דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.0°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 21.4°חיפה
  • 18.4°אשדוד
  • 17.5°באר שבע
  • 24.5°אילת
  • 19.4°טבריה
  • 20.1°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

מה נשתנה? חוזרים לחיים בשמחה

תמוז רחמן, הדס פרץ וילדיהם אריק ונטע, בשדות שבקצה מושב גינתון, שבהם טיילו במהלך הסגרים (צילום: יונתן בלום)
תמוז רחמן, הדס פרץ וילדיהם אריק ונטע, בשדות שבקצה מושב גינתון, שבהם טיילו במהלך הסגרים (צילום: יונתן בלום)

מסגר הקורונה לסדר פסח: שישה בתים בישראל, כעבור שנה | פרויקט מצולם

יונתן בלום
יונתן בלום
כותב אורח
צרו קשר עם המערכת:

עכשיו, כשעננת המגפה מתפוגגת ותחושת אי-הוודאות פוחתת, מעיזים להוציא רגל מהבית, להתקרב, להיפגש, לצאת לטייל, לבלות. שש משפחות, שצולמו ל"דבר" בערב פסח שעבר, מספרות על חייהם בשנה החולפת, וגם אם עדיין לא לגמרי ברור מה ילד יום, בערב החג נראה שהאופטימיות מנצחת.

ננסי (50), הארי (19) והגר (12) לוי/ ינאי | מושב תלמי אלעזר

ננסי, הארי והגר בשוק הפשפשים ביפו, ביציאה המשפחתית הראשונה מאז תחילת המגפה (צילום: יונתן בלום)
ננסי, הארי והגר בשוק הפשפשים ביפו, ביציאה המשפחתית הראשונה מאז תחילת המגפה (צילום: יונתן בלום)

ננסי עלתה מאנגליה ב-1996. היא מטפלת באמנות, בבית ספר תיכון לחינוך מיוחד. בשנה שעברה התאלמנה. הארי לקראת גיוס, יוצר מוזיקה בשם "האריX" ומוכר בגדי וינטג' שהוא משדרג. הגר תלמידת כיתה ז'

מה השנה לימדה אותך?
ננסי:
"שאני אוהבת להיות בבית בלי הלחץ לצאת ולעשות, ושכשאני מתעוררת באופן טבעי, אני מרגישה הרבה יותר טוב – נפשית ופיזית".
הארי: "שאי אפשר לבנות על תוכניות, צריך לזרום ולהתגמש עם המציאות המשתנה. אחרי התיכון טסתי לאנגליה עם ג'סמין, חברה טובה בת גילי, שגם לה יש הורים אנגליים. בארץ בדיוק התחיל הסגר הראשן אבל באנגליה עוד לא התחילו להיסגר. גרנו בלונדון בדירה ששייכת לחברה של אמא שלי, עשיתי מוזיקה, הסתובבתי בעיר ופגשתי מלא אנשים. החלטתי שאני רוצה להישאר ולא להתגייס. אבל אחרי כמה חודשים הכל התחיל להיסגר, ג'סמין נאלצה לחזור לישראל להתגייס. מצאתי את עצמי גר אצל סבתא שלי בפרברי לונדון, תקוע בבית. אחרי חצי שנה החלטתי לחזור לארץ, והחזרה עזרה לי לקבל החלטה: שבתקופה המטורפת הזאת שבה העולם נעצר, אני דווקא כן רוצה לעשות משהו משמעותי למען המדינה, והחלטתי כן להתגייס".
הגר: "שאני יודעת להעסיק את עצמי".

ננסי, הארי והגר לוי/ינאי בסגר פסח לפני שנה. "בילינו ביחד הרבה יותר" (צילום: יונתן בלום)
ננסי, הארי והגר לוי/ינאי בסגר פסח לפני שנה. "בילינו ביחד הרבה יותר" (צילום: יונתן בלום)

איך אתם נשמרים כעת? יצאתם כבר למלון, מסעדה, בריכת שחייה?
ננסי:
"מאז הסגר הראשון עבדתי כל הזמן, ועד עכשיו לא יצאנו למקומות, לא ידעתי שכבר אפשר, וגם כל כך התרגלנו לטייק אווי".
הארי: "אני מנסה לצאת כמה שאני יכול".

מה מצב חשבון הבנק?
ננסי:
"לשמחתי לא נפגעתי בשכר, ההפך. בגלל שסוף סוף סיימתי את התואר שני, קיבלתי תוספת שכר קטנה".
הארי: "המשכתי לעשות כסף בדרכים שהיו לי לפני הקורונה, המוזיקה והבגדים שאני מוכר".

מה היה הכי קשה בשנת הקורונה?
ננסי:
"הפחד שאולי אדביק מישהו אחר ושאולי אדבק בעצמי ואשאיר את הילדים לבד".
הארי: "עניין הריחוק החברתי, המצב שבו לא תמיד יכולתי להיפגש עם אנשים שרציתי".

מה היה בכל זאת נעים השנה?
ננסי:
"בילינו ביחד הרבה יותר, והילדים מצאו עניין משותף חדש: בסגר הראשון הגר צילמה קליפ לשיר של הארי בשדות מאחורי הבית. יצא ממש מוצלח. ומאז היא מצלמת אותו מדגמן את הבגדים שהוא מוכר".
הארי: "המשפחתיות וההרגשה שכולנו באותו מצב, גם בבית וגם בכל העולם, כאילו שהכל נעצר".

יורה (ליאורה) ורבק (40) | בנימינה

יורה (ליאורה) ורבק, בפארק הירקון, בהרמת כוסית של החברה לכבוד פסח ולכבוד החזרה למשרד אחרי שנה של עבודה מהבית (צילום: יונתן בלום)
יורה (ליאורה) ורבק, בפארק הירקון, בהרמת כוסית של החברה לכבוד פסח ולכבוד החזרה למשרד אחרי שנה של עבודה מהבית (צילום: יונתן בלום)

עלתה מבלגיה ב-2012, עוסקת בתמיכה טכנית בחברת ההייטק "קורנרסטון"

מה השנה הזו לימדה אותך?
"שלא נורא להיות לבדי. אפילו ממש נהניתי מהחברה של עצמי".

איך את נשמרת כעת? יצאת כבר למלון, מסעדה, בריכת שחייה?
"בשבוע שעבר אכלתי צהריים עם חברים בבר, ושתיתי קפה עם חברה בבר אחר. זה הרגיש חדש ומרגש, היה מדהים".

מה מצב חשבון הבנק?
"עבדתי כל השנה מהבית, המשכורת שלי נשארה אותה הדבר, ואני אסירת תודה שלא נפגעתי כלכלית".

יורה ורבק בסגר פסח לפני שנה. "לא נורא להיות לבדי. אפילו ממש נהניתי מהחברה של עצמי" (צילום: יונתן בלום)
יורה ורבק בסגר פסח לפני שנה. "לא נורא להיות לבדי. אפילו ממש נהניתי מהחברה של עצמי" (צילום: יונתן בלום)

מה היה הכי קשה בשנת הקורונה?
"ההורים וסבתא שלי חלו בקורונה, אבל החלימו והכל כבר בסדר. מאוד התאכזבתי מאנשים מסוימים סביבי שחשבו את עצמם הִיפִּיס, אוהבי אדם, אבל סרבו לחבוש מסיכה, כי 'מגיע לנו חיים חופשיים, וזקנים וחולים ימותו בכל מקרה'. אני כבר לא יודעת עם איזה 'שבט' להזדהות".

מה היה בכל זאת נעים השנה?
"שנחסכו ממני שלוש שעות נסיעה כל יום מהבית בבנימינה לעבודה ברמת החיל. התפנה לי הרבה זמן לדברים אחרים, כמו הליכות. המנהלים הבינו שבעבודה מהבית אנחנו יכולים להיות פרודוקטיביים, ואני מאמינה שכבר לא נצטרך להגיע כל יום למשרד, שזה מעולה. גם הכרתי הרבה אנשים מקסימים ברשת, ובשבועות הקרובים ניפגש במציאות. בסך הכל, אני חייבת להגיד שהיתה שנה טובה".

עדי (46), קובי (46), עמרי (12) ודניאלה (9) חדד | רמת השרון

עדי, קובי, עמרי ודניאלה חדד בגלידריה בנווה צדק, בבילוי שבת בתל אביב (צילום: יונתן בלום)
עדי, קובי, עמרי ודניאלה חדד בגלידריה בנווה צדק, בבילוי שבת בתל אביב (צילום: יונתן בלום)

עדי מנכ"לית החברה לאמנות ולתרבות הרצליה, קובי בעל חברת נדל"ן ומימון

מה השנה הזו לימדה אותך?
קובי: "שהעולם הוא מקום הרבה יותר מטורלל ממה שחשבתי, ולא שלפני כן חשבתי שהכל שפוי. צריך לקחת הכל בקלות כי החיים קצרים מדי".
עדי: "השנה לא לימדה אותי משהו חדש, היא העצימה והדגישה את כל מה שהיה קיים לפני".

איך אתם נשמרים כעת? יצאתם כבר למלון, מסעדה, בריכת שחייה?
עדי: "היינו במסעדה והייתי כבר בשתי הופעות. אני עדיין מקפידה על מסכות, אבל כבר מרגישה בטוחה להתחבק עם מחוסנים".
קובי: "חזרנו השבוע לארוחת שישי אצל ההורים שלי אחרי שנה שלא היינו אצלם. חזרנו לראות הופעות  וזה מרגש ממש. פתאום הבנתי כמה זה ממלא את הנפש".

עדי, קובי, עמרי ודניאלה חדד בסגר פסח לפני שנה. "יצא לנו לבלות המון עם הילדים, שזאת מתנה גדולה" (צילום: יונתן בלום)
עדי, קובי, עמרי ודניאלה חדד בסגר פסח לפני שנה. "יצא לנו לבלות המון עם הילדים, שזאת מתנה גדולה" (צילום: יונתן בלום)

מה מצב חשבון הבנק?
עדי: "עבדתי כרגיל ויותר מזה כל השנה, לא נפגעתי כלכלית".
קובי: "לשמחתי, לא נפגעתי כלכלית".

מה היה הכי קשה בשנת הקורונה?
עדי: "הגעגועים לאחותי שבשליחות בברלין, געגועים פיזיים שלא הכרתי אף פעם".
קובי: "פרק הזמן הארוך מאוד שהילדים לא יצאו מהבית. מצד שני, יצא לי לבלות איתם המון, שזה מתנה גדולה. בשבועות האחרונים אני שוב עובד מסביב לשעון ובקושי מבלה איתם זמן באמצע השבוע".

מה היה בכל זאת נעים השנה?
עדי:
"היה הרבה פחות לחץ בבית, עשינו הרבה טיולים ברגל, גילינו שיש פרדסים מהממים במרחק הליכה מאיתנו. היו הרבה ארוחת משותפות של ארבעתנו".
קובי: "אני שמח שכל הקרובים אלי עברו את השנה הזאת בריאים".

