עמותת רופאים לזכויות אדם קוראת למדינה לתרום את חיסוני אסטרהזניקה למדינות עניות בעולם באמצעות ברית קובקס, שהקים ארגון הבריאות העולמי. "מעבר לאתגר בריאות הציבור, המגפה הזאת היא גם אתגר מוסרי. במובן הזה העולם לא מצטיין", אומרת ל'דבר' הדס זיו, מנהלת פעילות ואתיקה של העמותה.

בזמן שהמדינה מנסה לצאת מהתחייבותה לרכוש מנות חיסון קורונה מחברת אסטרהזניקה עקב דיווחים על תופעות לוואי חריגות הנובעות מהם וחתימת עסקאות עם חברות אחרות, לזיו יש הצעה חלופית: להיענות לקריאתה של ברית קובקס ולתרום את המנות למדינות נזקקות.

ברית קובקס, שממומנת בעיקר על ידי מדינות עשירות, כבר שלחה 38 מיליון מנות חיסון ל-113 מדינות. הברית פנתה בשבוע שעבר למדינות רוויות חיסונים בקריאה לתרום את מנות העודף שלהן לפרויקט, ובינתיים ניו זילנד תרמה 1.6 מיליון מנות, וגם צרפת והאיחוד האירופי צפויות לתרום בקרוב.

"כולנו שמחים שאנחנו מחוסנים, וטוב שהמדינה ראתה קדימה ורכשה חיסונים", אומרת זיו. "היו גם דברים מדהימים במדיניות החיסונים בישראל: דאגנו שגם הפליטים ומהגרי העבודה יחוסנו. אבל מבחינת סולידריות עולמית, צריך לדאוג שקודם כל אנשים פגיעים ברחבי העולם יחוסנו. אם נתקענו עם חיסונים מיותרים, ולא בסכומים מטורפים שהמדינה לא יכולה לעמוד בהם, אפשר לתרום אותם לקובקס".

לדברי זיו, במגפה עולמית נדרשת סולידריות בין מדינות עשירות ועניות. "האינטרס של כולם הוא שכמה שיותר אנשים בכל העולם יתחסנו, כדי שהמגפה תעבור ונוכל לחזור לפעילות כלכלית עולמית. זו יכולה להיות הפגנה של סולידריות עם מדינות עניות. ישראל ידעה לשלוח משלחות הומניטריות במשברים עולמיים אחרים. אז אם כבר יש לנו את המנות האלה, בואו נתרום אותן".

זיו מוסיפה שההתחייבות של ישראל היא בראש ובראשונה כלפי הפלסטינים, "אבל אני לא יודעת אם הם ירצו את החיסון הזה. אנחנו שולטים בחייהם כבר יותר משלושה עשורים. ברור שהכלכלה שלהם במצב קשה והיכולת שלהם לנהל מבצע חיסונים מוגבלת, ולכן אני חושבת שזאת אחריות של ישראל לתת לפלסטינים את אותם החיסונים שהיא מאשרת לאזרחים שלה, של פייזר או מודרנה".

רופאים לזכויות אדם, יחד עם ארגונים נוספים, הגישו בסוף מרץ עתירה לבג"ץ בקריאה לחייב את המדינה לקחת אחריות על חיסון אזרחי הרשות הפלסטינית. בג"ץ קבע שהמדינה תגיב לעתירה עד ה-12 באפריל, אך לבקשת המדינה הסכים לדחות את הגשת התגובה עד תחילת מאי.

"אני לא יודעת למה תגובת המדינה לבג"ץ שלנו מתעכבת", היא אומרת. "אנחנו יודעים שהמדינה יכולה לפעול בזריזות כשהיא רוצה. עם כל יום שעובר המצב שם מחמיר. חלק מבתי חולים בגדה המערבית כבר לא מקבלים מטופלים מעזה. המחיר בחיי אדם ובבריאות לא פשוט".