דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני כ"ה בכסלו תשפ"ב 29.11.21
23°תל אביב
  • 21°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 25°באר שבע
  • 25°אילת
  • 21°טבריה
  • 20°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

בית הדין לעבודה הכריע בעתירת הסייעת, אך שאלות רבות נותרו פתוחות

מעסיקים רבים עקבו אחרי הדיון בעתירה של הסייעת שסירבה להתחסן, אבל ספק אם ניתן להקיש מההחלטה בעתירה הזו למקרים אחרים | פרשנות

גננת וילדים בגן ילדים. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: חן לאופולד/פלאש90)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

בית הדין לעבודה בבת-ים הכריע בתיק הסייעת, והתיר למעסיקה שלה, מועצה מקומית כוכב יאיר להרחיק את הסייעת ממקום עבודתה, מאחר והיא אינה מוכנה להתחסן או להיבדק לקורונה. הדיון שניהלה השופטת מירב קליימן משך תשומת לב רבה, בעיקר בשל העובדה שמעסיקים רבים עומדים מול שאלות דומות מול עובדים שלא רוצים או לא יכולים להתחסן.

עתירתה של הסייעת אומנם נדחתה על ידי בית הדין, אבל שאלות רבות נותרו עדיין פתוחות.

האם מותר לפטר עובד שאיננו מתחסן?
החלטת בית הדין למעשה כלל איננה עוסקת בשאלת פיטורין – כי אם רק בשאלה האם מותר להרחיק אותו ממקום עבודתו. מתחילת הדיון הבהירה המעסיקה, שאין בכוונתה לפטר את העובדת, אלא רק להרחיק אותה ממקום העבודה בו היא נפגשת עם ילדים רבים. בהחלטה הדגישה השופטת קליימן את העובדה שהמועצה התחייבה שלא לפטר את העובדת, שלא להעמיד אותה לדין משמעתי, שלא להשעות אותה ואף לשמור לה על משרתה.

האם כל מעסיק רשאי להרחיק עובד שאיננו מתחסן ממקום עבודתו? 
ההחלטה אמנם מתייחסת לשאלה עקרונית זו, במושגים של איזון בין זכויות הפרט של העובד לפרטיות ולכבוד לבין הסמכות הניהולית של המעסיק בכלל וחובתו לשמור על סביבת עבודה בטוחה ובריאה לעובדיו. עם זאת, התיק דן בעניינה הספציפי של עובדת ציבור במערכת החינוך הנחשפת לתלמידים מרובים שאינם יכולים להתחסן, ולא בטוח שניתן יהיה להקיש ממנה אוטומטית גם בהתייחס לעובדים במקצועות וענפים אחרים החשופים פחות לקולגות, ללקוחות ולמקבלי שירותים.

גם חוות הדעת של הממונה על בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון פרייס, שבית הדין התייחס אליה בהחלטתו – מציינת את סקטור עובדי החינוך, הבריאות והסיעוד באופן ספציפי כסקטורים שהמדינה בוחנת את האפשרות לחייב בהם התחסנות או בדיקות.

כל כמה זמן ניתן לדרוש ביצוע בדיקות קורונה מעובד שאיננו מחוסן?
בית הדין אמנם קבע שהפרוצדורה של דרישת בדיקות כחלופה לחיסון במקרה של הסייעת, היא סבירה, ראויה ומאוזנת. עם זאת, הדגישה השופט קליימן שחיובו של עובד להציג תוצאות בדיקות קורונה שליליות צריך להיעשות רק לאחר שנבחנו חלופות העסקה אחרות, וכן שעליהן להיעשות "במידתיות ובתדירות שמחד אין בה כדי להכביד על העובד מעבר לנדרש ומאידך מעניקה ודאות מסוימת באשר למצבו".

במקרה הספציפי, התייחס בית הדין לדרישה מהעובדת להציג בדיקה אחת לשבוע, אולם מעסיקים אחרים דורשים כיום בדיקה מדי 72 שעות, 48 שעות או אפילו בכל יום. בית הדין לא הגדיר במפורש, מה המקצב המידתי בעיניו בהקשר זה.

האם הפסיקה תקדימית?
ראשית, יש לזכור שמדובר בפסיקה זמנית בלבד של בית הדין האזורי, הערכאה הנמוכה במערכת בתי הדין לעבודה. בניגוד לפסיקות בבית הדין הארצי לעבודה, ההופכות ל'הלכה' המחייבת את כלל בתי הדין האזוריים. פסק דינה של שופטת בית הדין האזורי מירב קליימן בתיק זה איננו מחייב אף את עמיתתה השופטת  אסנת רובוביץ' הדנה בתיק דומה העוסק בעובדת סוציאלית מעיריית נתניה שבחרה שלא להתחסן.

בהתאם פסק הדין אינו מחייב את שופטי בתי הדין האזוריים בירושלים, חיפה, באר שבע ונצרת. על אף שיש סבירות גבוהה שיתר שופטי בתי הדין האזוריים יקראו את פסק הדין ויתייחסו למסקנותיו בפסקי דין עתידיים, הדבר איננו מחייב. כבר היו מקרים רבים בהם שני בתי דין אזוריים קיבלו החלטות שונות ולעיתים הפוכות  בתיקים דומים.

זו גם הסיבה שמרכז השלטון המקומי הציע שהתיק יידון מלכתחילה בבית הדין הארצי לעבודה כתיק עקרוני, במטרה לקבוע הלכה ברורה שתסדיר את גבולות המותר והאסור בתחום באופן רוחבי במשק. בקשה זו נתמכה גם על ידי ההסתדרות הכללית, אולם בית הדין הארצי לא נעתר לה, והנחה למעשה שכל עתירה של עובד או עובדת בנושא עבודה תחת מגבלות חיסונים, תידון בנפרד, ובאופן נקודתי ופרטני.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!