בית הדין לעבודה בחיפה התיר לרשת שופרסל להוציא קופאית שלא התחסנה ואיננה מוכנה להיבדק בכל 72 שעות לחל"ת, זאת על אף חוות דעת רפואית לפיה מוטב לעובדת שלא להתחסן. ההחלטה התקבלה היום במסגרת הליך זמני. העובדת נדרשה אף לשלם לשופרסל הוצאות בסך 2000 שקלים.
עו"ד איתי יפה, שייצג את העובדת, הציג בתיק חוות דעת רפואית של פרופ' יחיאל בר אילן, מומחה לרפואה פנימית, שהבהיר שבשל אלרגיה קיצונית שפיתחה העובדת בעבר לתרופה, מוטב לה שלא תתחסן כלל, אולם היא יכולה להתחסן לאחר הכנה מתאימה ותחת השגחה במרפאת אלרגיה ייעודית.
השופטת איריס רש הבהירה שגם במידה והעובדת בוחרת שלא להתחסן בשל שיקול רפואי, אין מניעה שתציג בדיקת קורונה שלילית מדי 72 שעות. בית הדין קיבל גם את עמדת שופרסל שלא ניתן להעסיק את העובדת גם כקלדנית במחסן החברה, שכן גם בתפקיד זה תהא חשופה לספקים ולעובדים אחרים.
"ההחלטה אינה מונעת מעובדים המסרבים להתחסן מכל סיבה שהיא או ממנועי חיסון לעבוד" כתבה השופטת רש בהחלטתה. "עובדים שאינם מחוסנים רשאים להציג בדיקת קורונה שלילית כל 72 שעות ורק עובד שמסרב להציג בדיקת קורונה שלילית ובהעדר אפשרות להעסיקו מהבית או במקום מבודד, העובד ינצל את ימי חופשתו הצבורים ובהעדר יתרת חופשה יצא בהסכמה לחופשה ללא תשלום ורק בהעדר הסכמה ובאין אפשרות אחרת, ייפתח הליך פיטורים". השופטת רש קבעה שאי הנוחות הקלה המתלווה לבדיקה, אינה שקולה לנזקי מחלת הקורונה לעובדים, או ללקוחות ולפגיעה בתפקוד הסניף בעקבות תחלואה וכניסה לבידודים. עוד חידדה השופטת כי ככל שאכן תוצא העובדת לחל"ת היא תהיה זכאית לפחות עד חודש יוני לדמי אבטלה.
בפסק דינה התייחסה השופטת רש בין היתר לחוות דעתה של ד"ר שרון אלרעי-פרייס, הממונה על בריאות הציבור במשרד הבריאות, שציינה שסיכון מוגבר לתחלואה עם הדבקה נרחבת זוהה במקומות עבודה המאופיינים בריבוי מגעים ושהייה משותפת ממושכת בחללים סגורים, והוסיפה כי "גם אם קיימות דעות רפואיות שונות ביחס למידת הסיכון של מתחסנים מאדם שאינו מחוסן", אין בכך לדבריה כדי לשלול את הסתמכותה של רשת שופרסל על חוות דעת זו וכן על חוות דעתם והמלצותיהם של שני רופאי החברה המנהלים דיאלוג שוטף עם משרד הבריאות בקשר להתמודדותה עם המגיפה.
בנתונים שהגישה חברת שופרסל לבית הדין, צוין שהחברה מעסיקה כ-18 אלף עובדים, ושבמהלך השנה החולפת ארעו בה 7,866 אירועי כניסה לבידוד של כ-4,500 עובדים (שחלקם נכנסו לבידוד יותר מפעם אחת). החברה נאלצה לשלם בשנה החולפת כ-14 מיליון שקלים על כ-28 אלף ימי בידוד של עובדיה.
בית הדין התייחס בפסק דינו גם להסכמות שהושגו בנושא בין ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים, לפיהם יוכלו מעסיקים במקומות עבודה מקבלי קהל וכאלו הבאים במגע עם אוכלוסיות בסיכון, לדרוש מעובדים בדיקות בתדירות של 72 שעות כחלופה להתחסנות. כמו כן, התייחסה השופטת לכך שהודעת שופרסל כי תתיר לעובדיה להגיע למקומות העבודה רק בהצגת תעודת מתחסן, מחלים או בדיקה תכופה – נעשתה לאחר הליך היוועצות עם וועד העובדים ובהסכמתו. בהודעה זו, ציינה החברה שעובדים מנועי חיסון יוכלו לפנות לסמנכ"ל תפעול או משאבי אנוש לצורך קבלת היתר מיוחד להצגת בדיקת קורונה בתדירות נמוכה יותר.
החלטת השופטת רש ניתנה בהמשך להחלטת בית הדין לעבודה בתל אביב מתחילת החודש, שקבע שעיריית כוכב יאיר תוכל להרחיק מעבודתה סייעת שלא התחסנה וסירבה להציג בדיקות.
עו"ד איתי יפה, המייצג את העובדת בהליך, אמר: "מדובר בהחלטה קשה שדחתה דיון מעמיק בהשפעת הבדיקות על סביבת העבודה, התעלמה מהטענה ששופרסל כלל אינה עומדת בהסדר עם ההסתדרות, ונסמכה על פסיקה וחקיקה שאינן רלוונטיות למקרה הנדון, תוך יישום שנראה לנו שגוי. אנו אכן מתכוונים לערער".
עו"ד יורם יהודה, המייצג עובדים בכעשרה תיקים דומים בבתי הדין האזוריים לעבודה וכן בבית משפט השלום, הגיב לפסיקה: "בית הדין החיפאי מתעלם למעשה משאלות חוקתיות ומזכויות חוקתיות עליהן לא ניתן להתנות, אותן לא ניתן להפר ולא ניתן לאזן בינן לבין זכות לבר חוקתיות. איזון כזה, המחוקק, והוא בלבד, מוסמך לבצע". בנוסף, ציין עו"ד יהודה, שבדיקת ה-PCR המבוצעות על ידי מטוש, הן בעלות אופי של בדיקות גנטיות, אותן לא ניתן לכפות באופן ישיר או עקיף על אדם מכוח חוק המידע הגנטי משנת 2000.
