"קהילת השמש" מציעה לבעלי גגות פרטיים לגלות את הכח שבקהילה כדי לייצר אנרגיה ירוקה. מפגש איתם, מעלה שוב את השאלה: מדוע, למרות התמריצים של הממשלה וההבטחות לתשואה דו ספרתית, אנשים לא ממהרים לרכוש מערכות סולריות לייצור חשמל?

ביום שישי האחרון התכנסו כמה חברים מ'קהילת השמש' בשכונת נווה נאמן שבהוד השרון כדי לחגוג את את פסטיבל השמש הראשון. את האירוע החגיגי אירח ד"ר אליעזר (אלי) שלו, יועץ ארגוני, בחצר ביתו. בין לבין הוא ערך סיורים מודרכים על גג ביתו בהם הציג את המערכת הסולארית שהתקין. הרעיון של המיזם הוא לצאת לפעולה מעשית בהקשר של משבר האקלים. להנגיש אותו לכל בית ולהפוך את הקהילה לכח כלכלי.

בשכונה זו בלבד הצליחה 'קהילת השמש' להשלים בשנה האחרונה 11 התקנות של גגות סולאריים ובקרוב יחוברו למונה שני גגות נוספים. בינתיים ההזמנות להתקנות נוספות בעתיד מצטברות. סוד ההצלחה שלהם טמון בתנאים המשופרים שהשיגו באמצעות סקר שוק, וכח מיקוח מוגבר של התארגנות משותפת.

בשיחה עם 'דבר' מסביר שלו עד כמה זה משתלם: "כשנוצר לי חיסכון שאפשר היה להשקיע אותו, העדפתי לשים 70 אלף שקלים על הגג ולא בבנק. הגג עובד בשבילי ונותן תשואה הרבה יותר טובה מכל חיסכון בבנק, בין 13-18% ברוטו. זו גם השקעה מאוד בטוחה. יש התחייבות של חברת חשמל ל-25 שנה לשלם לך 48 אגורות לקילו-וואט". הוא מחייך ומוסיף "רק ליצחק תשובה ולי יש התחייבות לתשואה כזו".

לשאלה איך נולד הרעיון להקים קהילה סביב הנושא של אנרגיה סולרית שלו משיב "זה קרה פה בגג. לפני שנה אני ואשתי ד"ר טלי וייס, שהיא מומחית חדשנות בקהילות ומובילה היום את המיזם, הסתכלנו על הגג ואמרנו שנרוויח מהשמש ונחזיר לקהילה. משם התגלגל הרעיון והחלטנו להתארגן ביחד, גם כדי להוריד מחירים, וגם במחשבה שנוכל לפתח עוד יוזמות של קיימות, גינות קהילתיות ועוד הרבה דברים".

אחרי שאספו כמה אנשים שמתעניינים בנושא הם יצרו את 'קהילת השמש – נווה נאמן' הם עשו סקר שוק בין חברות התקנה סולאריות. הרעיון היה לבוא בגישה של חסכון בעלויות לשני הצדדים, גם לבעל הגג וגם לחברה המתקינה. יותר התקנות באותה שכונה, מאפשרים לחברה המתקינה  לחסוך בהובלה ובשיווק, וכך גם להציע חוזה משופר במחיר ובתנאים.

קהילת השמש (צילום: ארז רביב)

שלו מספר על סעיף קטן שהחליטו להכניס להסכמי ההתקנה. "כל הסכם כולל סכום כסף קטן מהחברה המתקינה ומבעל הגג, שמטרתו לממן אירוע קהילתי מהסוג הזה, עם תשלום לקיטרינג מתושבים מקומיים והופעה של אמן אורח".

הפעילים לא מדברים על תשואה אלא על החזון

האירוע בביתו של שלו היה הזדמנות עבור הפעילים להחליף דעות ולסמן כיוונים משותפים. חברת הכנסת לשעבר, יעל כהן פארן, ממובילות קהילת השמש, אומרת: "אני שהגעתי מארגונים אזרחיים והבנתי בכנסת משהו פשוט, מהפוליטיקאים לא תבוא כרגע הישועה. כדי לקדם שינוי יש צורך בכח אזרחי שפועל מלמטה, מהשטח. זו התארגנות עם הזדמנות אמיתית, כלכלית ומוסרית. כל מי שמחוייב צריך לשים סולארי וסוללה קטנה, כדי לאגור מעט חשמל. המטרה היא לחדול משימוש בדלקים מזהמים. אני מאמינה בכח של קהילה".

