דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי כ"ד באייר תשפ"א 06.05.21
23°תל אביב
  • 22°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 21°אשדוד
  • 22°באר שבע
  • 29°אילת
  • 24°טבריה
  • 18°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות וסביבה

פרשנות / העתיד התעסוקתי של חיפה לא נראה טוב: 3 הערות על דו״ח בז"ן

חיפה תקועה וזקוקה לחילוץ | הממשלה דואגת לעובדים שעוד לא נולדו אבל שוכחת את העובדים הקיימים | ומשרדי הממשלה חלוקים בדעתם האם ניתן לייצר חלופה ממשית לבז"ן

עובדי חיפה כימיקלים מפגינים מחוץ לכנסת 20/3/2017 (צילום: יונתן זינדל פלאש90)
ארז רביב

ועדת המנכ"לים הבין משרדית פרסמה ביום שני האחרון את ממצאיה לגבי עתיד מפרץ חיפה. הוועדה סבורה שהתעשיות הפטרוכימיות מהוות מפגע משמעותי שפועל כ"פקק" ומונע את התפתחות האזור. על פי הוועדה סילוק התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה תביא לעתיד אחר, נקי ומשגשג. אלא שבדו״ח שלה, הוועדה דילגה על הצורך לתת פתרונות תעסוקתיים לכ-1,800 עובדים שצפויים לאבד את מקומם עבודתם אם ייסגרו מפעלי כי"ל ובז"ן.

למרות שדו"ח הוועדה מציב את פינוי התעשייה הפטרוכימית כיעד מרכזי, חלק ממשרדי הממשלה היו מעדיפים להתיר לבז"ן לפעול עוד זמן רב וסבורים שניתן להיטיב את מצב המפרץ בדרכים אחרות. חלק מההעדפה הזו נובע מחוסר אמון של הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה בעצמם, כמי שמסוגלים לפתח חלופות לבז"ן כבר בעשור הקרוב.

1. מפרץ חיפה שוקע

הוועדה הציגה ניתוח עומק ממנו עולה כי "העיר חיפה ואזור מפרץ חיפה מאופיינים בקיפאון ניכר, לא רק בהשוואה למרכז ולת"א אלא גם בהשוואה לירושלים ולבאר שבע". ההכנסות מארנונה עסקית בחיפה עלתה בעשור האחרון ב-18% לעומת עליה של 80% באשקלון , 65% ברחובות ו-39% בבאר-שבע, מה שמעיד על אטרקטיביות נמוכה לעסקים.

הוועדה גם מצאה כי עצם הימצאותה של תעשייה פטרוכימית במפרץ מהווה גורם מרתיע בתודעת הציבור ממעבר למגורים באזור חיפה, זאת על אף השיפור הדרמטי בהפחתת פליטות מזהמות מהתעשייה.

מעבר לעניין הדימוי, נוכחות החומרים המסוכנים בחלק ממפעלי המפרץ גוררת אחריה מגבלות על פיתוח מוקדי תעסוקה צפופים וחלופיים, בשל הצורך במרחקי הפרדה בין המפעלים לריכוזי אוכלוסיה,  הגבלות שפוגעות בפוטנציאל לפיתוח של האיזור.

שטחי משרדים שנוספו בשנים 2009-2020

שיעור גידול האוכלוסיה 1995-2019

2. סופרים דונמים ולא את העובדים 

מפעלי בז"ן ממוקמים במפרץ חיפה על שטח של כ-2,132 דונם. החברה מעסיקה 1,341 עובדים. חברת כיל חיפה מקונצרן כימיקלים לישראל (ICL), ממוקמת על שטח של כ-517 דונם ומעסיקה כ-400 עובדים.

מימוש התכנית יכול להוביל לאובדן של עד 1,795 משרות, אבל יש לקחת בחשבון שמשרות אלו פרושות כאמור על שטח של כ-3,750 דונמים. נכון, מספר העובדים לדונם, במתחם בז"ן, מתחם דשנים וחוות המכלים של תש"ן קטן מאוד. פחות מחצי עובד לדונם. הוועדה הזמינה ניתוח שך חברת KPMG שהציגה כמה משרות ניתן לייצר בכל דונם קרקע במימוש מלא של תכנית פינוי המפרץ על בסיס המכפילים המקובלים בשוק לענפי המשק השונים.

