בנק ישראל פרסם היום (שלישי) קריאה לציבור להתייחס לאפשרות של הנפקה עתידית של שקל דיגיטלי על ידיו, והציג טיוטת מודל למהלך. הנושא ידון בוועדת היגוי מיוחדת שתקום בתקופה הקרובה. לפי ההודעה, לא התקבלה החלטה על הנפקת של שקל דיגיטלי, ובשלב זה מדובר אך ורק ביצירת תכנית פעולה עם ניתוח מפורט שיבחן את היתרונות והחסרונות שבמהלך כזה.

בעקבות העלייה המשמעותית בשנים האחרונות באחוז הבנקים המרכזיים הבוחנים הנפקת מטבע דיגיטלי בידי הבנק המרכזי (CBDC),  בנק ישראל החליט להאיץ את המחקר וההכנה לקראת הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי בעתיד.

מטבע דיגיטלי קמעונאי של הבנק המרכזי, יוכל לאפשר לציבור ליהנות מצד אחד מהביטחון שבשימוש בכסף שהונפק על ידי הבנק המרכזי, ומצד שני מהנוחות והקדמה הגלומים בכסף דיגיטלי – תשלום מידי, אמין וישיר.

השימוש בכסף דיגיטלי יעשה באמצעים דיגיטליים – למשל, ניתן יהיה לשלם באמצעותו ממחשב, מטלפון סלולרי, משעון חכם, או מאביזר ייעודי פשוט שימוש – מעין כרטיס חכם.

בנק ישראל ינפיק, גופים פרטיים יתווכו

בעשור האחרון בנקים בוחנים שימוש בטכנולוגיות רישום מרכזי, לצד שיטות רישום מבוזר (DLT), כדוגמת בלוקצ'יין, טכנולוגיית ליבה במטבע הקריפטוגרפי 'הביטקוין'. למרות שהאפשרות לרישום מבוזר נשקלת, שקל דיגיטלי יהיה שונה לחלוטין ממטבעות הקריפטו, בהם אין גורם מרכזי שמנהל אותם. בנק ישראל דן ביצירת מטבע בניהולו והוא יקבע את כמותו, אפיונו ואופן השימוש בו. לדברי הבנק, השקל הדיגיטלי אמור להיות בטוח וזמין יותר לשימוש מהכסף הבנקאי המתקיים היום במרחב הדיגיטלי (חשבונות העו"ש, העברות בנקאיות, אשראי ועוד). הוא יונפק ביחס של 1:1 לשקל המזומן או בחשבון הבנק.

על פי טיוטת המודל, הבנק יספק את השקלים הדיגיטליים לספקי שירותי תשלום: בנקים, חברות אשראי, חברות פינטק, חברות פיננסים ועוד, שיעמדו בכללי הרגולציה שיקבע הבנק המרכזי ואלו יעברו הלאה לציבור בשוק העבודה, הצריכה ההשקעות  והחיסכון.

דרוש דיון בסוגיית הפרטיות

בבנק מבטיחים שמטבע של הבנק המרכזי יהיה מפוקח, יעוצב באופן שיבטיח את ההלימה עם כללי איסור הלבנת הון ומימון טרור, ולא יהווה מכשיר להעלמות מס, וזאת בשונה ממטבעות קריפטו אחרים כמו ביטקוין ואת'ריום. עם זאת, ייתכן שניתן יהיה לקבוע סף מסוים של אחזקה או גובה עסקאות שמתחתיו ניתן יהיה לעשות שימוש במטבע תוך שמירה על פרטיות.

ככלל, בבנק שוקלים להעניק לציבור יכולת שליטה מסוימת בפרטיות לגבי ביצוע העסקאות מול גופים מסחריים, אך לא מציינים את עמדתם לגבי פרטיות בפני גופי אכיפה וחקירה מטעם המדינה.

שקל דיגיטלי גם נושא סיכונים

בבנק ישראל מדגישים כי היתרונות המצופים משקל דיגיטלי עשויים להיות ברי השגה, לפחות בחלקם, בעזרת עדכונים ושיפורים במערכת התשלומים הנוכחית. ההחלטה האם להנפיק שקל דיגיטלי או לא תתקבל רק בעתיד, לאחר שתהיה לבנק עמדה מעמיקה יותר לגבי היתרונות של יצירת מערכת כזו לעומת הסיכונים שהיא נושאת בחובה.

אחד הסיכונים שמציין הבנק הוא ערעור המערכת הפיננסית הקיימת בדמות ריקון הפקדונות הבנקאיים לטובת שקל דיגיטלי.  מכיוון ששקל דיגיטלי לא אמור להיות נושא ריבית, סיכון סביר יותר לבנקים הוא נטישת חשבונות עובר ושב והסתפקות בארנק דיגיטלי. זאת, אם השקל הדיגיטלי יהיה שימושי למטרות כמו קבלת שכר, תשלום מסים ודמי שכירות, בדומה לארנקים דיגיטליים באפריקה. בנוסף, בבנק מציינים כי עיצוב לא מוקפד של המערכת עלול להניב גם סיכוני סייבר, סיכונים לפרטיות, וסיכונים למוניטין של הבנק המרכזי.

לקריאת הקול הקורא להגשת התייחסות

לקראית טיוטת המודל של בנק ישראל

בהכנת הכתבה השתתף דוד טברסקי