תוקפו של החוק המזכה עובדים בתשלום בגין ימי הבידוד צפוי לפוג בעוד שבוע, ב-31 במרץ. לשר האוצר הסמכות להאריך את תוקף החוק בשנה נוספת, אולם אישור זה כפוף לאישור ועדת העבודה והרווחה, שככל הנראה אינה צפויה להתכנס עד כינון הכנסת החדשה.
החוק, שנחקק כהוראת שעה בנובמבר 2020, קבע את זכאותם של עובדים אלו לשכר בתקופת הבידוד, שעלותו תתחלק בין המעסיקים למדינה שמשפה אותם. הוא נחקק לאחר שבג"ץ קבע ביוני כי בידוד אינו מחלה, ולכן לא ניתן לחייב את המעסיקים לשלם בגינו דמי מחלה.
כאמור, תוקף הוראת השעה הוגבל לסוף מרץ 2021, אך החוק קבע כי שר האוצר רשאי להאריך את תוקפו בחצי שנה נוספת, באישור וועדת העבודה והרווחה. מוועדת העבודה והרווחה נמסר שעדיין לא התקבלה בקשה מטעם שר האוצר להארכת ההסדר.
חוק זה רלוונטי בעיקר לעובדים שטרם התחסנו, כרבע מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל, שכן עובדים מחוסנים אינם חייבים בבידוד גם אם שהו בקרבת חולה מאומת. ייתכן שנושא זכאות העובדים לדמי בידוד, וזכאות המעסיקים לשיפוי בגין דמי הבידוד, יוסדר על ידי ועדת העבודה והרווחה החדשה לכשתקום, באופן רטרואקטיבי.
עם זאת, עובדים שייכנסו לבידוד לאחר שיפוג תוקף החוק, עשויים למצוא עצמם לא רק מחוסרי הכנסה, אלא גם משוללי הגנה מפני פיטורים או פגיעה אחרת מצד המעסיק על רקע הבידוד, הגנות שנכללות אף הן בהוראת השעה.
בחודשים האחרונים יותר ויותר מעסיקים פועלים להגביל את הגעתם של עובדים שאינם מחוסנים לעבודתם, ובחלק מהמקרים מעסיקים אף הצהירו שבכוונתם לפטר עובדים שאינם מחוסנים, סוגייה שנדונה בימים אלה בבתי הדין לעבודה.
כבר בנוסחו הקיים של חוק דמי הבידוד, הוא אינו מספק מענה דווקא לעובדים מחוסנים הנדרשים להישאר בביתם ולהיעדר מעבודתם בשל בידוד של ילדיהם. נוסח החוק קובע שרק מי שחייב בבידוד זכאי לתשלום דמי בידוד, ואילו האחרונים אינם חייבים בבידוד בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
