"בכל 2020 השתתפו כ-9,300 איש בהכשרות מקצועיות, זו טיפה בים ביחס למשבר שאנחנו נמצאים בו", אומרת ל'דבר' עו"ד טלי ניר, המנכ"לית והמייסדת של ארגון 121 – מנוע לשינוי חברתי.  לדבריה, "אם הדברים היו עובדים כמו שצריך, אנחנו האמנו שניתן היה להגיע גם ל-100 אלף אנשים שעוברים הכשרות, אבל המשבר הפוליטי הכריע את הכף".

"אנשים ישבו בבית במקום לנצל את השנה הזו כדי לפתח את הכישורים שלהם ולהבטיח את האופק התעסוקתי שלהם", היא מוסיפה, "רק אלינו פנו מאות אנשים מכל קצוות הארץ ומכל הגילאים, שסיפרו איך הם פונים ללשכות התעסוקה ולשכות ההכוון, ביקשו קורסים ופשוט לא היה. אנשים ממש התחננו ללמוד, זה היה קורע לב".

עו"ד טלי ניר (צילום: מיטל אזולאי)

"כחצי מכל שנתון הולך לאקדמיה, היתר נשארים מאחור"

ניר עוסקת בנושא ההכשרות המקצועיות עוד מימיה כמנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, והמאבק שניהלה כנגד תכנית ויסקונסין ב-2009. את ארגון 121 הקימה לפני כארבע שנים.

אחד הפרויקטים המרכזיים של הארגון הוא 'המקפצה', קואליציה הכוללת מעסיקים גדולים, ארגוני מעסיקים וארגונים חברתיים נוספים שפועלת לשפר את תחום ההכשרות המקצועיות בישראל.

"לאורך שנים אמרנו שחייבים להשקיע יותר בתחום ההכשרות המקצועיות בישראל, שמאז שנות ה-90 התקצוב שלו רק הלך וקטן למרות שעולם העבודה רק הלך והשתכלל ודורש היום יותר ויותר ידע ומקצועיות", מסבירה ניר, "החברה הישראלית מפולחת היום לשתי אוכלוסיות: כחצי מכל שנתון הולך לאקדמיה, היתר נשארים מאחור. מציאות המשתקפת גם בפערים הכלכליים ובסופו של דבר ברמת הפריון הנמוכה של המשק".

"היעד ל-2021 נמוך מאוד ולא מספק"

"לקורונה הגענו אחרי כשכבר שכנענו את משרדי האוצר והעבודה שצריך להשקיע בזה השקעה משמעותית. הבעיה הייתה ריב הסמכויות בין ישראל כ"ץ ואיציק שמולי, שתקע את כל העסק. הכסף בפועל לא יצא. רק בנובמבר הם הגיעו להסכמות שאפשרו לשחרר למשרד העבודה תקציבים".

אחרי שהושגו ההסכמות, את מעריכה שב-2021 המצב יהיה יותר טוב?
"לאגף להכשרות מקצועיות הוקצו כרגע רק 180 מיליון שקלים, ולפי ההערכה שלהם, זה יספיק להכשרת כ-12.5 אלף איש בלבד. זה יעד נמוך מאוד ולא מספק, לא נכון כלכלית ולא נכון חברתית ביחס למצב שאנחנו נמצאים בו, אבל הוא נגזר מהתקציב שהוקצה להם על ידי אגף התקציבים.

"החשש שלי הוא שגם תקציבי 2021 שהוקצו לטובת הכשרות מקצועיות לא ינוצלו כמו שצריך. רובם של 1.3 מיליארד השקלים שתוכננו לטובת הכשרות מקצועיות עדיין לא הוקצו בפועל למשרדים ולגופים השונים העוסקים בנושא.

240 מיליון שקלים הוקצו, לדבריה, לטובת מנהלת ההכשרות החדשה במשרד האוצר, שהתחילה לפעול רק בינואר האחרון. "לא ברור מה הם יספיקו לעשות עם הכסף הזה", היא אומרת, "אנחנו נפגשים עם ד"ר איריס נחמיה שעומדת בראש המנהלת באופן שוטף.

"לאחרונה הם יצאו עם מסלול חדש של הכשרה בהשמה (On the Job Training) יחד עם התאחדות התעשיינים והתאחדות בוני הארץ בהשקעה של 16 מיליון שקלים, כ-800 משתתפים על פי ההערכות. "אני יודעת שהם עובדים על מסלול נוסף שאמור לאפשר תקצוב של הכשרות, אבל כרגע אף אחד לא יודע מתי הכסף יצא ואיך".

"התחרות הפנימית בין הגופים משחיתה הרבה משאבים"

לטענת ניר, בניגוד לאגף ההכשרה המקצועית במשרד העבודה, שיש לו ניסיון בתחום, המנהלת של האוצר דורשת בנייה מהבסיס. "הם גם רוצים לעשות דברים חדשים וייחודיים במנהלת, מבקשים ללמוד ולהביא משהו חדשני שיהיה שונה ממה שמשרד העבודה מציע. זו משימה לא פשוטה".

יש הצדקה להקמה של מנהלת נוספת שתעסוק בתחום ההכשרה המקצועית?
"אמרנו כל הזמן, וגם עכשיו ישבנו עם כל המפלגות לפני הבחירות האחרונות ודרשנו שיתחייבו לכך שירכזו את כל הסמכויות בתחום העבודה תחת משרד עבודה אחד. לא יכול להיות שנושא ההכשרה המקצועית מפוזר בין כל כך הרבה גופים: זרוע העבודה במשרד העבודה, רשות החדשנות, רשות התעסוקה, מסלולי תעסוקה במשרד הכלכלה והמנהלת החדשה באוצר. בסופו של דבר, מה שאנחנו רואים זה שריבוי הגופים הללו גורם להם להשחית הרבה משאבים בתחרות פנימית ביניהם.

ישראל כ"ץ ואיציק שמולי, ריב הסמכויות פגע במערך ההכשרות המקצועיות. (צילום: נועם ריבקין פנטון / תומר נויברג /פלאש 90)

"זה גם מביא לכך שבסוף אגף התקציבים לא באמת הקצה את כל הכסף. מאות מיליונים לא הוקצו בינתיים. אמרו 'נראה מי עושה את זה יותר טוב'. רוב הכסף עדיין לא הוקצה. סכום ניכר, בערך 250 מיליון שקלים הופנה למל"ג לסבסוד של עוד לימודים אקדמיים. זה לגיטימי אבל לא נותן מענה לאוכלוסייה שצריכה הכשרות מקצועיות".

מה יקרה עם יתרת הסכום?
"אני מבינה ומאמינה שאם בתקופה הקרובה הכסף שהוקצה לאגף הכשרות אכן ימוצה במהירות, למשל באמצעות המסלול הירוק שנפתח לאחרונה, יוקצו לו עוד תקציבים. זה חייב לגדול כי לא הגיוני שבשנה כזו נכשיר כל כך מעט אנשים.

"היעדים חייבים להיות שאפתניים יותר, וזה גם אפשרי. היעד צריך להיות לפחות 100 אלף אנשים שיוכשרו בשנה, זה יעד ריאלי ורלוונטי ביחס לשנת הקורונה, תוך גיוס של המערכת הציבורית יחד עם המעסיקים.

"יש לזה צמא בשטח. אנחנו שומעים את זה מהמעסיקים, מאנשים שמחפשים הכשרה ומגופי ההכשרה. צריך לתת גז על הדבר הזה, ואי אפשר גם להמתין לדרג הפוליטי במצב הנוכחי".

"רואים הרבה שינוי באגף ההכשרות של משרד העבודה"

יש דברים שבכל זאת התקדמו בשנה החולפת בתחום ההכשרות המקצועיות?
"בנובמבר מינה השר שמולי את ניצן ממרוד לעמוד בראש אגף ההכשרות במשרד העבודה, אחרי תקופה ארוכה שבה לא היה מנהל בפועל באגף מאז, מעצרו של המנהל הקודם שהואשם בשחיתות. מאז אנחנו בהחלט רואים שם הרבה שינויים והרבה דברים שביקשנו לקדם אכן התחילו לקדם.

"ממש לפני שבוע וחצי הושק 'המסלול הירוק' שהוא דבר שמאוד ציפינו לו, ויפעל בהתאם להצעה שגיבשנו והגשנו לאוצר ולמשרד העבודה כבר ב-2019 שדיברה על היפוך הפירמידה: במקום שמשרד העבודה יכתיב את ההכשרות מלמעלה ויכתיב את הסילבוס, רצינו שהצרכים יעלו מהשטח, כלומר שהמעסיקים יגידו מה בדיוק חסר להם ויהיו מעורבים בעיצוב ההכשרה יחד עם גופי ההכשרה.

"התכנית הזו מאפשרת למעסיק או לקבוצת מעסיקים להתחבר עם מוסד הכשרה ליצירת כל הכשרה שהם חולמים עליה, והיא לא חייבת להיות אחת מהמקצועות המופיעים היום בפנקס המקצועות של משרד העבודה. הם מגישים את הסילבוס ומקבלים מימון.

הכשרה מקצועית לקירור ומזגנים (צילום ארכיון: מכללת אורט סינגלובסקי).

"אם פעם היה לוקח שנתיים לשנות משהו בסילבוס, אז עכשיו בתוכנית הזו אין מצב שטכנאי מזגנים, לדוגמה, ילמד בהכשרה שלו לתקן מוצרים שכבר יצאו מהשוק. העובדה שהמעסיקים גם שותפים בקורסים מאפשרת אפשרות להתנסות במקומות העבודה כך שהלומד מגיע לשוק העבודה עם ניסיון ממשי, והרבה פעמים פשוט נשאר אצל המעסיק שאצלו הוכשר.

