חברת החשמל סיימה את מחצית שנת 2016 ברווח נאה של 576 מליון ש"ח והקטינה את חובותיה במיליארד ש"ח, כך עולה מדוח שפרסמה החברה בשבוע שעבר. מכיוון שהחברה תלויה לחלוטין בהחלטות רגולטריות, גם מצבה הפיננסי ישתנה בהתאם להן.

את הרווח שהראתה החברה במחצית הראשונה של 2016 ניתן לייחס לאירועים חד פעמיים, בהם ההפחתה במס החברות בשווי בסך של 332 מליון ש"ח ופסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בנושא הפחתת המחויבות האקטוארית לעובדים שיצרה רווח נקי של 256 מליוני ש"ח. יחד עם זאת, רשמה החברה ירידה של 187 מליון ש"ח בהכנסותיה לעומת המחצית המקבילה בשנה שעברה, זאת בגין ירידה של 5.89% בתעריף החשמל החל מספטמבר 2015. הישג חשוב לחברה הוא הקטנת מצבת החובות הגדולה לסך של 43.5 מיליארד ש"ח בסוף יוני 2016, לעומת 44.6 מיליארד ש"ח ב31 בדצמבר 2015.

"בפני החברה עומדים שורה של אתגרים תפעוליים – תשתיתיים לצד הצורך בהמשך  צעדי התייעלות פנימיים" אמר מנכ"ל חברת החשמל, עופר בלוך, "חברת החשמל ממשיכה לפעול במסגרת האילוצים התקציביים העומדים בפניה ושואפת לשיפור מתמיד בביצועים. ניהול המהלכים זה לצד זה, מצביעים על  יכולות הניהול והביצוע הגבוהות של החברה, תוך שמירה על יציבותה הפיננסית".

תלות מוחלטת בממשלה

יכולות הביצוע הגבוהות של החברה, והפקתו של חשמל במחיר זול יחסית לעולם הם כמעט בבחינת מובן מאליו בחברה שזוכה לסיקור שמתמקד בעיקר בתנאים להם זוכים עובדיה.

הבנת התוצאות העסקיות של החברה, כמו גם את יכולתה לשרת את חובותיה הגדולים קשורה בעובדה שחברת החשמל איננה חברה עסקית רגילה, אלא קבלנית ביצוע של הממשלה. כמעט כל תנאי השוק בהם פועלת החברה מוכתבים, כאשר לקבלת ההחלטות בחברה עצמה אין השפעה גדולה.

לחברת החשמל אין רשות להתרחב לתחומים חדשים וכל מעורבות בפרויקט בחו"ל מחייב אישור רגולטורי מיוחד. גם ייצור החשמל הפרטי, שלכאורה מתחרה בחברת החשמל, יוצר בעצם שוק נפרד, מפני שההגנות ליצרנים הפרטיים לא מאפשרות לחברת החשמל להציע הנחות ללקוחות ולהתחרות. התוצאה היא שכל נתח השוק של היצרנים הללו חסום בהגדרה מתחרות מצד חברת החשמל.

תלות נוספת קשורה להוצאות המימון של החברה – כיום החברה נוטלת הלוואות בשוק החופשי כאשר הוצאות המימון שלה מגיעות לכמיליארד ש"ח בשנה (ומשולמות ע"י האזרחים באמצעות תעריף החשמל). המדינה יכולה להעניק ערבות מדינה להלוואות אלו ולהקטין את הוצאות המימון, כאשר ההוצאות שייחסכו ירתמו לירידה קלה בתעריף, אך היא נמנעת מכך.

בנוסף, מדינת ישראל מונעת מהחברה להקים תחנות חדשות, מצב שמפחית באופן דרמטי את יעילות החברה בתחום הפיתוח, שמצומצם לפרויקטים קטנים ולפרויקט הסולקנים (מערכות להפחתת פליטות לאוויר), הגדול יחסית.

באופן שוטף, תעריף החשמל עצמו נקבע ע"י רשות החשמל באופן בו הרשות צריכה להכיר לחברה בהוצאותיה השוטפות פלוס רווח שאמור לאפשר לה לתחזק את תשתיות רשת החשמל. חלקים מן התעריף לא עודכנו משנת 2002 בשל סכסוך בין הרשות לחברה, באופן הגורם הן להורדת המחיר והן ולהקטנה ניכרת בתדירות תחזוקת הרשת, התפתחות מסוכנת שיכולה לעלות בחיי אדם, באספקת חשמל בלתי סדירה ובנזק כלכלי גדול, בניגוד חריף למצב הנוכחי של אספקה סדירה ובאיכות גבוהה.