מיתר בלום וצור גרינברג (30) | גבעתיים

מיתר בלום וצור גרינברג בחופשה ספונטנית קצרה במלון "יערות הכרמל", אחרי שלושה נסיונות לסופ"ש בצימר, שבוטלו בגלל הסגרים (צילום: יונתן בלום)
מיתר בלום וצור גרינברג בחופשה ספונטנית קצרה במלון "יערות הכרמל", אחרי שלושה נסיונות לסופ"ש בצימר, שבוטלו בגלל הסגרים (צילום: יונתן בלום)

מיתר סטודנטית שנה חמישית לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ועובדת במשרה חלקית במשתלה בכפר אז"ר. צור מדען נתונים בחברה שמשתמשת בטכנולוגיות AI כדי לסייע בבדיקות רדיולוגיות

מה השנה הזו לימדה אותך?
צור: "מאוד התחזקה בי החשיבות של המשפחה, התחושה שזה עוגן שצריך בחיים. היה קשה מאוד לשמור על מרחק וכל כך עזר כשאפשר היה להיפגש".
מיתר: "השנה לימדה אותי על ההעדפות שלי בחיים ועזרה לי להבין איך ארצה לנתב את הקריירה שלי כרופאה בעתיד. מאוד נהנתי מהזמן שנכפה עליי להיות בעיקר בבית, ויהיה לי חשוב לבחור בהתמחות שתאפשר לי לשלב איתה גם זמן איכות – עם צור ועם התחביבים שלי".

איך אתם נשמרים כעת? יצאתם כבר למלון, מסעדה, בריכת שחייה?
מיתר:
"אנחנו עדיין נשמרים. אני בשנים הקליניות בלימודים והיומיום שלי בבתי חולים, אז שם ההקפדה ניכרת. אבל כן התחלנו לנצל את העובדה שאנחנו מחוסנים כדי לצאת יותר מבלי לחשוש. בשבוע שעבר, אחרי שנה שלא אכלנו בחוץ, היינו במסעדה שמקפידה על התו הירוק. השבוע סוף סוף אנחנו בחופשה ואפילו היינו בחתונה".

מה מצב חשבון הבנק?
צור: "לא נפגענו כלכלית, למזלי אני בתחום שאיפשר עבודה מרחוק".
מיתר: "גם העבודה שלי במשתלה לא נפגעה. זה ענף שנמצא בפריחה מאז תחילת הקורונה. ההשערה שלנו היא שלאנשים שהיו תקועים הרבה בבית, פתאום היה חסר קצת ירוק בעיניים והחליטו להכניס יותר צמחים הביתה".

מיתר בלום וצור גרינברג, בסגר פסח לפני שנה. "כשטווח האפשרויות מצטמצם, לומדים יותר טוב מה חשוב בחיים" (צילום: יונתן בלום)
מיתר בלום וצור גרינברג, בסגר פסח לפני שנה. "כשטווח האפשרויות מצטמצם, לומדים יותר טוב מה חשוב בחיים" (צילום: יונתן בלום)

מה היה הכי קשה בשנת הקורונה?
צור: "אבא שלי חלה קשה בקורונה, ואנחנו עדיין לא יודעים אם וכמה יחלים. בעיקר מחכים, וזה מורט עצבים. מאז, אני חופר לכולם סביבי שילכו להתחסן ולוחץ על חברים לשכנע את ההורים שלהם, אם צריך".
מיתר: "הכי קשה היה הריחוק מכולם. נזהרנו מאוד ולא הגענו לאירועים חברתיים, בקושי נפגשנו עם חברים וגם את המשפחות ראינו פחות".

מה היה בכל זאת נעים השנה?
צור:
"כשטווח האפשרויות מצטמצם, לומדים יותר טוב מה חשוב בחיים, מה עושה טוב. זה מאוד קירב אותנו כזוג, מאוד קירב למשפחות שלנו וחשף כמה נתאמץ בשביל לשמור על קשר עם חברים קרובים. השנה עדיין מרגישה כמו סרט הוליוודי, אבל מצד שני מרגיש שכולנו התרגלנו מהר לרעיון של מסיכות וריחוק חברתי".
מיתר: "היה נעים להוריד קצת את הרגל מהגז. למעט הלימודים והעבודה שהמשיכו די כרגיל, לא יכולנו לעשות הרבה, וזה גרם לנו לנצל את הזמן הפנוי כזמן איכות של שנינו בבית – לראות סרט או להזמין אוכל. אני חושבת שזה מאוד חיזק את הזוגיות שלנו. אני בטוחה שנסתכל אחורה, עוד הרבה שנים, ונבין באיזו תקופה היסטורית משונה היינו. יש בזה גם משהו מגניב, להבין שאנחנו חלק מההיסטוריה".

