דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / חיבוק הדוב של חברות דירוג האשראי: הכל בסדר כל עוד הקיצוצים באופק

בחברת הדירוג S&P לא מודאגים מהמשבר הפוליטי כי הם מתעניינים בהיבט ספציפי מאד של המשילות בישראל, וזו סיבה טובה לדאגה

תל אביב. למצולמים אין קשר לכתבה  (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
תל אביב. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

חברת דירוג האשראי S&P שחררה אתמול (שלישי) הצהרה שנתפסת בעיני רבים כצפירת הרגעה לכלכלה הישראלית: דירוג האשראי של ישראל, AA- לפי אומדן החברה, נראה יציב למרות ההערכה שצפויות בישראל בחירות נוספות. אלא שאם קוראים את ההודעה של חברות הדירוג לעומק מגלים שהטפיחה על השכם של חברות הדירוג עלולה להתברר בהמשך כחיבוק דב.

באילו אספקטים של המשילות הפוליטית מתעניינות חברות הדירוג, מדוע צריך להתייחס להמלצות שלהן בספקנות, וכמה דירוג האשראי צריך בכלל להטריד את הישראלים?

לא מתרגשים ממשבר פוליטי

ההערכות של חברת S&P לגבי היציבות הפוליטית בישראל אינן חיוביות. "אנחנו צופים שחוסר הוודאות הפוליטית הפנימית והתנודתיות יישארו גבוהים" נכתב בהודעה, שמכילה אף תחזית קודרת לעתיד: "בהתחשב בעמדות של המפלגות, כל קואליציה שתקום עשויה להיות בלתי יציבה וקצרת מועד, בדומה לקודמותיה".

חוסר היציבות הפוליטי והיעדר תקציב מדינה מופיעים בכל הדו"חות האחרונים של חברות הדירוג, אבל נראה שהן מתעניינות באספקט ספציפי מאד של המשילות הפוליטית: היכולת לכפות קיצוצים תקציביים.

חברות הדירוג עסוקות פחות בשאלת השוויון, בחזרה לתעסוקה מלאה או במצבה של מערכת החינוך. אלה יכולים אולי להיות נתוני רקע (כפי שהם מציינים בסוף ההודעה), אבל הדירוג מתבסס על נתונים אחרים: הגרעון, גודל החוב והמבנה שלו, היחס בין החוב לתוצר, גובה תשלומי הריבית, וכו'. מבחינת המודולים שמנחים אותן, זו הדרך המיטבית להחליט כמה הלווה אמין ובאיזו מידה ניתן לסמוך עליו שיחזיר את חובותיו.

במדדים אלה ישראל עומדת. החוב של ישראל הוא ברובו פנימי, ולכן מדורג מראש כחוב בסיכון נמוך. לאגרות החוב של ישראל יש ביקוש גבוה בישראל ובעולם, והתשואות עליהן נמוכות. הסביבה העולמית של ריבית אפסית מאפשרת לממשלות ללוות כסף בשיעור נמוך ברמה היסטורית.

שיעורי תשלומי הריבית על החוב וקרן בט”ל מתקציב המדינה (גרפיקה: אידאה)
שיעורי תשלומי הריבית על החוב וקרן בט”ל מתקציב המדינה (גרפיקה: אידאה)

למעשה, למרות משבר הקורונה, נטל החוב של ישראל לא צפוי לגדול בצורה חדה לפי תחזית של משרד האוצר. עם או בלי ממשלה מתפקדת, מדינת ישראל היא עדיין השקעה בטוחה.

מלכוד הדירוג

אבל כאמור, אספקט אחד כן מעניין את חברות הדירוג בעתיד הפוליטי של ישראל. "אנחנו עדיין מצפים, שמעבר ל-2021, ממשלה עתידית תסכים לרדוף בצורה ממוקדת אחרי קונסולידציה (התכנסות, ט.כ) תקציבית" כותבים בדו"ח S&P ומוסיפים, "סיכונים פיסקליים עשויים להיווצר אם לא יושג קונצנזוס לגבי איזון תקציבי כתוצאה מקיטוב פוליטי". מאחורי המילים המכובסות 'התכנסות' ו'איזון תקציבי' מסתתרת ציפייה די פשוטה: קיצוצים.

הבחירה בתאריך לא מקרית. בחברת הדירוג סולחים על חובות שנוצרו בקורונה ומבינים שהזמן לקיצוצים עוד לא הגיע, אבל מבהירים שהם ממתינים בקצה המשבר. מכאן גם הסבלנות שלהם לחוסר יציבות פוליטית לעת עתה. אבל ההחלטה להציב קיצוצים בסוף המשבר היא החלטה אידיאולוגית. בארה"ב, לדוגמה, בחרו לצאת ממשבר הקורונה בהרחבה תקציבית חסרת תקדים, לא ב"איזון תקציבי" ולא ב"התכנסות".

ההחלטה להציב את הקיצוצים בסוף התהליך חושפת פן משמעותי של חברות דירוג האשראי, כגופים פרטיים המחזיקים בתפיסת עולם ובאידאולוגיה ניאו ליברלית. על איזה ממשלה אפשר לסמוך שתחזיר את החוב שלה? כזו שכופה משטר קיצוצים וריסון על המשק כדי להקטין את החוב, או כזו שמשקיעה כדי להצמיח את המשק שלה? התשובה לשאלה היא תוצאה של תפיסת עולם כלכלית חברתית.

להשתחרר מחיבוק הדוב

שר האוצר ישראל כ"ץ התפאר אתמול בהודעה של S&P ואפשר להבין אותו. אבל המבחן האמיתי של הנהגה פוליטית כלכלית הוא לא בציונים שיקבלו מחברות הדירוג, אלא במוכנות שלהם לקדם מדיניות עצמאית, תוך הערכה שקולה של הסיכונים שבפגיעה בדירוג.

ישראל לווה היום כסף בתשואה נמוכה, רוב החוב שלה הוא פנימי, ותנאי האשראי בעולם כולו נמוכים בצורה היסטורית. למרות המשמעות המופרזת המיוחסת לה, ההשפעה של פגיעה קטנה בדירוג היא מוגבלת: היא תייקר חלק קטן מהחוב שישראל תיקח, ותשפיע בעקיפין על תנאי המימון של חברות ישראליות בעולם. את הנזק הזה יש לקחת בפרופורציה אל מול נזקים של התמסרות לחליל של חברות הדירוג, ואיבוד היכולת לקבל החלטות כלכליות ריבוניות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!