הבעיה בחישוב הזה היא שההנחה שניתן להשתמש בשטח על מנת להעסיק הרבה יותר עובדים באופן עקרוני, לא מעידה על כך שבהכרח ימצאו העסקים שירצו להעסיק במפרץ חיפה עובדים כה רבים.

למעשה דו"ח הוועדה לא עוסק כלל בגורלם של 1,800 העובדים בשני המפעלים שאמורים להיסגר בעקבות התוכנית, אלא רק במספר המשרות שניתן לפתח באזור.

בתגובתה לפרסום מסקנות הוועדה, הבהירה ההסתדרות שהיא מחויבת לעתידם התעסוקתי והכלכלי של חבריה, ובדגש על העובדים הקיימים במפעלי המפרץ. בדו"ח הוועדה אין התייחסות מעמיקה לסוגיית הפתרונות הנדרשים ומקורות המימון המתבקשים לכך.

3. חלק ממשרדי הממשלה מעדיפים שבז"ן תמשיך לפעול

עיון בפרוטוקולים של הדיונים ובמצגות שהוצגו לוועדה מעלה כי הייתה מחלוקת קשה בין משרדי הממשלה לגבי עתיד האזור. מצגת של משרדי האנרגיה, האוצר והכלכלה מעידה על הסתייגות קשה מפינוי בז"ן, מאחר והתכנית המוצעת "לא מטפלת במוקדי הזיהום העיקריים במפרץ", "חסרת התיכנות כלכלית", והסיכוי לממש את החלופות למשק האנרגיה נמוך.

לטענתם, ל"רוב המשרות התוספתיות החזויות בתכנית אין קשר עם סגירת בז"ן" ובנוסף "יש בישראל מליוני מ"ר של תעסוקה שאינם ממומשים". לשיטתם של שלושת המשרדים, עדיף לשדרג את מכלול המפעלים הקיים כדי לתמוך בתעסוקה בטווח ארוך, בלי לפגוע בה בטווח קצר.

במשרד האנרגיה בעצמו לא מאמינים כי ניתן יהיה לפתח חלופות אחסון לתזקיקים במקום בז"ן בזמן סביר או בכלל. קשיים נוספים קיימים גם לגבי אחסון גז בישול, העתקת צנרות בתוך המתחם, כדי לקדם מטרות משלימות, כמו סגירת חוות מיכלי תש"ן בקריית חיים, לאור שיעור התחלואה הגבוהים ברחוב דגניה הסמוך אליה.

על פי הנתונים שהציגו משרד האנרגיה ומשרד האוצר, היה עדיף להתמקד בפינוי מיכלי אחסון דלקים בקריית חיים ובנמל הדלק הישן, כדי לפתוח לציבור יותר שטחים לגישה לים. את בעיית זיהום האוויר המשרדים מציעים לפתור באמצעות מעבר לתחבורה חשמלית, הפחתת זיהום מאניות והסבת מתחם בז"ן לעבודה בשיטות פחות מזהמות לשם הפקת מימן.

בשיחות פנימיות מוזכרת במשרד האנרגיה גם הקרקע בפי גלילות, שפונתה סופית ממיכלי דלקים וגז ב-2004 ועד היום לא נבנה עליה דבר. דוגמה עגומה זו מעידה על הקושי בעמידה בלוחות זמנים בכל פרויקט, ובוודאי פרויקט לאחסון דלקים חלופי לתוצרי הזיקוק בבז"ן. בדוח הוועדה עצמה נכתב כי גידול האוכלוסיה יאזן את המעבר ההדרגתי לתחבורה חשמלית, כך שבשנת 2030 צריכת התזקיקים בישראל תהיה דומה לצריכה בשנת 2019, ותתחיל לרדת במונחים מוחלטים רק לאחר מכן. צריכת גז הבישול לא צפויה להשתנות משמעותית עד שנת 2050.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות