דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי כ"ד באייר תשפ"א 06.05.21
23°תל אביב
  • 22°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 21°אשדוד
  • 22°באר שבע
  • 29°אילת
  • 24°טבריה
  • 18°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

מדריך / מעבודה מהבית עד חל"ת ופיטורים: שבעה טיפים חשובים לחוזרים לעבודה

מה זה הרעת תנאים, האם נצברים ימי חופשה, ומה כדאי לעשות אם היציאה לחל"ת הייתה רגע לפני הפנסיה: הדברים שכדאי לדעת כשחוזרים לעבודה

עובדים במשרד. גם עבודה מהבית היא עבודה (צילום: shutterstuck)
הדס יום טוב

עם היציאה ממשבר הקורונה, עולם העבודה משתנה שוב. עובדים רבים חוזרים בימים אלה מחל"ת, ורבים נוספים ייאלצו לחזור עם סיום תשלומי דמי האבטלה הצפוי בסוף יוני.

עובדים רבים חוזרים למשרדים לאחר תקופה ארוכה של עבודה מהבית, וחלקם מסיימים את הקשר עם מקום עבודתם. עו"ד דרור גל ממשרד דרור גל רעות שגיב, המתמחה בדיני עבודה, זכויות עובדים ומעסיקים והסכמים קיבוציים, מסביר ל'דבר' אילו זכויות מגיעות לעובדים החוזרים, מה החובות המוטלות עליהם ולמה כדאי לשים לב לפני שנפגשים שוב עם הבוס במשרד.

תחילה, עו"ד גל מסביר שמשבר הקורונה שינה רבות את עולם העבודה, והכניס אליו שאלות חדשות רבות, שעמן מתחילים בתי הדין לעבודה להתמודד בימים אלה ממש. לכן, דברים רבים עדיין נמצאים בסימן שאלה, ועומדים במדריך זה בגדר המלצה בלבד.

זכותכם להרגיש בטוחים במקום העבודה

"עובדים רבים חוששים מהחזרה לעבודה, וזה מובן מאוד. הרבה מורים שאנחנו עובדים איתם, למשל, מאוד התרגשו לחזור ללמד באופן פרונטלי ולהיפגש עם התלמידים, אבל עדיין חששו מהמגע עם אוכלוסייה שאינה מחוסנת, ועובדים נוספים חששו מעובדים לא מחוסנים שחוזרים גם הם לעבודה.

עו"ד דרור גל. "עובדים רבים חוששים מהחזרה לעבודה, וזה מובן מאוד" (צילום: עידו רוזנטל)

"כרגע אין חוק או אמירה חד משמעית בנוגע לחובת חיסון לקורונה עם החזרה לעבודה, אבל במשרדים רבים הגיעו לפתרונות מול העובדים שאינם מחוסנים. לרוב דרשו מהם להגיע עם בדיקות קורונה עדכניות, והיו גם מקומות שבהם חילקו מחדש את המשרדים וניסו להפריד את המחוסנים והלא מחוסנים. חשוב לדעת שמגיע לכל עובד להרגיש בטוח במקום עבודתו, ובהחלט מותר וכדאי לדרוש פתרונות".

זכויות סוציאליות לא נצברות בחל"ת, אבל בהחלט נצברות בתקופת עבודה מהבית

"על פי חוק, בתקופת החל"ת, זכויות סוציאליות שהן תלויות ותק, למשל ימי חופשה, דמי הבראה וצבירת ותק עבור תשלום פיצויי פיטורים, לא נצברות. כלומר, אם עד ליציאה לחל"ת עבדתי בחברה במשך שנה, הייתי עכשיו שנה בחל"ת וחזרתי היום, הוותק שלי מבחינת צבירת הזכויות הוא שנה, ולא שנתיים.

"אבל הימים שבהם עבדתי כמובן נספרים. אם למשל חזרתי לעבודה לחודשיים בתקופה שבין הסגרים ושוב הוצאתי לחל"ת, הוותק שלי הוא שנה וחודשיים. אם עובד עבד מהבית, עבודה מהבית היא עבודה לכל דבר והזכויות והוותק כמובן נצברות, בהתאם להיקף המשרה".

כשעובדים מהבית, כל הזכויות שמורות

"בחלק מהמקומות עברו לעבוד בצורה היברידית, בחלק מהימים עובדים מהבית ובחלק לא. במקרים כאלה, כדאי מאוד להקפיד שהזכויות נשמרות גם בימי העבודה מהבית. כדאי לוודא שאתם ממשיכים לקבל את מלוא זכויותיכם ושכרכם גם אם אתם לא עובדים מהמשרד בחלק מהימים.

"מותר לחברה להגביל את שעות העבודה מהבית, ולא לאשר, למשל, יותר מ-7 שעות עבודה. אבל זה מה שאתם מחויבים לתת, ולא יותר מזה ללא תשלום, כמובן. שעת עבודה מהבית שוות ערך לשעת עבודה במשרד. ישנה תופעה חדשה יחסית שבה חברות החלו לבצע מדידות לגבי התפוקות שהיו לעובדים בתקופת הקורונה. בחלק מהמקומות, כולל בכמה חברות הייטק, טוענים שהתפוקה מהבית הייתה פחותה. במקרה כזה, מותר אולי לזמן את העובד לשימוע, אבל אסור לגרוע מהשכר בדיעבד.

"בהרבה חברות הוכתב הסדר מראש לגבי עבודה מהבית, כמו למשל במגזר הציבורי, אבל בהרבה מקומות, במגזר הפרטי, הגיעו להסדרים שונים ומשונים, כמו למשל קבלת שכר כנגד חשבונית או תשלום עבור עבודה מהבית בסוף התקופה. זה יצר בעיה גם מבחינת הוותק וגם בקרב עובדים שמקבלים עמלות, כמו למשל בתחום המכירות. אם ביצעתם עבודה בתקופת החל"ת, דבר שלא היה אמור לקרות, מגיעה לכם ההשלמה הזו".

