אשקלון הפכה לעיר המטווחת ביותר בארץ עם ירי של כ-950 רקטות במהלך 11 ימי לחימה. למעלה מ-1,000 מבנים וכלי רכב נפגעו. לתושבי העיר הובטחו הטבות כלכליות, אבל לא הוצגה תכנית שתאפשר למגן את בתיהם תוך תקופת זמן סבירה. באשקלון כ-40 אלף יחידות דיור לא ממוגנות, עשרת אלפים מתוכן הוגדרו על ידי פיקוד העורף כדורשות מיגון דחוף.
ראש הממשלה הצהיר ביום שישי שהממשלה תעניק סיוע תקציבי במטרה למגן את העיר. עם זאת, נתניהו לא ציין האם יהיה מדובר בסיוע תקציבי לשיפור מערך המיגון הציבורי, או מימון למיגון יחידות דיור כפי שנעשה בשדרות ובעוטף עזה אחרי 2008. כך או אחרת, יש לציין שמדובר בהבטחה שניתנה לראשונה לפני תשע שנים, והחלה להתממש רק בחודשים האחרונים.
חיזוק כלכלי
שתי החלטות ממשלה התקבלו לאחרונה בנוגע לסיוע כלכלי עבור אשקלון:
- שר האוצר ושר הכלכלה הורו להוסיף את אשקלון לרשימת היישובים של איזור פיתוח א' (כמו יישובי עוטף עזה), מה שיאפשר מתן הטבות מס לפיתוח מפעלים ועסקים באזורי התעשייה בעיר. ההחלטה אמורה לעלות לאישור ועדת הכספים ביום שני.
- ראש הממשלה הורה למשרד האוצר לגבש תכנית סיוע כלכלית לעיר. פרטי התכנית הקונקרטים טרם פורסמו, אבל ראש הממשלה אמר שתהיה בה הטבת מס לתושבי העיר. התכנית תכיל ככל הנראה גם תקציבים להשלמת פרויקט בניית תחנה מרכזית חדשה וממוגנת, שאמורה היתה להיות מתוקצבת כבר במסגרת ההחלטה הקודמת, אבל לא יצאה לפועל.
בלי תכנית למיגון דירות
ראש הממשלה הנחה בשבוע שעבר את מנכ"ל משרדו, יחד עם משרדי האוצר והשיכון, להכין תכנית למיגון העיר אשקלון והסביבה, אבל לא ברור כרגע אם מדובר במיגון יחידות דיור שאינן ממוגנת, או תקצוב נוסף לתחזוקת מערכת המקלטים העירוניים והצבת מיגוניות בעיר.
באשקלון יש לתושבים 30 שניות לתפוס מחסה מרגע שנשמעת האזעקה. המשמעות היא שביחידות דיור בהן לא קיים ממ"ד, אין כמעט סיכוי להגיע לרחב מוגן עם הישמע האזעקה. על פי עיריית אשקלון, כ-40 אלף יחידות דיור בעיר אינן ממוגנת, רבע מכלל הדירות בעיר. מדובר בכ-60 אלף תושבי העיר מתוך 160 אלף שחיים בדירה ללא מיגון.
עד כה המדינה לא נתנה סיוע למיגון הדירות, אבל בעקבות הסבב האחרון בחורף 2020 התקבלו מספר החלטות שנוגעות לשיפור מערך המקלטים הציבוריים בעיר. בפברואר שנה שעברה התקבלה החלטה 685, שהקצתה 9 מיליון שקלים לשמירה ותחזוקה של המקלטים הציבוריים, והפעלת מערך חירום חברתי. בנוסף, הוחלט שיוצבו מיגוניות ברחבי העיר בדומה לאלו שהוצבו בעיר שדרות. אלא שהתקציב עוד לא אושר והעבודה עוד לא התחילה.
בונים על התמ"א
הכלי המרכזי שנמצא בידי עיריית אשקלון לקידום מיגון הבתים הוא תמ"א 38, תכנית התחדשות עירונית שמבוססת על פינוי בינוי ונועדה למשוך משקיעים על ידי הבטחה להקצות להם יחידות דיור נוספות בבניין החדש שיבנה, ובו מרחבים מוגנים. אלא שעד כה התכנית לא הצליחה להביא לשיפור ברמת המיגון של הדירות באשקלון. רק לפני שבועיים האריכה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה באשקלון את תמ"א 38 שהיה אמור להסתיים ב-2022 עד ל-2025, אחרי שהתכנית לא הצליחה למשוך פרויקטים של התחדשות עירונית.
הסיבה, אומרים בעירייה, שההחזר על השקעות נדל"ן בעיר נמוכה מדי לעומת המותר במסגרת תמ"א 38. על פי ההערכות, כדי שישתלם להשקיע נדרשות 8-7 יחידות דיור חדשות שיישארו בידיים של היזם, אבל עד כה ניתן היה לאשר הוספת 2 קומות בלבד בבניין החדש. בעירייה עובדים בימים אלו על תכנית כלל עירונית שתאפשר לאשר הוספת 4 קומות לבניין החדש, בתקווה שהדבר יצליח למשוך יזמים לעיר.
לא ברור כיצד תיראה תכנית המיגון שתגובש על ידי שלושת המשרדים, אבל קיימות שתי חלופות מרכזיות לביצוע הפרויקט. הראשון הוא בנייה ישירה או מימון של בנייה על ידי התושבים, כפי שנעשה בשדרות. מבצע "שומר החומות" הוכיח שאשקלון היא יעד לירי רקטות באותה מידה כמו העיר שדרות, שם השקיעה המדינה בין השנים 2017-2008 כ-1.1 מיליארד שקלים במיגון יחידות דיור. בסך הכל המדינה בנתה 10,700 ממ"דים בישובי עוטף עזה באותה תקופה, בביצוע משולב שלה ושל הדיירים. מדובר בממ"דים שנוספו לדירות הקיימות.
החלופה השנייה היא מתן הטבות ותמריצים ליזמים שיבחרו להשקיע בתמ"א 38 באשקלון. במקרה כזה יכולה הממשלה יכולה להעניק הטבות מס, או לסבסד חלק מההשקעה בהתחדשות עירונית באשקלון, כדי לעזור למשוך את היזמים לעיר. החולשה המרכזית של התמ"א היא שמדובר בתכנית תהליכית ואיטית, המתבססת בין היתר על גדילת הביקוש לדירות בעיר, והסכמתם של קבלנים לפעול.
