תשלומי החל"ת והמענקים לעסקים צפויים להסתיים בקרוב. בסוף יוני העובדים אמורים לחזור אוטומטית למקום העבודה, או להיות מפוטרים באופן רשמי. למרות שנראה שהמגיפה בישראל בשלבי דעיכה מתקדמים, יש  ענפים שלמים שעדיין מושבתים.

״להערכתנו, כ-70 אלף עסקים נמצאים על סף קריסה. יש ענפים שלא חזרו לפעילות, ולרבים מהעסקים בהם אין הכנסות בכלל״, אומר נשיא לשכת ארגוני העצמאים רועי כהן, ״כ-80% מהעסקים האלה נמצאים בדרך לפשיטת רגל ודאית. ללא עזרה, אין להם שום יכולת קיום.

״מישהו פה עוצם עיניים מול גל ענק של פשיטות רגל שהולך להגיע. כל מי שמחובר לשטח מבין שיש פה לבה שמבעבעת מתחת לאדמה של ענפים שלמים שאין שום צפי למתי יחזרו לעבודה״.

מעל 76 אלף עצמאיים כבר סגרו את העסקים

על פי כהן, העסקים בסיכון נמצאים בעיקר בענף התיירות, בדגש על מורי הדרך, סוכני הנסיעות וחברות ההסעות וגם בתיירות היוצאת, ובענף התרבות, ההופעות וההצגות לילדים, אמני ילדים, מפעילי חוגים ואטרקציות.

"כל אלה בבעיה גדולה, והפחד הכי גדול שלהם, הוא מה יקרה כשהעובדים יצטרכו לחזור. אפילו את פיצויי הפיטורים, הזכויות הסוציאליות וההודעה המוקדמת לעובדים שהם יצטרכו לפטר ב-30 ליוני, אין להם איך לשלם".

את דבריו מבסס כהן על מחקר, הכולל ניתוח ענפים ותחזית מקרו כלכלית שערך ד"ר רובי נתנזון מהמכון הישראלי למחקר כלכלי-חברתי, ופורסם בחודש שעבר. בהמשך לנתונים העולים מהמחקר, נפגש כהן אתמול עם נגיד בנק ישראל, אמיר ירון והגיש לו מסמך המלצות מפורט לפי ענפים.

עו"ד רועי כהן, נשיא להב: "לא היה איתנו שום דיון, שום דיון לא מתקיים באוצר, שום דיון לא מתקיים עם הענפים. מי נותן את הדעת?" (צילום: פלאש 90).

מנתוני המחקר עולה כי מסעדות ובתי קפה לקחו קרוב ל-600 מיליון שקלים בהלוואות בערבות מדינה, ושמעל 16% מהעסקים המנוהלים על ידי עצמאים, נסגרו במהלך שנת 2020. נוסף על כך, מספר העסקים החדשים שיפתחו בישראל בשנת 2021 צפוי לצנוח בשיעור של 30% עד 40% לעומת 2019. עוד מצביעים הנתונים על הפסקה מוחלטת של לינות תיירים בבתי מלון, הפסדים כבדים בתיירות חוץ, ירידה של כ-70% בסך המשרות הפנויות בתחום התיירות, ועוד.

מדינה לא מנוהלת

על פי התחזית של לה"ב, לתמיכה רחבה מהממשלה יש תפקיד חשוב ביציאה מהמשבר. בתרחיש תמיכה נמוכה מצד הממשלה, האבטלה תתייצב ב-2021 על 7.8%, אך עם תמיכה רחבה היא צפויה לעמוד על-5.6% בלבד. בתרחיש תמיכה מצומצמת, התוצר צפוי לצמוח בכ-3.2% ב-2021. זאת לעומת עליה של כ-6.5% בתרחיש של תמיכה מוגברת של הממשלה.

כהן מדבר על דיני נפשות וטוען שהמדינה פשוט לא מנוהלת: "יש צורך בכנסת וממשלה מתפקדות שיטפלו באנשים. אבל אין מי שיטפל בהם. לא היה איתנו שום דיון, שום דיון לא מתקיים באוצר, שום דיון לא מתקיים עם הענפים. מי נותן את הדעת?"

לדבריו, יש כמה צעדים שיש לנקוט בהם בצורה מהירה. "קודם כל, להחזיר את הוודאות, להזרים את החמצן שצריך למשק בצורה של הון חוזר, להזרים אשראי והלוואות שהופכות למענקים, כמו במודל האמריקאי. צריך לטפל בחנינות קורונה, שאנשים שחזרו להם צ'קים והם נכנסו לתוך החור השחור הזה יוכלו לקום. ובנושא החל"ת, בענפים שמתאוששים ואין בהם צורך יותר בחל"ת, צריך לתת תמריצים ולהחזיק את העובדים למשק".

"בנוסף", הוא מדגיש, "בכל שנת הקורונה היו 9,000 אנשים שעברו הכשרות מקצועיות, היו אמורים להיות 50-60 אלף. וגם מה-9,000 האלה, אין שום מידע ואינדיקציה לכמה מהם מצאו עבודה ואם הייתה השמה. זה פשוט לעג לרש".

"בזמן שבכנסת מתעסקים עם סגנים ויושבי ראש, אנשים מצפים שיתעסקו בפרנסה ובעתיד שלהם. יש ניתוק ומשבר אמון בין המגזר העסקי ובין הכנסת והממשלה, אנחנו חיים במדינה לא מתפקדת, ללא דיון מהותי וללא תכנית יציאה ממשבר הקורונה. יש פה עסקים, משפחות, עובדים, מנוע צמיחה. צריך לטפל בפינצטה בענפים האלה שעדיין צריכים את העזרה של המדינה".