ח"כ לשעבר יעל כהן פארן: "מהפוליטיקאים לא תבוא כרגע הישועה" (צילום: ארז רביב)

שלו מדבר על התקווה ועל הדאגה: "אנחנו חוגגים על הטיטאניק במסלול התרסקות. המין האנושי צריך להתהפך. 9 מיליארד איש צריכים להתחלק משאבים מתכלים. אם לא נחלק אותם אחרת, לא נשרוד. הגג הסולארי הוא נקודת המפגש".

אולגה ארשבסקי פרל, אקטיביסטית ויזמית בתחומי הקיימות וממובילות קהילת השמש מתארת ל'דבר' על המניעים שהביאו אותה לפעול: "אני אמא לשני ילדים, בני 8 ו-6. לפני שנתיים למדתי על משבר האקלים לעומק והבנתי איזה עתיד מצפה לילדים שלי אם לא נעשה שינוי. אחרי שלב הפחד והחרדה הבנתי שאני רוצה לקום ולעשות מעשה, אחרת לא צפוי שום דבר טוב בעתיד".

למרות שייצור החשמל מגגות פרטיים בישראל, נחשב לזניח לחלוטין מבחינת השפעה על האקלים, ארשבסקי פרל רואה בה אפיק משמעותי לקידום אנרגיות מתחדשות בישראל, הפחתת זיהום אוויר שגם בה גם תועלת כלכלית.

"אנחנו מיזם ללא מטרות רווח, חלק מעמותת הפורום הישראלי לאנרגיה". היא אומרת "המקימים הם פעילי אקלים, פעילי סביבה, שרוצים לעודד את ההכרה בחשיבות של מעבר למשק אנרגיה מתחדשת, בייחוד במרחב הבנוי. מגורים זה חלק מרכזי במרחב הבנוי, החלטנו שזה המקום שקרוב אלינו ושבו אנחנו יכולים לעזור למאמץ".

אולגה ארשבסקי פרל: "זה המקום שקרוב אלינו ושבו אנחנו יכולים לעזור למאמץ" (צילום: ארז רביב)

במפגשי ה-ZOOM של קהילת השמש השתתפו עד כה יותר מאלף אנשים. עד כה הצליחו שלו, ארשבסקי פרל ושאר הפעילים להקים בשיטה הזו 4 קהילות, שביצעו כבר 50 התקנות בהיקף מצטבר של מגהואט אחד. לשם השוואה תחנת אורות רבין בחדרה מייצרת 2,590 מגה ואט.

התקנת גג סולארי דרך קהילה – איך  זה עובד ?

אלה אביב, אחראית תפעול בחברת פרינרג'י מתארת ל"דבר" כיצד נראית שיטת הפעולה של 'קהילת שמש' מקומית, מהצד של חברות ההתקנה: "הקהילות הן מתווך גם בעבור בעלי הגגות וגם בעבורנו. התיווך לא מפריע לנו, זה דווקא יתרון. אירוע כמו זה עוזר לנו לשווק מערכת סולארית לעוד משפחות".

מי עובד מול הרשות המקומית וחברת החשמל?
"אנחנו עושים את זה בעבור הלקוח. אנחנו מדווחים על עבודה פטורה מהיתר לרשות, ולפעמים שולחים להם מסמכים אם הם מבקשים. רוב הקשר זה מול חברת חשמל בשוטף. לפעמים קשה לתפוס אותם. יש לקוח שמקבל אישור תוך שבועיים ולאחר זה לוקח שלושה חודשים בלי סיבה הגיונית. זה המצב מאז ומעולם, לא רק כעת. את הלקוח כמובן זה לא מעניין, כי אנחנו אחראים מולו".

אביב אומרת שלפעמים התקנה פיזית של המערכת לא מספיקה. "עיקר הבעיה מגיעה בסוף התהליך, הבלגאן מול חברת החשמל לא נגמר בהתקנה, אלא בהתחשבנות בפועל. אנחנו מטפלים בזה מולם, לא הלקוחות. תהליך מלא עד שיש מערכת שעובדת והסדר תשלום קבוע מול חברת חשמל יכול לקחת 6 חודשים".

