להימנע ממיסוי יתר של חברות מקומיות שפועלות מחוץ למדינה. כך, במצב שבו חברה הונגרית פועלת בישראל, ממשלת ישראל תוכל להטיל מיסים עודפים על פעילותה, מה שיצור תמריץ לאותה החברה להיות רשומה במדינה בעלת שיעור מס גובה מהרף המינימלי. איום זה אמור לייצר תמריץ לממשלות לאמץ מדיניות מס תקיפה יותר.
עם זאת, בהתחשב ברף הנמוך יחסית עליו דנים, מדובר בעיקר באמנה שמכוונת צמצום תופעת מקלטי המס, בהן שיעור המס הוא אפסי, ואליהן מוזרמים רווחי חברות בינלאומיות. אמנה מסוג זה תאפשר למדינות העולם להטיל מיסים מיוחדים על חברות שרשומות במקלטי המס, ותפעיל לחץ על אותן מדינות להעלות את שיעור המס שלהן.
יצירת סביבת מיסוי חדשה לחברות בעולם היא אירוע כלכלי דרמטי, ויכולה לשנות את מערכת היחסים בין חברות הענק למדינות כפי שהתעצבה בעשורים האחרונים של הכלכלה הניאו ליברלית. זו גם הסיבה שצעד זה צפוי להיתקל בהתנגדות משמעותית. אם תצליח, ייתכן שזו תהיה המורשת האמתית של יילן.
