דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי כ"ד באייר תשפ"א 06.05.21
23°תל אביב
  • 22°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 21°אשדוד
  • 22°באר שבע
  • 29°אילת
  • 24°טבריה
  • 18°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / אין לישראל תכנית חזרה לעבודה מלבד סיום החל"ת: 4 הערות על הגרף שהציג שר האוצר

ישראל כ"ץ פרסם גרף שלטענתו מראה קשר בין החלטות הממשלה לירידת האבטלה במשק | הגרף דווקא מראה שהמדיניות אמנם הצליחה לקלוט גלי אבטלה, אבל לא לעודד עבודה

שר האוצר ישראל כ"ץ (צילום: מרים אלטשר/פלאש90)
יונתן קירשנבאום
טל כספין

שר האוצר ישראל כ"ץ הציג אתמול (שני) גרף שלטענתו "מראה את הקשר הישיר בין החלטות הממשלה ובין הירידה באבטלה", וזאת על רקע ירידה נוספת בשיעור המובטלים.

בפוסט ברשת טוען שר האוצר כי הירידה באבטלה משיעור של 34.6% באפריל ל-8% התרחשה בזכות המדיניות "רשת ביטחון כלכלית חברתית, סיוע נרחב למובטלים, לעסקים ולעצמאים, ותמרוץ חזרה לעבודה ותכניות להכשרה מקצועית".

מה אפשר ללמוד מהגרף?

בין האבטלה להחלטות הממשלה: הגרף שהציג שר האוצר ישראל כ"ץ

  1. רשת הביטחון קלטה גלי אבטלה בתחלואה: הדבר הבולט ביותר מהגרף הוא הקשר הישיר בין גלי התחלואה והסגרים, לבין מצב האבטלה. הקשר כמובן לא מפתיע במיוחד, אבל הוא מצביע על נקודה חיובית לזכות תכנית החל"ת: היכולת שלה לקלוט במהירות גלי אבטלה הצליחה לשמור על יציבות המערכת למרות התחלואה הגבוה.

מנגד, חוסר הרצון לאמץ מודלים של העסקה גמישה חיזק את הקשר בין תחלואה לאבטלה.

2.  צעדי הממשלה הישירים לא הפחיתו אבטלה:  את הטענה שצעדי הממשלה גרמו לירידה באבטלה אי אפשר להסיק מהגרף. בגרף אין התאמה ברורה בין צעדי המדיניות למספר המובטלים, ואי אפשר להצביע על שום נקודת מפנה שיצרה החלטת ממשלה. אם מתייחסים למציאות שמחוץ לגרף, רוב הצעדים זכו לביקורת על אפקטיביות נמוכה גם בזמן אמת.

על המענק לשימור עובדים לדוגמה, שהחל בחודש ספטמבר 2020 ונועד להתמודד עם השלכות הסגר השני,  נכתב במסמך סיכום השנה של האוצר כי תחזית הביצוע של הסעיף נמוכה בגלל "ביקוש נמוך ביחס לתכנון".

אותו הדבר נכון לגבי המענק לעידוד חזרת מובטלים לשוק התעסוקה שאומץ בסוף הסגר השני. בין חודש אוקטובר לנובמבר 2020 ירד אמנם שיעור האבטלה מ-18.2% ל-12.1%, אבל הניצול של המענק היה נמוך. מענק החזרה הראשון הוחלט בכלל בזמן הסגר השלישי ולא נוצל כמעט בכלל.

3. 118 אלף מובטלים שנשארו בחוץ: בימי שגרה המושג מובטל מוגדר כמי שמחפש באופן פעיל עבודה ולא נקלט למקום עבודה, אבל בזמן הקורונה זו הגדרה בעייתית. עצמאיים רבים לא נחשבים מובטלים גם אם התעסוקה שלהם מושבתת, וגם עובדים בענפים מושבתים שלא רוצים לעבור ענף לא נחשבים מובטלים.

שיעור האבטלה של 8% שהוצג על ידי כ"ץ מורכב משני הנתונים הבאים: 4.7% מובטלים שמחפשים עבודה, ועוד 3.5% נעדרים זמנית מעבודתם בכלל סיבות הקשורות בקורונה, או הוצאו לחל"ת. מה שהנתון לא מכיל הוא 118,300 עובדים נוספים שאינם מחפשים עבודה כלל בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממרץ 2020. איתם מגיע שיעור האבטלה הרחב ל-12.9%.

חלק מאותם 118 אלף לא מועסקים הם דווקא בענפים הבעייתים ביותר: עובדי תיירות, עצמאיים שסגרו, אנשי תעשיית התרבות, ומובטלים שהתייאשו משוק העבודה. הם אמנם לא נספרים בחישובים הקובעים להורדת דמי אבטלה, אבל בצעדי המדיניות חובה להתייחס גם אליהם.

4. אין תכנית לעידוד תעסוקה חוץ מסיום החל"ת: מה שחסר בגרף של כ"ץ הוא צעדי מדיניות חדשים המתייחסים לסופו הקרב של החל"ת בסוף יוני. הדבר הנכון היה לתת לציבור ודאות לגבי מועד זה בהקדם האפשרי, אך קשיים פוליטיים ומנהיגותיים מונעים זאת. נכון לעכשיו – בסוף יוני נגמרות בצורה גורפת כל תכנית הסיוע, וכל רשתות הביטחון ללא הבחנה.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר לפני שבועיים שסיום הסיוע הממשלתי יצטרך להיות מלווה באימוץ מתווה סיוע מדוייק ונקודתי יותר שייתן מענה לצרכים של אותם ענפים שעדיין סובלים מהשפעות משבר הקורונה. סיום החל"ת בלי אימוץ מתווה מחודש יהווה פגיעה אנושה בעובדים של ענף התיירות לדוגמה, שעל אף הירידה בשיעור האבטלה של כלל המשק עדיין לא חזרו לפעילות מלאה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות