מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, מציע לקצר את שבוע העבודה בישראל מחמישה ימים לארבעה, כדרך להתמודד עם משבר האבטלה וליצור מנוע צמיחה למשק. כמו כל שינוי של המוכר והידוע, ההצעה עוררה סערה. בשיחה עם 'דבר' מסביר שפיגלר מדוע העלה את הרעיון, מה הוא שואף להשיג בעזרתו, וכיצד מה שנראה לא הגיוני הוא בהחלט צעד מתבקש.

"באופן כללי הסיפור הוא פשוט", אומר שפיגלר, "דברים משתנים. מצד אחד תוחלת החיים עולה בצורה ניכרת, ואיתה גם עולה גיל הפרישה. מצד שני יש גידול טבעי, שמגדיל גם הוא את מספר דורשי העבודה. בסופו של דבר, אתה לא יכול להתעלם מתהליכים גלובאליים. יש יותר אנשים שנגישים לעבודה."

"יש פה משבר, וישנם הפתרונות הסטנדרטיים שכולם חוזרים עליהם, כמו להשקיע בתשתיות ומנועי צמיחה, עידוד השקעות מחו"ל בארץ והנושא של ההכשרה המקצועית. כל אלה דברים נכונים, אבל טריוויאליים. אנחנו מנסים לחשוב מעבר למובן מאליו, וזה גם בשיג ושיח עם מחלקת המחקר שלנו".

היוזמה לקצר את שבוע העבודה כמענה למשבר התעסוקה שיצרה הקורונה הועלתה לראשונה בספטמבר, על ידי יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, שהציע להנהיג מספר סופי שבוע ארוכים במהלך השנה. הפעם האחרונה בה קוצר בפועל שבוע העבודה בישראל היתה ב-2018, מ-43 ל-42 שעות, כתוצאה מהסכמות של ההסתדרות וארגוני המעסיקים שעוגנו בצו הרחבה של הממשלה.

עומס עבודה כמו במקסיקו, קולומביה וטורקיה

כמענה לחששות מפגיעה בפרודוקטיביות של העובדים, שפיגלר מציג דוגמאות מהעבר והשוואות בינלאומיות מדאיגות. "ב-1990 קיצרו את שבוע העבודה משישה ימים לחמישה ימים. בשנות ה-2000 קיצצו את מספר שעות העבודה השבועיות ל-43. אנשים היו רגילים קודם לשבוע עבודה של 45 שעות. ומה קרה, נוצר מחסור? הפרודוקטיביות נפגעה? להיפך.

"חשוב שאנשים יבינו, מדינת ישראל היא שישית בעולם המערבי בעומס העבודה שמונח על כתפי השכיר. איתנו ברשימה מדינות כמו מקסיקו, קולומביה וטורקיה. אלו המדינות שאנחנו רוצים להידמות להן? ברור שהתפוקות שלנו לא מככבות בטבלאות, ופריון העבודה בישראל לא מרקיע שחקים. כשאתה מעמיס על העובד בצורה לא פרופורציונאלית, היכולת היצירתית דועכת".

לא מתרגש מהביקורת של הימין הכלכלי

הצעתו של שפיגלר עוררה התנגדויות ומאמרי תגובה בעיתונות הכלכלית, שהזהירו מפגיעה במעסיקים. שפיגלר לא מתרגש. "צריך לומר שמעבר לדיון התיאורטי, העניין הוא שלקיצור שבוע העבודה יש דוגמאות מעשיות. לייבור אקונומיקס, כתב העת של אוניברסיטת שיקאגו, הציג מחקר בנושא שצידד ברעיון הזה. באנגליה, בספרד, בצפון אירופה, הפחיתו את מספר שעות העבודה והגיעו לתפוקות גבוהות יותר".

הטענה המרכזית של המתנגדים לרעיון היא שמי שישלם על קיצור שבוע העבודה הם המעסיקים. הרי אתה מציע שאנשים יעבדו פחות, ושכרם לא ייפגע.
"מסתבר שאם לאנשים יש יותר זמן פנוי, הצריכה עולה. מישהו יצטרך לספק את המוצרים שהביקוש שלהם עולה, הוא יעסיק עובדים, וכך הלאה. הרחבת פעילות משקית מייצרת יותר מקומות עבודה, יותר שכר ויותר כסף פנוי בידיים של האנשים. אם נצליח לייצר מעגל של הגברת הצריכה, יהיה לו היזון חוזר והוא ידרבן את עצמו.

"אם הקטנת שעות העבודה תביא להגדלת הצריכה, ההוצאות של המעסיק יעלו אבל ההכנסות שלו יעלו יותר. המשק העולמי עבר משישה ימים לחמישה והצמיחה גאתה. אין על זה עוררין. ככל שאנחנו מתקדמים בתהליך הזה רמת החיים עולה, וכל נבואות האפוקליפסה מתפוגגות.

"המתמטיקה של התהליך הזה היא פשוטה. אם מקום עבודה שעובד חמישה ימים עובר לעבוד ארבעה ימים, אתה מפחית 20% מכוח האדם, אבל הפריון שלו יעלה ב-20%, כי העובדים לא נשחקים ויש יותר צריכה. המעסיק לא ייצא נפסד. להיפך, הוא יבוא ויגיד תודה".

מכינים נייר עבודה שיוגש בקרוב למקבלי ההחלטות

מישהו בדרג הפוליטי הגיב לרעיון הזה, אמר לך שהוא יקדם אותו?
"אף אחד מהדרג הפוליטי לא דיבר איתי בצורה ישירה. אבל אני חייב לומר שזו לא המצאה שלי. זה ידוע שהקטנת שעות העבודה מגדילה את הפריון. זה נכון בכל מחקר שבוצע.

"בינתיים גם עוד לא הגשנו עמדה רשמית. בסוף הביטוח הלאומי הוא גוף מקצועי. אנחנו אוספים את הנתונים מכל התקופה הזו שעברנו, וכל השינויים שעשינו תוך כדי הקורונה,  ומגיעים למסקנות. ואנחנו מכינים נייר עבודה על הנושא הזה ועל עוד כמה נושאים, שיוגש למקבלי ההחלטות."

מתי אתה מתכנן שהעבודה הזו תוגש למקבלי החלטות?
"אנחנו מעבדים את זה ומרכזים עוד מידע. זה על השולחן. אני מאמין שהעבודה הזו תישא פרי. יכול להיות שנמקד את זה לתחומים מסוימים. יכול מאוד להיות שגורם שמספק שירותים, למשל מלון שעובד שבעה ימים בשבוע, צריך להישאר בשלב הראשון בשבוע עבודה ארוך יותר.

"בסופו של דבר, עסקים פרטיים עושים מה שהם מוצאים לנכון במסגרת החוק, באיזון בין עלות לתועלת. הם בעצמם ירצו לייצר יותר, ולכן הם בעצמם יוסיפו כח אדם.

"אתה רוצה דוגמה? השלוחה היפנית של מיקרוסופט, שהיא חברה פרטית, הפחיתה את מספר ימי העבודה לארבעה ימים בשבוע, ויצאה נשכרת מכך בשורת הרווח. זה יכול להיות משהו שברגע שיתחיל לקרות במגזר אחד, גם המעסיקים יעודדו אותו. בישראל, מאז שהפחיתו משישה ימים לחמישה זה הפך לנוהג מקובל במשק, וזה נראה לכולם הגיוני".

בזמן האחרון נכנסת גם לעימות מול שירות התעסוקה.
"אין לי משהו אישי נגדם. אבל הם צריכים להשקיע את מירב המאמצים למצוא מקומות עבודה למובטלים. הם עוסקים בסוגיות של ביטחון סוציאלי, ואין להם שום בסיס נתונים וידע כדי לעסוק בשאלות של ביטחון סוציאלי".