היציאה מהקורונה מזמנת למשק הישראלי אתגר גדול: את הקיפאון של שנת המשבר צריכה להחליף צמיחה גדולה, שוויונית ורחבה. העלאת שכר המינימום היא מרכיב מרכזי ביכולת לעמוד ביעד הזה.

יו״ר ההסתדרות הודיע בשבוע שעבר שבכוונתו לפעול להעלאת שכר המינימום ל-6,000 שקלים, בשלבים. נשיא ארה״ב חתם על צו להעלאת שכר המינימום ל-15 דולרים בשירות המדינה. 4 גרפים מצביעים על המשמעות של העלאת שכר המינימום דווקא עכשיו, ומה יהיו ההשפעות של צעד כזה על הכלכלה.

1. לבלום את שחיקת השכר

הפעם האחרונה שבה עלה שכר המינימום בישראל היתה ב-1 בדצמבר 2017, אז נקבע הסכום העדכני: 5,300 שקלים בחודש למשרה מלאה. השכר עלה במדורג מתוקף הסכמים שנחתמו בין ההסתדרות למעסיקים שנתיים קודם לכן, לאחר שמוצה סבב העליות הקודם שהסתיים בסוף 2012.

מאז 2007 עלה שכר המינימום כל 21 חודשים בממוצע, קצת פחות משנתיים. הפער בין הסבבים הקודמים של עליית השכר היה 3-2.5 שנים. כעת עברו כמעט 3.5 שנים מאז סבב העלאת השכר האחרון.

הזמן שעובר הוא משמעותי ביחס לשחיקת השכר בפועל, שאותה מקובל לבחון ביחס לשכר הממוצע: אם בתחילת הדרך היה שכר המינימום 52% מהשכר הממוצע, כעת הוא עומד על 44% בלבד. לירידה דרמטית זו אחראית גם שנת הקורונה, שהקפיצה את השכר הממוצע (רוב המפוטרים היו עובדים בשכר נמוך), אבל גם לפני המגפה הפער התרחב, וכבר בפברואר עמד שכר המינימום על 48% מהשכר הממוצע.

העלאת שכר המינימום תמתן את השחיקה, ותאפשר לשכר הממוצע להמשיך לטפס בלי להרחיב פערים.

2. להגדיל את כוח הקנייה

ברחבי העולם נערכים לעליית מחירים ביציאה ממשבר הקורונה, וגם בישראל מעריכים שהעלייה תנוע בין תיקון צנוע לבין חזרה לאינפלציה (עליית מחירים מתמשכת ששוחקת את ערך השקל) משמעותית. הסיבות לעלייה מגוונות: צריכה מוגברת בתום המגיפה, עלייה במחירי מוצרי היסוד בעולם, חסכונות שנצברו בידי חלק מהציבור בזמן שהמשק היה סגור וגם לחצים עולמיים.

המשמעות של אינפלציה היא הורדה בפועל של השכר: במציאות של עליית מחירים ב-2% תוך שנה, שכר של 5,300 שקלים יהיה שווה בערך 100 שקל פחות. עליית השכר יכולה לתרום גם היא לעליית מחירים (בגלל העלות העודפת למעסיקים וכוח הצריכה הגובר), אבל זו עליית מחירים שההשפעה השלילית שלה על רמת החיים מנוטרלת.

העלאת השכר חייבת להקדים את עליית המחירים. אם המשכורות יפגרו מאחור, המשמעות היא ירידה ברמת החיים של המון ישראלים. מעבר לסוגיה החברתית, זו גם בעיה כלכלית: ירידה בכוח הקנייה תפגע בהתאוששות.

3. להחזיר את כולם לעבודה

לפני שהקושי להשיג עובדים הופך לבעיה, ובמקום להתלונן על עובדים שחיים מדמי האבטלה, כדאי להסתכל גם על הצד השני של המשוואה. רוב העובדים שנדרשים במשק הם עובדים במקצועות בשכר נמוך, והם גם העובדים שנפגעו בצורה הקשה ביותר במגפה. עבור רבים מהם, שכר של 5,300 שקלים בחודש במקרה הטוב שבו הם זוכים למשרה מלאה, הוא פשוט לא תמריץ מספק כדי לחזור לעבודה.

כבר עכשיו נדרשים המעסיקים להציע הטבות כדי למשוך אליהם עובדים. עלייה הדרגתית של שכר המינימום תקל על החזרה לעבודה של המשק, ותייצר מגרש שווה יותר לעסקים למלא את מכסת העובדים הנדרשים להם. חשוב להתחשב בעלות השכר לעסקים קטנים, אבל עלייה הדרגתית ומדודה של השכר, שתגדיל גם את כוח הקנייה, תסייע גם להם בסופו של דבר.

4. לתקן את פערי הקורונה

אחד הדברים הברורים ביותר בנוגע למגפת הקורונה הוא שהיא הגדילה פערים בין ציבור עובדים חזק יותר שכמעט לא נפגע במשבר, לבין עובדים חלשים שנפגעו בצורה קשה. אחת התוצאות של מצב זה הוא שעובדים במקצועות בשכר נמוך מסיימים את הקורונה עם הלשון בחוץ, בחובות ובלי הכנסה קבועה, בעוד עובדים במקצועות חזקים יותר מסיימים את המגפה עם חיסכון קטן בצד. מעל כולם ניצבת קבוצת "עשירי העל" שהרוויחו בקורונה, ובגדול.

הצמיחה שצפויה להגיע אחרי פתיחת המשק המלאה וחזרה לצריכה עלולה להיות מרחיבת פערים. פירות הצמיחה יגיעו לחזקים יותר בזמן שמצבם של העניים יורע. העלאת שכר המינימום עכשיו תביא לחלוקה שוויונית יותר של פירות הצמיחה.

מה לגבי החששות?

אחרי שנה שפגעה קשות בעסקים בישראל, בדגש על העסקים הקטנים, החששות מעליית השכר והשפעתו על המעסיקים במשק מובנות. זו הסיבה שעליית השכר צריכה להיעשות בדיאלוג בין ההסתדרות, המדינה והמעסיקים, ולהיעשות בצורה הדרגתית ואחראית.

לצד זאת חשוב לזכור: עליית השכר משרתת את כולם. שכר גבוה יותר מעודד צמיחה, ביקוש גבוה יותר למוצרים, ועלייה ברמת החיים. אחרי המשבר הכלכלי, הגיע הזמן לכוון את המשק לצמיחה מוגברת. העלאת שכר המינימום תדאג שהיא לא תלווה בירידה ברמת החיים בפועל, ולא תגרום להרחבת פערים.