מלך (81) ואסתר (83) זיו | חולון

אסתר ומלך זיו בארוחת שישי בביתה של אחת מבנותיהם בלפיד (צילום: יונתן בלום)
אסתר ומלך זיו בארוחת שישי בביתה של אחת מבנותיהם בלפיד (צילום: יונתן בלום)

הורים ל-6 בנות וסבים ל-18 נכדים. לפני הפרישה עסקו בהוראה וחינוך, מלך כיהן גם כמנכ"ל הרשות הלאומית לתרבות היידיש

מה השנה הזו לימדה אותך?
אסתר: "שלאדם יש כוחות שהוא אפילו לא מודע להם; שחשוב מאד לא לאבד את נקודת האור בקצה המנהרה החשוכה. נוכחתי שרצון חזק ועקשנות ואמונה ואופטימיות נותנים את האנרגיות להגיע לסוף המצופה, הטוב".

איך אתם נשמרים כעת? יצאתם כבר למלון, מסעדה, בריכת שחייה?
אסתר: "מאז שהתחסנו, חזרנו לפעילות כהרגלנו: ערבי שבת עם המשפחה וספורט. מלך חזר ללמד ולהתמוגג מספרות היידיש בשפת היידיש, ברחבי הארץ".

מה מצב חשבון הבנק?
אסתר:
"אנחנו פנסיונרים אז ההכנסה שלנו לא השתנתה, אבל אני מודאגת מהעתיד, כאשר ילדינו ונכדינו ייאלצו לשלם את כל ההוצאות של המדינה על השנה הזאת".

מה היה הכי קשה בשנת הקורונה?
מלך: "הסגרים שמנעו מאתנו את המפגש עם הילדים והנכדים, שהוא אוויר לנשמתנו, שמחת חיינו. הניצול הפוליטי של הקורונה הוציא אותי מהכלים. הפוליטיקאים, שמתיימרים לנהל את הבריאות והמדע כאחד, דואגים רק לשמם, לעצמם".
אסתר: "מה שמאוד נפגע השנה זו האווירה החברתית. במקום שהקורונה תאחד את העם שלנו, התגברו השנאה והפירוד".

מלך ואסתר זיו, בסגר פסח לפני שנה. "שמרנו ואף הגברנו את ההנאות הקטנות של חיי היומיום שלנו" (צילום: יונתן בלום)
מלך ואסתר זיו, בסגר פסח לפני שנה. "שמרנו ואף הגברנו את ההנאות הקטנות של חיי היומיום שלנו" (צילום: יונתן בלום)

מה היה בכל זאת נעים השנה?
אסתר:
"שמרנו ואף הגברנו את ההנאות הקטנות של חיי היומיום שלנו; הקשר החם עם הילדים והנכדים והנחת מהם. גם הגינה קיבלה ממני יותר תשומת לב".
מלך: "החובה להסתגר הביאה לסוג של חיזוק פנימי. לא הפסקתי לעבוד, בעיקר להרצות על יידיש בזום. ניצלתי את הזמן להכין את הרצאותיי הבאות. במקומות שניתן היה, גם לימדתי מול קהל. לשמחתי, התברר שהקהל הגדול אוהב תרבות, ובתקופה הזאת גבר בו הצמא ללמידה, להרחבת דעת ולהנאה תרבותית. התחזקה בי התחושה שבסופה השנה הזו תביא לשינויים מפליגים במערכת החברתית – בחינוך, בתרבות וביחסי אנוש. אני מצפה ומאמין שלא רק ידברו ויטיחו ויבטיחו, אלא גם שתוכן הדברים יהפוך לשם המשחק".
אסתר: "אני רוצה לציין לזכותן של קופות החולים את מפעל החיסון שהתנהל בצורה יוצאת דופן".