גם במסלול ה-On the Job Training, מסלול ותיק שהיה קיים גם קודם לכן, עשו שינויים משמעותיים. הדבר הכי חשוב הוא שיצרו מערכת אינטרנטית להגשת בקשות למימון הכשרה, וצמצמו את היקף הבירוקרטיה והטפסים בשליש. לצד זאת קבעו שמעסיק יקבל תשובה בתוך עד חמישה ימים, הגבירו את הגמישות בקביעת תקופת ההכשרה ואפשרו גם פתיחת קבוצות הכשרה בגדלים משתנים.

"גם בתכנית השוברים נעשתה עבודה. זו תכנית שיש לנו עליה ביקורת, משום שבמסגרתה צריך קודם לשלם למוסד ההכשרה ורק אחר כך מקבלים החזרים על חלק מהכסף בפעימות. ההכשרות בה הן גם די גנריות משום שלכל הכשרה מוקצה סכום קבוע של כסף, לאו דווקא בהתאם לצרכים הספציפיים שלה. זה גורם למוסדות 'לדחוס' הכשרות ארוכות מדי או 'למרוח הכשרות' קצרות מדי.

"סברנו תמיד שזה כלי שמתאים ללימודים גנריים יותר, ובאמת במשרד העבודה פתחו לאחרונה מסלולים להשלמת לימודי שפה או ללימודי הנדסאות וטכנאות, שזה יותר מתאים למודל הזה. לצד זאת שינו גם את הנוהל כך שמי שיש לו מצוקה כלכלית, ניתן יהיה להעביר את הכסף ישירות למוסד הלימודים כך שלא יצטרך לשלם מראש מכיסו".

יש תכניות נוספות שאתם סבורים שצריך לקדם?
"אנחנו חושבים שצריך ליצור מסלול נוסף שבו המדינה תלך אל המעסיקים הקטנים והבינוניים, תדפוק להם על הדלת ותשאל אותם מה המקצועות שחסרים להם, ובעצם תתווך עבורם מול מוסדות ההכשרה להתאמה של הכשרות.

"אנחנו קוראים למסלול הזה 'לשכות קשרי מעסיקים', וחושבים הוא צריך להתבסס על פריסה גיאוגרפית וענפית, כך שכל לשכה שכזו שתקום תחפש את כל העסקים הקטנים והבינוניים בענף מסוים ובאזור מסוים, תפנה אליהם באופן פרו-אקטיבי, תבין מה הצרכים שלהם, תיגש עם זה למכללה לבקש סילבוס ותחזור איתו למעסיקים. בעצם תגשר בין הגורמים הללו.

"זה תפקיד מאוד חשוב כי בעסקים הקטנים והבינוניים, כמחצית מהעסקים בישראל, אין את התשומות להשקיע בהכשרות מקצועיות. גם כאן כמובן צריך ליצור מנגנונים של התחייבות להשמות או לחניכה במקומות העבודה".

"שמים את כל מקבלי דמי האבטלה באותו סל, בלי הבחנה"

בסוף יוני צפויות להסתיים ההקלות על הזכאות לדמי אבטלה, מה לדעתך צריכה להיות המדיניות הבאה?
"המפוטרים בתקופת הקורונה אלו בדיוק אותם האנשים ששכרם נמוך והכישורים שלהם נמוכים, ולהם צריך לדאוג אפילו יותר. לפי נתוני שירות התעסוקה, ליותר מ-80% מהאנשים ששבו בבית לכך אורך תקופת הקורונה אין תעודה על תיכונית. זה מבהיר את החשיבות של ההכשרה המקצועית.

"לכן מדאיג אותנו שההצעות השונות שנשמעות הן מאוד כוללניות. הן מתייחסות לכל האוכלוסיות באותו האופן: 'אם נרד מתחת ל-10% אבטלה נתחיל לקצץ'. בשטח יש דיפרנציאציה מאוד גבוהה בשיעורי התעסוקה בין מקומות גיאוגרפיים שונים וקבוצות גיל שונות.

אם שיעור האבטלה הארצי, למשל, יורד מתחת ל-10%, באילת הוא עדיין 30% והמון אנשים יישארו מחוץ לשוק העבודה. אנשים פשוט יאבדו את היכולת לאכול ולהתקיים ונשמע זעקות שבר מאוד גדולות.

"בתחילת הקורונה נאבקנו עבור מפוטרים בני 67 ומעלה ומפוטרים שמקבלים קצבאות קיום. ראינו שאלו שתי קבוצות שמאוד נפגעו בקורונה. עובדים מוחלשים שפוטרו בהמוניהם והם בוודאות האחרונים שיחזרו לעבוד. את כולם שמים באותו סל, בלי לבדוק מה ההכשרה שלהם, מה הרקע שלהם?

"זה לא מנותק מהשיחה על הכשרות מקצועיות. הממשלה צריכה לנצל את הזמן הזה. ששירות התעסוקה יפנה לכל מובטל ויבדוק מה הוא באמת צריך כדי לחזור לעבודה: האם כבר יש לו מקצוע והוא צריך רק חיבור למעסיק? האם עליו לרכוש מקצוע חדש בקורס מקצועי? באקדמיה? צריך להציע עזרה, ליווי, והכשרות, לא פשוט לשלול מכולם את דמי האבטלה בלי הבחנה בשונות שבין האנשים".