בית הדין לעבודה בבת ים קבע הבוקר (ראשון) שמועצת כוכב יאיר צור יגאל רשאית להרחיק מעבודתה סייעת המסרבת להתחסן או להיבדק לקורונה.
בהחלטה שניתנה לעת עתה בהליך הזמני בלבד, קבע שבשלב זה "לא ניתן לקבוע שזכותה של הסייעת לכבוד ולפרטיות גוברת על זכותם לחיים של התלמידים, ההורים וכלל הצוות הבית ספרי וכן על זכותה וחובתה של המועצה להגן על יתר העובדים והתלמידים".
בהליך התחייבה הרשות המקומית שמקום עבודתה של הסייעת יישמר לה, שהיא אינה מושעית מעבודתה ושלא ייפתח נגדה הליך משמעתי. בהחלטה נקבע שהעובדת זכאית לשכר עד ליום מתן ההחלטה, אולם זכאותה העתידית תבחן בהמשך במסגרת דיוני התיק העיקרי. השופטת מירב קליימן המליצה לצדדים להגיע בנושא זה להסכמות.
עוד קבע בית הדין קבע שעל אף שבדיקת הקורונה היא פולשנית ולא נעימה, הצבתה כחלופה להתחסנות מאפשרת לעובד לבחור האם להתחסן או לא. "יודגש שגם חיובו של עובד להציג תוצאת בדיקה שלילית צריכה להיעשות במידתיות ובתדירות שמחד אין בה כדי להכביד על העובד מעבר לנדרש ומאידך מעניקה וודאות מסויימת באשר למצבו, זאת כמובן לאחר שנבחנו חלופות העסקה אחרות", נכתב בהחלטה.
הסייעת נדרשה להציג בדיקה אחת לשבוע, ובית הדין קבע שמדובר בתדירות סבירה ומידתית. "בענייננו אף לא ניתן היה לנקוט באמצעי פוגעני פחות כלפי המבקשת בשים לב לאופי עבודתה, כסייעת של ילדים בחינוך המיוחד, המצריך בהכרח מגע ישיר עם ילדים".
בית הדין הדגיש שהוא סבור שנכון יותר היה להסדיר את נושא ההגבלות על עובדים שלא התחסנו באמצעות חקיקה מפורשת, או לחילופין באמצעות הסכמים קיבוציים בין העובדים והמעסיקים. עם זאת, הדגיש שישנם מקורות חוקיים המסדירים את חובת הרשות המקומית לדאוג לאינטרסים של ההורים, הצוות החינוכי והילדים, המאפשרים לה להחליט להרחיק את הסייעת ממקום עבודתה, והוסיף שלמעסיק עומדת גם זכותו הקניינית במקום העבודה.
"ברקע לדיון ניצבת ההכרה בכך שמגפת הקורונה גרמה לנזקים עצומים בארץ ובעולם, שבראשם כמובן האבידות בנפש", כתבה השופטת קליימן. "על כן, נקודת המוצא לדיון במאזן הכוחות היא כי נכון לעתה, הדעה הרווחת היא כי יעילות החיסון במניעת הדבקה הינה גבוהה, כאשר הצגת בדיקת קורונה שלילית, בהכרח מצביעה על כך כי האדם אינו חולה ולפיכך אינו מהווה סכנה לאחר".
בין היתר התייחסה השופטת גם לחוות הדעת האפידימיולוגית של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי- פרייס, שהוגשה בשבוע שעבר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, הממליצה להגביל כניסה של עובדים שאינם מחוסנים, מחלימים או הגישו בדיקת קורונה שלילית למקומות עבודה בעלי מאפיינים רלבנטיים ובפרט מקומות עבודה הכוללים מגע עם אוכלוסיות בסיכון מוגבר/ילדים שאינם ברי חיסון/ מקומות עבודה המופעלים בתנאי תו ירוק. לפיכך ציינה שדרישת המועצה שהבאים בשעריה יהיו מחוסנים או למצער יציגו בדיקת קורונה שלילית היא סבירה.
"אנו סבורים כי בנקודת הזמן הנוכחית, בה המשק הישראלי מנסה לחזור בימים אלו לשגרה ובכלל זה מערכת החינוך עימו, כאשר עובדים רבים נדרשים לשוב אל מקומות העבודה, המידע אשר לעצם התחסנותם של עובדים הוא מידע הרלוונטי למעסיק על מנת שיוכל לכלכל את צעדיו ולארגן את אופן העבודה כפי שהוא רואה לנכון, לרבות קביעת 'קפסולות' עבודה, סידורי ישיבה וכיוב'. כל זאת, כמובן, לשם שמירה על ביטחון ובריאות העובדים כולם והקהל הבא בשעריו – בענייננו התלמידים והוריהם", הוסיפה השופטת קליימן, וציינה שגם השבת המשק לפעילות תקינה היא אינטרס ציבורי ראשון במעלה התלוי גם בחזרתה לשגרה של מערכת החינוך.
"בהיעדר הסדרה נורמטיבית/קיבוצית של סוגיית חובת ההתחסנות והצגת בדיקות קורונה שליליות במקומות עבודה", כתבה, "אין להעמיד את המעסיקים בפני 'שוקת שבורה' ויש ליתן בידם כלים מידתיים וסבירים להתמודד עם המצב שנוצר, תוך מזעור מקסימלי של הנזק לזכויות העובדים".
בשל העובדה שמדובר בהליך שבו עלו שאלות עקרוניות במציאות של חוסר בהירות חקיקתית, החליט בית הדין שלא לחייב את העותרת בהוצאות, לפנים משורת הדין, על אף שבקשתה נדחתה.
"אנחנו מברכים על החלטת בית הדין לפיה נקבע במפורש שמעסיק לא יכול לחייב עובד בהתחסנות" מסר לדבר עו"ד גלעד יצחק בר-טל (ממשרד קטן לורנץ בר-טל טלמור), המייצג את הסייעת. "אנחנו מאמצים את עמדת בית הדין לפיה המעסיק חייב לשקול חלופות לדרישת החיסון מהעובד, ובמקרה המיוחד שכאן הוחלט כי הזמן הסביר לביצוע בדיקות כחלופה להתחסנות הוא אחת לשבוע ולא כל 24 שעות כפי דרישת ראשי הרשויות המקומיות בישראל. אנחנו לומדים את החלטת בית הדין ונשקול את האפשרות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי, בהתייחס לנקודות שאינן מקובלות עלינו".