תמוז רחמן (36), הדס פרץ (38), וילדיהם אריק (4) ונטע (2) | גינתון

תמוז רחמן, הדס פרץ וילדיהם אריק ונטע, בשדות שבקצה המושב. הם קוראים למקום "הרימונים" במקום "השביל לבית הקברות" (צילום: יונתן בלום)
תמוז רחמן, הדס פרץ וילדיהם אריק ונטע, בשדות שבקצה המושב. הם קוראים למקום "הרימונים" במקום "השביל לבית הקברות" (צילום: יונתן בלום)

בני הזוג הם צלמים עצמאיים

מה השנה הזו לימדה אותך?
תמוז:
"שהכל יכול לקרות".
הדס: "שיכול להיות נהדר ונורא ממש באותו הזמן; שנחמד מאוד לבלות עם הילדים וצריכים לעשות את זה הרבה יותר; וגם שהזמן שיש לי עם עצמי הוא לא פחות חשוב. למדתי שאנחנו יכולים להתמודד עם רוב הדברים שייזרקו לכיווננו, אבל בלי משפחה וחברים הכל הרבה יותר מאתגר".

איך אתם נשמרים כעת? יצאתם כבר למלון, מסעדה, בריכת שחייה?
תמוז:
"שנינו התחסנו. עדיין לא יצאנו, אבל אני כבר ממש מוכן לחזור לחיים הנורמליים שהיו לי פעם ולצאת לבלות".
הדס: "חובשים מסיכה במקומות ציבוריים. היום הייתה הפעם ראשונה שלי במסעדה עם חברות. היה תענוג מרענן. כבר חולמת על צימר זוגי וגם על חופשה משפחתית".

מה מצב חשבון הבנק?
תמוז:
"המזל שיחק לי לידיים ולא נפגעתי כלכלית".
הדס: "יצא לי די טוב. התכוונתי לחזור מחופשת לידה, אבל לא הספקתי כי בדיוק הכל התחיל. המענקים נתנו לי אוויר לנשימה".

תמוז רחמן, הדס פרץ וילדיהם אריק ונטע, בסגר פסח לפני שנה. "הכל הרגיש כמו לופ אחד גדול" (צילום: יונתן בלום)
תמוז רחמן, הדס פרץ וילדיהם אריק ונטע, בסגר פסח לפני שנה. "הכל הרגיש כמו לופ אחד גדול" (צילום: יונתן בלום)

מה היה הכי קשה בשנת הקורונה?
תמוז:
"להישאר כל יום בבית עם הילדים בלי יכולת להיפגש עם חברים, משפחה, או לצאת למקומות בילוי. בשלב מסוים כבר לא ידעתי איזה יום היום והכל הרגיש כמו לופ אחד גדול. גם החשש לעתיד וחוסר הוודאות היה מאוד קשה".
הדס: "החוסר של סבא וסבתא בתחילת הדרך והמשפחה בכללי".

מה היה בכל זאת נעים השנה?
תמוז:
"תקופות ארוכות בלי לעבוד, הרבה זמן איכות עם המשפחה הקרובה והכבישים הריקים. עם כל הקושי שהשנה הזאת יצרה, היא גם יצרה הפסקה ממירוץ החיים. אני לא יודע מתי שוב תהיה לי הזדמנות לבלות עם המשפחה חודש וחצי ברציפות".
הדס: "ההאטה בקצב של הכל. היכולת ליהנות מזמן ממושך בבית עם תמוז והילדים, להיות יצירתיים ולזכות לראות תהליכים אצל הילדים שלא היינו רואים אלמלא הסגרים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!