פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, אמר היום כי החלטת בג"ץ לבטל את ההגבלות על הכניסה לישראל והיציאה ממנה כי "מעוררת דאגה, מכיוון שתאפשר כניסת תחלואה רבה ווריאנטים מסוכנים לישראל".
לדברי אש, "עשינו צעדים רבים כדי למנוע זאת, וחבל שכעת אנו מציבים בסיכון את נתוני התחלואה המעודדים. החלטת בג"ץ עלולה לקרב את מדינת ישראל לגל תחלואה גבוה דווקא עכשיו".
בית המשפט העליון קבע היום (רביעי) כי ההגבלה שקבעה הממשלה על מספר הנכנסים לישראל ל-3,000 ביום, והדרישה לאישור ועדת חריגים בטרם היציאה מישראל עבור אנשים שלא חוסנו מקורונה או החלימו ממנה, אינן חוקתיות. החלטת בית המשפט אוסרת על הממשלה להאריך את ההגבלות מעבר לשבת הקרובה, שבה תוקפן אמור לפוג. במקביל הושלמה היום חקיקת חוק הצמיד האלקטרוני, שקובע כי בידוד ביתי של ישראלים החוזרים מחו"ל יתבצע באמצעות צמיד או אפליקציה שתעקוב אחר מיקומם, כחלופה לבידוד במלונית.
נשיאת העליון אסתר חיות, השופט ניל הנדל והשופט יצחק עמית החליטו כי לא ניתן יהיה להאריך את תוקפן של ההגבלות במתכונתן הנוכחית לאחר פקיעתן במוצאי שבת הקרובה. ההחלטה כוללת גם התראת בטלות, לפיה ככל שיוטלו בעתיד הגבלות חדשות כלשהן על הכניסה לישראל והיציאה ממנה, יש לבסס אותן על תשתית עובדתית מקיפה ועדכנית, ולהבטיח כי הן עומדות כנדרש במבחנים החוקתיים.
ההגבלות על הכניסה והיציאה של ישראלים מישראל הוטלו מאז ינואר 2021, עקב גילוי וריאנטים חדשים של נגיף הקורונה, שלגביהם קיים חשש בדבר יעילותו של החיסון. הגבלות אלו עברו גלגולים רבים: בתחילה נסגר נתב"ג לחלוטין, לאחר מכן הותרה כניסתם של 600 נכנסים ביום באישור ועדת מנכ"לים, ובסוף פברואר הוקמה ועדת חריגים שקיבלה מכסה של 2,000 נכנסים לישראל ביום, על פי אמות מידה שהוגדרו.
בעקבות ביקורת ציבורית על פעילות הוועדה, הוחלט על הגבלת הגבלה כניסה לישראל של 3,000 נכנסים ביום ללא ועדת חריגים, בעוד המבקשים לצאת מישראל שלא התחסנו לקורונה או החלימו נדרשו לקבל אישור מוועדת החריגים. בכל התקופה הזו חלה גם חובת בידוד במלוניות לנכנסים בישראל, עקב קושי לאכוף את הבידוד שהם חייבים בו. רק בעקבות סירובו של יו"ר ועדת החוקה יעקב אשר להאריך את התקנות, קידמה הממשלה פיילוט של פיקוח על בידוד באמצעות צמיד אלקטרוני, שהיום (רביעי) אושר סופית כחוק בכנסת והפך להיות ברירת המחדל לחוזרים מחו"ל.
הנשיאה חיות הדגישה כי ההגבלות נקבעו מבלי שיהיו בפני הממשלה נתונים כלשהם על אודות מספר האזרחים המצויים בחו"ל והמבקשים לשוב ארצה, ובנוסף, לא התקבל הסבר מדוע הועמדה מכסת הנוסעים היומית על 3,000. "הרושם שנוצר", כתבה חיות, "הוא כי תחת השקעת מאמץ ומשאבים באמצעים שפגיעתם פחותה ותועלתם דומה – כגון הגדלת קיבולת שדות התעופה ושיפור הפיקוח על הבידוד, שהפרתו היא העומדת במוקד החשש מפני התפשטות וריאנטים – העדיפו משיבי הממשלה להפעיל משטר של מכסות כניסה לישראל והגבלת היציאה ממנה, שהוא משטר פשוט יותר לביצוע אך פגיעתו בזכויות יסוד קשה הרבה יותר".
