מרפאת בריאות הנפש ברחוב אחד העם בפתח תקווה נסגרה לפני כשמונה חודשים למטרות שיפוצים שאמורים היו להסתיים בדצמבר. במהלך חג הפסח התבשרו העובדים, שמשרד הבריאות מתכוון לסגור את המרפאה ולא להשלים את השיפוץ.
"דרשנו שיהיה לנו מבנה חלופי, כי כבר ידענו כמה זה קשה בלי מבנה מסודר. אבל במקום להקשיב לנו. צופפו אותנו במרפאה השנייה בפתח תקווה ברחוב שפיגל", אומרת ל'דבר' פסיכולוגית ועובדת המרפאה. "המשמעות היא שכל המטופלים בעיר נפגעו כי פשוט אין מספיק חדרים לטפל בכולם".
לדבריה, השיפוץ הגיע רק לאחר תלונות חוזרות ונשנות מצד העובדים על תנאי העבודה והטיפול במרפאה, שמעיד אף הוא על היחס המזלזל של המדינה בשירותי בריאות הנפש. "תמיד היתה לנו מצוקת חדרים ותנאים ירודים שלא קיבלו מענה לאורך השנים, כמו פטרת בקירות וריחות רעים. כל פעם שמו פלסטר. צביעה פה או צביעה שם.
"בחורף שעבר הייתה נזילה גדולה מהתקרה שהפכה את המקום לבלתי שמיש ממש. במשך מספר שבועות נאלצנו להפסיק לקבל מטופלים במרפאה, עד לתיקון קוסמטי נוסף. זה היה הטריגר לשיפוץ הנוכחי שבהתחלה ממש שמחנו ממנו. לא חשבנו שהוא יוביל לסגירת המרפאה".
מכיוון שטיפול נעשה אחד על אחד, האפשרות לצופף את העובדים במרפאה ברחוב שפיגל בעיר נדון מראש לכישלון, ובא כאמור על חשבון מטופלי שתי המרפאות. חלק מהמטפלים עברו לטפל במתנ"ס ורובם נאלצו לעבור לטפל מרחוק. לחלק מהמטופלים הוצע להגיע ליפו כדי לקבל טיפול פרונטלי. "אלה אנשים קשי יום. למי יש זמן לנסוע שעתיים ליפו וחזרה בשביל טיפול פסיכולוגי? לא הייתה לזה היענות בכלל" מדגישה הפסיכולוגית, ומוסיפה שבעקבות הקושי לתת מענה למטופלים, צנח מספרם מ-1,800 לכ-1,300. במקביל הלכה והתארכה רשימת הממתינים לטיפול והגיעה ל-200 אנשים, אך בהיעדר יכולת לתת מענה ראוי למטופלים הקיימים העדיפו במרפאה לצמצם בינתיים בקבלת מטופלים חדשים.
גם תנאי העבודה נפגעו: בעוד שבמשרד מקבלות העובדות שכר שעתי, מהבית – הן מקבלות שכר רק על מפגשים עם מטופלים, ישיבות והדרכות. "כתיבת סיכומי פגישות, הוצאת טפסי 17, התייעצויות עם קולגות, דברים חיוניים לעבודה, אנחנו עושות היום מהבית ולא מקבלות עליהם שכר. הייתה לנו עובדת שישבה שעות לנסות ולפלח את רשימת ההמתנה לאירועים דחופים יותר ופחות. היא דיווחה על העבודה הזו שעשתה מהבית, אבל פשוט לא קיבלה על זה שכר. חלק מהעובדים עברו לעבוד מיפו רק כדי שיוכלו להעביר כרטיס ולקבל את שכרם המלא".
בתחילה, העובדים ניחמו עצמם שמדובר במצב זמני, עד חודש דצמבר אז תוכנן להסתיים השיפוץ. כשהתקרב המועד הודיעו להם שהסיום נדחה לפברואר, ואחר כך שוב לאחרי חג הפסח. "לפני כשבוע קיבלנו הודעות לפיהן סגן החשב לא מאשר כלל את התקציב הסופי לסיום השיפוץ, ושהמרפאה בכלל לא מיועדת לחזור אלינו. במקביל, המתנ"ס שבו חלקנו עבדו עד עכשיו הודיע לנו שהוא חוזר לפעילות שיגרה ואי אפשר יהיה להמשיך שם. אמרו לנו שנקבל עדכון עם החזרה מחופשת הפסח, ובינתיים אף אחד לא מדבר איתנו".
בשבועות האחרונים, יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל יורם שליאר, יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר ד"ר יובל הירש, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים ענבל חרמוני ויו"ר התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית אלית מרדו פנו למשרד הבריאות בדרישה למנוע את סגירת המרפאה.
"המציאות שבה המדינה מרשה לעצמה לצמצם את שירותי בריאות הנפש והפסיכולוגיה הציבורית דווקא בתקופת הקורונה, תוך פגיעה במטופלים ובעובדים שגם כך עובדים בשכר נמוך ועושים עבודת קודש, הוא מזעזע ומרתיח" אומר ל'דבר' ד"ר יובל הירש. "אנחנו נאבק בכל הכלים העומדים ברשותנו על מנת למנוע את הפגיעה הנוספת הזו בעובדים, כדי לשמור על קיום המרפאה ועל תנאי וזכויות העובדים במטרה שיוכלו להמשיך ולתת שירות טוב ויעיל לכ-750 אלף תושבי נפת פתח תקווה".
תגובת משרד הבריאות:
"אנו עושים את מירב המאמצים שהמרפאה תחזור לפעילות המתוכננת בהקדם אפשרי. עדיין נדרשת שם עוד עבודת תשתית. מעבר לפגישה שהתקיימה היום משרד הבריאות יקיים השבוע סיור במקום"