פרינרג'י, כמו חברות אחרות בתחום, מציעה גם מסלול שכירת גגות שמיועד לבעלי בתים שלא רוצים להיות הבעלים של המערכת הסולארית. במקרה כזה הלקוח נשאר בעל החשבון מול חברת החשמל, והחברה מתקזזת איתו בגין השכירות מחד וייצור החשמל מהמערכת מאידך.

עם הזמן המחירים של המערכות הסולריות יורדים?
"לא תמיד. אנחנו כל הזמן משנים את התמחור בהתאם לעלויות. בתקופה האחרונה יש דווקא התייקרות, אבל המחירים דינאמיים, בהתאם לעלויות של יבוא הציוד מחו"ל. אנחנו עובדים עם ממירים של סולאר אדג' הישראלית, שמקימים מפעל בישראל. הפנלים עצמם מגיעים מסין".

ואיך מחושבת הרווחיות שלפרויקט כזה?
"הרווחיות של מערכת סולארית משתנה בהתאם לגג עצמו. הגודלו שלו, הזווית שלו ביחס לשמש ואם מוטל עליו צל מעץ או בניין שכן. גג שפונה לצפון מפיק 70% מפוטנציאל הייצור של הפאנל לעומת גג שפונה לדרום ומגיע ל-95% ניצול. אנחנו מעניקים אחריות לפיה הפחת השנתי בייצור החשמל לא יהיה יותר מ0.7% לשנה".

פאנלים סולאריים על גג ביתו של אלי שלו (צילום: ארז רביב)

מי שמתקין מערכת כזו צריך לקחת בשבון שיש גם עלויות תפעול שוטפות, אך הן די זניחות. חשוב להקפיד על תכנון שמאפשר לנגב אבק ולכלוך מהפנלים במאמץ מינימלי. רכישה חד פעמית של מערכת ניקוי מקצועית לפנלים הסולאריים תעלה כ-2,000 ש"ח. גם בעלות הזו ניתן לחלוק בקהילה ולהיעזר בחברי קהילה בעלי אישור לעבודה בגובה לניקוי תקופתי.

אם התשואה כל כך גבוה איך זה שיש כל כך מעט התקנות

מערכות קטנות על גגות בתים פרטיים, יקרות יותר להתקנה ולתפעול משדות קולטנים קרקעיים אבל הן זוכות לסבסוד משמעותי ומקבלות מחברת החשמל תעריף של 48 אגורות לקוט"ש. ככל שמוסדות התכנון מגבילים הקמה של שדות קרקעיים וזולים, מרכז הכובד של האנרגיות המתחדשות בישראל עובר לשטח הבנוי. מלבד קמפיין בודד וקצר בשנת 2019,  משרד האנרגיה ורשות החשמל לא פעלו בצורה משמעותית כדי להפיץ את הבשורה. ובכך אולי טמונה התשובה לשאלה, אם התשואה כל כך טובה מדוע לא מותקנת מערכת כזו על כל גג פרטי בישראל.

גם אם התמורה השנתית גבוהה בהרבה מפיקדון בבנק, מדובר בהחלטה מורכבת יותר לביצוע. בנוסף, קל יותר לפדות פיקדון מאשר למכור מערכת סולארית ושני המאפיינים עלולים להרתיע.

לפי ארשבסקי פרל "מדובר בכשל שוק שנובע מהרבה סיבות. זה חלק ממה שאנחנו מדברים עליו במפגשים של הקהילה. אם אתה משווה את זה להשקעות אחרות ללא סיכון או בסיכון נמוך, אז מדובר בהשקעה משתלמת ביי פר, לא תקבל תשואות כאלה במקום אחר".

לאלי יצא לנסות לשכנע עשרות אנשים להתקין מערכת סולארית. הוא אומר ש"לכל אחד יש סיפור. זה חושב בטיחות, זה חושב קרינה, הם לא מכירים את הפרטים. ברגע שמכירים את הפרטים אתה או מניאק שלא מתקין, או פראייר שלא מתקין. חוסר ההגיון הזה של אנשים בכלל מאוד מעורר אותי, אז אני אומר בוא נתעורר אנחנו. יש הרבה אבסורדים במדינה שלנו, אבל האבסורד הזה צועק הצילו".