עתיד החברה

חברת החשמל ניצבת לפני צמתים רגולטוריים חשובים שיקבעו את גורלה בשנים הבאות.

צומת משמעותית אחת נמצאת במשרד האנרגיה בנושא תחנת הכוח אורות רבין בחדרה. בתחנה קיימות 6 יחידות ייצור פחמיות, כאשר יחידות 4-1, הפעילות כעת, הן ישנות ואמורות להיסגר מפאת גילן ואילו יחידות 6-5 נמצאות בתהליך של התקנת סולקנים לקראת הפעלתן מחדש.

בחברת החשמל ובמשרד האנרגיה מעוניינים להתקין סולקנים גם ביחידות הישנות, כאשר המשרד להגנת הסביבה וגם גורמים במשרד הבריאות מתנגדים כך, בטענה שמדובר בהשקעה של מיליארדים בתהליך שסיכויי ההצלחה שלו נמוכים מבחינת הפחתת הפליטות, ושעדיף ליצור לו חלופה באמצעות שילוב בין הקמת תחנות המונעות בגז וייצור חשמל מאנרגיות מתחדשותהשיקולים של בריאות הציבור, איכות האוויר והביטחון האנרגטי מתערבבים עם הוויכוח לגבי עתיד מקטע הייצור בחברת החשמל, שהוא הצומת הרגולטורי המכריע הגדול יותר של החברה.

הרפורמה בחברת החשמל, שהחלה עם חקיקת חוק החשמל ב-1996, למעשה נתקעה. במסגרת הרפורמה, היה אמור להיות ייצור החשמל מופרט לחלוטין, אך כיום רק 30% מייצור החשמל הוא בידיים פרטיות. לפי פרופסור אשר טישלר, נשיא המכללה למנהל ומומחה למשק החשמל, הסדרה ראויה של מקטע הייצור אפשרית כאשר כולו נמצא ברשות חברת החשמל, או כאשר כולו מופרט. המצב הנוכחי, של מונופול חזק לכאורה של חברת החשמל, כאשר הממשלה מונעת מהחברה להתפתח ואף להתחרות, לצד יצרנים פרטיים המייצרים חשמל בתנאים מיטיבים וכמעט ללא סיכון אינו מצב בריא.

כך, למשל, חברת החשמל תומכת בהמשך השימוש בפחם, עם סולקנים שיעילותם לא ברורה, מפני שאלו הפכו לאינטרס קיומי בעבורה, לצד היתרון בתחום הביטחון האנרגטי והחיסרון בתחום זיהום האוויר. בחברה חוששים, שלו המדינה תחליט על חלופה מאוזנת יותר מבחינת איכות האוויר והביטחון האנרגטי, הממשלה תמנע מהחברה להקים בעצמה את התחנות החדשות, ותנצל את השינוי כדי להפריט עוד חלק ממקטע הייצור, באופן שיפגע עוד יותר בחברה.

הדיונים על הרפורמה מתקיימים עם משרד האוצר ומשרד האנרגיה. מבחינה פורמלית הצהירה חברת החשמל בעבר כי כחברה ממשלתית עליה לבצע כל החלטה שתתקבל ע"י הממשלה. באופן בלתי פורמלי, ברור כי החברה מעוניינת לקבל לידיה אפשרות להקים תחנות כוח מאנרגיות מתחדשות, באופן שיסייע לישראל לעמוד בהסכמים בינלאומיים להפחתת פליטות, ביעדים של חוק אוויר נקי בישראל וישרטט אופק של פיתוח לחברת החשמל, ובאופן שיאפשר לה להתמודד עם עומס החובות הגדול המוטל עליה.

גם בארגוני סביבה תומכים בפתרון שיאפשר לחברת החשמל לעבור תהליך שינוי מחברה שמייצרת אך ורק חשמל מזהם לחברה שמייצרת יותר ויותר חשמל נקי מאנרגיות מתחדשות. משה בכר, בכיר לשעבר בחברה, המייעץ כיום לגופים פרטיים, סבור כי "הסיבה שאחוזי הייצור של החשמל הנקי הם נמוכים היא כי לא נותנים לחברת החשמל להיכנס לתחום זה. מדובר בחברת ביצוע מעולה והיא יכולה לעשות את זה מהר".