היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, התבקש להציג את עמדתו המשפטית במסגרת הדיון בעניינה של סייעת חינוך מיוחד בכוכב יאיר, שהורחקה מעבודתה לאחר שסירבה להתחסן או להיבדק לקורונה.
בית הדין לעבודה בבת ים, שבו מתקיים הדיון בימים אלה, דרש ממנדלבליט להציג את עמדתו המשפטית ואת הצעות החקיקה המקודמות בנושא עד ליום שני השבוע.
מנדלבליט טען שעדיין לא ניתנה לו השהות הנדרשת לכך, והגיש אתמול (שלישי) חוות דעת רפואית שכתבה עבורו ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס. חוות הדעת לא הוצגה לבית הדין כעדות מומחה מטעם אחד הצדדים, ולא כללה פרשנות משפטית ברורה מצדו של היועמ"ש. לכן, בשלב זה טרם ברור כיצד תשפיע על ההליך המשפטי, אם בכלל.
עורכי דינה של העובדת התובעת בהליך, לורנץ בר-טל וחן טלמור, דרשו מבית הדין להוציא את המסמך מהתיק בטענה כי הוגש בניגוד לדין, ואינו משיב לשאלה אם בסמכות העירייה להרחיק את העובדת ממקום עבודתה.
אלרעי-פרייס: 40%-60% מההדבקות מחוץ לבית היו במוסדות חינוך
אלרעי-פרייס כתבה בחוות הדעת שכניסתם של עובדים לא מחוסנים למקומות עבודה, ובפרט מקומות עבודה בסיכון מוגבר, עלולה להוביל לסיכון משמעותי לציבור המקבל שירות במקומות עבודה אלו.
היא ציינה כמה מקרים שבהם יש להגביל כניסה של עובדים שאינם מחוסנים, לדעת משרד הבריאות: עבודה עם אוכלוסיות בסיכון גבוה כבתי אבות ומדוכאי חיסון; עבודה עם ילדים שאינם ברי חיסון, ועבודה במקומות שניתן לפתוח לציבור הרחב רק בכפוף להגבלות התו הירוק.
לדבריה, בדיקת משרד הבריאות הראתה כי החיסון מועיל מאוד במניעת תחלואה, אשפוזים ותמותה. היא הוסיפה שהנתונים שנאספו במשרד ובמחקרה של קופת חולים כללית תומכים בהנחה שהחיסון מפחית גם הדבקה א-סימפטומטית, אבל בשלב זה לא ניתן עדיין לדעת בוודאות עד כמה, מאחר שמדיניות הדיגום עבור מחוסנים השתנתה במסגרת מבצע החיסונים. מחקרים נוספים, לדבריה, מעידים כי החיסון מפחית את העומס הנגיפי המשפיע על יכולת הפצת המחלה לאחרים.
"עדיין לא קיימים בעולם נתונים על שרשראות הדבקה שנוצרו מאנשים שחלו לאחר שהיו מחוסנים בהשוואה לאלו שאינם מחוסנים, אבל לאור הממצאים שלמחוסנים יש עומס נגיפי נמוך יותר, הסבירות הביולוגית היא שיהיו פחות מדבקים", הסבירה. "גם אם נניח שהיכולת להדביק אנשים אחרים על ידי אדם מחוסן ולא מחוסן זהה, הרי שעצם הורדת הסיכון לתחלואה של אדם מחוסן מפחיתה את הסיכון להדביק אנשים אחרים באופן משמעותי".
לדבריה, הנתונים שנאספו מתחילת המגיפה באיחוד האירופי מלמדים שמקדם ההדבקה במקומות עבודה הוא גבוה יותר מאשר במסגרות שאינן תעסוקתיות. מקומות עבודה בהם ישנו ריבוי מגעים (עם לקוחות, מטופלים ועמיתים), שהייה משותפת ממושכת ועבודה בחללים סגורים זוהו כמקומות העבודה בהם הסיכון להדבקה נרחבת הוא הגבוה ביותר.
מסגרות חינוך וגני ילדים סומנו כמרחב נוסף שבו הסיכון להדבקה גבוה יותר. בישראל המרחב השכיח ביותר להדבקה הוא דווקא הבית, אבל 40%-60% מאירועי ההדבקה מחוץ לבית נגרמו במסגרות חינוך, ו-15%-25% במקומות העבודה.