דמי נסיעה מגיעים, כשנוסעים

"במגזר הציבורי הגיעו להסדר, אבל יש לי מקרה, למשל, שבו עובדים בחברת הייטק עובדים יום אחד בשבוע במשרד ויתר הימים מהבית. החברה הפסיקה לשלם להם את הוצאות הנסיעה, כי לטענתם, ובצדק, אין להם נסיעות.

"אכן לא מגיעות נסיעות למי שלא נוסע, אלא אם יש הסכם אחר. אבל בימים בהם העובד מגיע למשרד, יש לשלם לו הוצאות נסיעה. הדבר נכון גם אם העבודה היא מהבית, אבל ישנו צורך או דרישה לקפוץ למשרד לקחת משהו וכדומה.

הרעת תנאים: כמו פיטורים

"יש הרבה משרדים שמבקשים מעובדים עכשיו לרדת בהיקף המשרה, כדי שיוכלו לפזר את העובדים בימים שונים ובכך לצמצם צפיפות במשרד. יש גם הרבה מקומות עבודה שהורידו בשכר או צמצמו בהיקפי משרה של עובדים בעקבות הפסדי התקופה. הדבר הזה מהווה הרעת תנאים.

"התפטרות בעקבות הרעת תנאים מזכה את העובד להתפטר, אבל לקבל זכויות של מפוטר, ובראשן פיצויי פיטורים. אם למשל אומרים לך: 'אדוני היקר, בגלל הקורונה אנחנו מעבירים אותך לשבוע עבודה של ארבעה ימים ומורידים לך חמישית מהשכר', זו הרעת תנאים. זה לא חייב להיות בהקשר של שכר, זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בשינוי שעות העבודה, קיצוץ בבונוסים או עמלות ועוד.

"אבל שימו לב שיש לקחת את הדברים בפרופורציה, ולא כל דבר הוא הרעת תנאים. היה לי למשל מקרה שבו ניסו עובדים לטעון אחרי שהחליפו את החדרים כדי ליצור מרווחים בין העובדים בעקבות הקורונה וביטלו את החללים המשותפים, שהדבר מהווה הרעת תנאים. אם מבוצע שינוי סביר המהווה התאמה לתקופת הקורונה, לא מדובר בהרעת תנאים".

ואם בכל זאת נפרדות הדרכים, מה עושים במקרה של פיטורים?

"אם מגיעים לסיום העבודה, חשוב להכיר בכך שקודם כל, לכל עובד מגיע שימוע. שימוע הוא אירוע שבו לעובד יש מקום להביע את דעתו ולהגן על עצמו, והמעסיק מחויב לזמן כל עובד לשיחת שימוע. לשיחת השימוע עובד זכאי להגיע בליווי עורך דין או נציג איגוד מקצועי. חייבים להזמין אתכם לשימוע גם אם פיטרו אתכם כשאתם נמצאים בחל"ת.

"הרבה מאוד בתי עסק מפטרים עובדים בעקבות משבר הקורונה והירידה במכירות או הצורך בהתייעלות, אבל יש גם עסקים שלא ירדה להם הפעילות בכלל. מותר כמובן לפטר עובדים, אבל אם אומרים לכם שזה עקב צמצומים או אפילו עקב ירידה בתפוקה שלכם, הדבר צריך להיות נכון. אם אתם מרגישים שזה לא נכון, אני ממליץ להגיע לשימוע עם עורך דין. זו זכותכם".

"בנוסף, לעובד שפוטר ועבד מעל לשנה באותו המקום (וכאמור, החל"ת לא נספר), מגיעים פיצויי פיטורים. מגיעה גם הודעה מוקדמת לפני הפיטורים, על פי הוותק שלכם, גם אם הייתם בחל"ת. חשוב להגיד שגם אם אתם מתפטרים, אתם חייבים לתת למעסיק הודעה מוקדמת. כדאי לדעת שאם מחזירים אתכם לעבודה ומיד נותנים לכם הודעה מוקדמת לפני פיטורים, מגיע לכם המשך תשלום של דמי האבטלה מהביטוח הלאומי".

אפשר להגיע להסדר במקרה של חל"ת לפני הפנסיה

"יש מקומות עבודה שבהם עובדים יגיעו ביוני, לפני שהם צפויים לחזור לעבודה, לגיל 66 ושישה חודשים למשל. לפעמים הם לא רוצים לחזור, כי הם בסיכון והם מפחדים, אבל חוזרים כי הם לא רוצים להתפטר מעט לפני היציאה לגמלאות.

"לפעמים גם למעסיקים לא כדאי שהעובד יחזור לחצי שנת עבודה. אני רואה הצעות רבות של מעסיקים להמשיך לשלם לעובדים האלה את ההפרשות עד הגיעם לגיל 67, או לשלם להם סכום בדומה לדמי האבטלה.

אם העובד מעוניין לחזור לעבודה, הוא כמובן זכאי לכך, או להיות מפוטר עם כל הזכויות הנלוות. אבל אם הוא לא מעוניין וגם המעסיק לא, יש פה אינטרס משותף, וכדאי לשוחח עם המעסיק על העניין ולהגיע להסדרים לניתוק החל"ת, וכמובן לעשות זאת באופן חוקי. חשוב מאוד לא להזניח את העניין, כדי שאם אתה עובד לפני גיל פנסיה, לא תצא בלי כלום כי כביכול התפטרת".

המידע לעיל הינו כללי בלבד, אין בו משום ייעוץ משפטי והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות