לפני שנכנסים להבין את צעדי המיסוי החדשים של כחלון חשוב להבין כי צמצום פערים הוא אחד מתפקידה של מערכת המס. כשרוצים לצמצם פערים, לוקחים יותר מס מהעשירים ופחות מס מהעניים ומממנים את השירותים החברתיים שכולם צורכים באופן שוויוני ואוניברסאלי.
מערכת המס בישראל, נכון ל 2016 בנויה בדיוק הפוך. המיסים הפרוגרסיביים (מס הכנסה ומס חברות) שבהם העשירים משלמים שיעורי מס גבוהים יותר מהעניים, נמוכים ביותר. המיסים הרגרסיביים (מע"מ ובלו שמוחל על הדלק ומוצרים נוספים) בהם העני והעשיר משלמים את אותו השיעור, גבוהים מאוד. כך יוצא שעוגת ההכנסות של המדינה מתחלקת כמעט חצי-חצי בין מיסים פרוגרסיביים למיסים רגרסיביים.
במידה ותוכניתו של כחלון להפחתת מס החברות ומס ההכנסה תצא לפועל, 2018 עלולה להיות השנה הראשונה בה מדינת ישראל תגבה יותר מיסים רגרסיביים ממיסים פרוגרסיביים. וביחס לשירותים האזרחיים שהמדינה מספקת? רמת השירותים החברתיים בישראל נמוכה, ואזרחי ישראל מממנים מכיסם ביטוח בריאות משלים, חינוך משלים ושיטור משלים. כך מי שידו משגת מקבל רמת שירותים אחת ומי שלא, מקבל רמת שירותים אחרת, נמוכה יותר.
המטרה של הורדת מס החברות נועדה לעודד צמיחה במשק. אך מדובר בטענה קלושה למדי. רק תראו מה אמרו על החלק הזה של התקציב בבנק ישראל. הפעם היחידה שמס החברות בישראל עלה הייתה בשנים 2011-2014, כחלק ממסקנות ועדת טרכטנברג
אז מה הולך להשתנות במערכת המס ב 2017-2018?
מס החברות צפוי לרדת בשני אחוזים מ-25% ל-23% מס. מדובר בשיעור המס הנמוך ביותר שהיה אי פעם בישראל. לטענת אנשי האוצר, המטרה של הורדת מס החברות נועדה לעודד צמיחה במשק. אך מדובר בטענה קלושה למדי. רק תראו מה אמרו על החלק הזה של התקציב בבנק ישראל:
"הציפייה, שהפחתות שיעורי המס יגדילו את הכנסות הממשלה ממסים אינה נתמכת בממצאים אמפיריים במשק הישראלי. זוהי אמנם אפשרות תיאורטית מוכרת, אך נמצאו מעט מאוד עדויות לקיומה, ובוודאי שלא בסביבת שיעורי המס הנוכחיים במשק הישראלי ובטווח זמן שמעבר לשנתיים."
בכלל, קשה למצוא כלכלנים רציניים בעולם היום שעדיין מאמינים כי הורדת מס החברות מעודדת השקעות ומעודדת צמיחה. אבל זו דרכו של מס חברות, הוא תמיד יורד.
הפעם היחידה שמס החברות בישראל עלה הייתה בשנים 2011-2014, כחלק ממסקנות ועדת טרכטנברג, אחרי שהציבור בישראל הרים את הראש ודרש צדק חברתי. עד אמצע שנות השמונים מס החברות בישראל עמד על למעלה מ 60%. ב-1987 מס החברות ירד ל 45%. מאז הוא יורד באופן מדורג כמעט כל שנה. היעד של משרד האוצר ונתניהו הוא 18%. המחאה החברתית דחתה את ההגעה ליעד הזה בכמה שנים.
בנוסף מבקשים באוצר לעודד חברות היי-טק בינלאומיות להשקיע בישראל ע"י קביעת מס חברות של 12% ובתנאים מסוימים אף של 6%. במשרד האוצר מבקשים להתחרות באירלנד, המשמשת מקלט מס לחברות ענק כמו גוגל ופייסבוק. השיטה האירית אותה מבקשים באוצר לחקות, יכולה להצליח להביא לישראל כמה חברות ענק ובכך גם להביא לגידול בהכנסות המדינה וליצירת מקומות עבודה איכותיים חדשים. עם זאת מדובר בשיטה בעייתית המנפחת את התוצר המקומי באופן מלאכותי ע"י חברות שהשקעתן המקומית נמוכה יחסית (אין להם מפעלי ייצור ונכסים קבועים משמעותיים) שיכולות להחליט להעתיק את מקום מושבן במקרה שיקבלו הצעה טובה יותר ממדינה אחרת.
במס ההכנסה מתוכנן ריווח של מדרגות המס. זאת אומרת שהסכומים הקובעים את המעבר ממדרגת מס אחת לשנייה יעלו. מי יהנה מכך? מי שמשכורתו נמצאת בחלק התחתון של מדרגת המס השנייה והלאה. מי שנמצא באמצע מדרגת המס לא יושפע כלל. כך תינתן הטבה במס לקבוצות שונות לאורך סקאלת השכר. מי שמשכורתו עד 5220 לא יושפע כלל. מי ששכרו בין 5220-6000 לא יכנס למדרגת המס הראשונה וירוויח. מי ששכרו 6000-8920 שקלים בחודש לא יושפע. מי ששכרו 8920-9600 יישאר במדרגת המס הראשונה וירוויח. מי ששכרו 9600-13860 שקלים בחודש לא יושפע אך מי ששכרו 13860-14333 שקלים בחודשי ירווח, וכן הלאה. כל זאת ללא התייחסות לנקודות זיכוי כאלה ואחרות. בשורה התחתונה, יש תיקון של מדרגות המס שיטיב עם חלק מהאוכלוסייה. איזה חלק? עם חלק שרירותי מבעלי השכר הבינוני והגבוה. בעלי השכר הנמוך אינם מגיעים למדרגת המס הנמוכה ביותר גם ככה.
לצד הורדות מסי ההכנסה מתוכנן להחיל בישראל מס חדש על בעלי שלוש דירות ומעלה בשיעור שנתי של 1% מערך הדירה. על פי נתוני האוצר מדובר בכ-50,000 בעלי דירות שהכנסתם החודשית הממוצעת עולה על 40,000 שקלים וגילם הממוצע 56. סה"כ מדובר בניסיון להטיל מס פרוגרסיבי הנגבה מבעלי נכסים בלבד. עם זאת מדובר במס שהחלתו עלולה להיות בעייתית. סכנה ראשונה במס מסוג זה היא שהתשלום יגולגל לשוכרים. בהעדר שוק שכירות מפוקח, בעלי הדירות מחזיקים בכוח רב אל מול השוכרים. עם זאת מאחר ורק חלק מהמשכירים יחויבו במס, יתכן ויהיה בכך להגביל את השפעת המס על השוכרים. הסכנה השנייה במס מן הסוג הזה היא העלמת מס ע"י העברת הדירות על שם קרוב משפחה אחר. כבר היום בעלי דירות רבים רושמים את הדירה השנייה על שם אחד הילדים על מנת להימנע מתשלום מס רכישה. מס מן הסוג הזה עלול להרחיב את המגמה.
במידה ותוכניתו של כחלון להפחתת מס החברות ומס ההכנסה תצא לפועל, 2018 עלולה להיות השנה הראשונה בה מדינת ישראל תגבה יותר מיסים רגרסיביים ממיסים פרוגרסיביים
מס חדש נוסף הוא מס על פיצויי פיטורין למקבלי שכר של 30,000 ומעלה. סך הכל מדובר במס ראוי שיסגור נתיב להעלמת מס של המנהלים הבכירים במשק. עם זאת מדובר בהכנסה למדינה בהיקפים שוליים ביותר.
דיבור ומעשה
לפני כחצי שנה, אמר שר האוצר, משה כחלון, במסיבת עיתונאים כי "מע"מ הוא המס הכי מרושע שיש ומס ירושה הוא המס הכי צודק שיש". בינתיים בתקציב 2017-2018, המע"מ נשאר גבוה ועדיין אין מס ירושה. מנגד מתכנן כחלון להוריד את מס החברות בשני אחוז לשיעור הנמוך ביותר אי פעם, להוריד את מס ההכנסה וליצור מס מופחת במיוחד של 6% לחברות היי טק שתגענה לישראל.
כחלון שביקש לייצר לעצמו דימוי של "חברתי" מדבר בשפה אחת ומבצע מדיניות אחרת. אם לבחון על פי המעשים, כחלון, כמו צמרת האוצר, מעדיפים את כלכלת השוק על פני קידומה של מדינת רווחה. אמנם צמצום פערים ותמיכה בצמיחה מופיעים במטרות התקציב, אך קשה למצוא בתקציב או בתוכנית הכלכלית צעדים המעודדים צמיחה אמתית או צמצום פערים.
