קבוצת עוגן, מיזם חברתי להלוואות והשקעות, מרחיבה את פעילותה, ולאחרונה הפכה למוסד הפיננסי ללא כוונות רווח היחיד בישראל שרשאי להעניק הלוואות לעסקים קטנים בערבות המדינה, לצד הבנקים. "אנחנו המלכ"ר עם פעילות האימפקט (השקעות חברתיות ברווח נמוך, א.ר) הכי גדול בישראל. מעל 200 מיליון שקלים גויסו רק השנה", מציג בגאווה המנכ"ל שגיא בלשה, את התנופה בה נמצאת החברה.

"בתחום האשראי יש כשל שוק", הוא אומר, "המערכת לא יודעת להנגיש אשראי לאוכלוסיות מוחלשות, ונוצרת הדרת אשראי. בארצות הברית יש את ה-CDFI, חוק פדרלי משנות ה-90, תקופת ממשל קלינטון, שנותן תמריצים למוסדות פיננסים להכלה פיננסית של אוכלוסיות מוחלשות. בישראל אין מוסד כזה, למעט הקרן בערבות המדינה, לכן הקרן נכנסת לחלל מאוד גדול, ועוגן היא ה-CDFI של מדינת ישראל".

קבוצת עוגן היא עמותה ללא כוונות רווח שכוללת בתוכה כמה קרנות. היא קמה ב-1990 בשם "האגודה להלוואות ללא ריבית", בניהולו של ג'ו רוזן, ובמהלך השנים היא הצליחה לצבור כ-200 מיליון שקלים בקרן הלוואות ליחידים ולעסקים קטנים, ואף סכומים נוספים כדי לממן את הפעילות השוטפת ואת המשרד בירושלים. 

ב-2017 נוצר שיתוף פעולה עם ארגון "אחים לבית" במטרה להעניק הלוואות לרוכשי דיור, שיאפשרו להם זכאות למשכנתא. העמותה פועלת גם בשיתוף עם הסוכנות היהודית בהקמת "ספארק איי.אל": יוזמה למתן אשראי ללא ריבית לעסקים בפריפריה, מכספים שמגויסים ברחבי העולם, ונועדו לחזור אליהם לאחר תקופה מוגדרת. במקביל, היא ספגה לתוכה את "קרן שמש" שהקימו האחים ספרא, בתחום הליווי הפיננסי. 

כשבלשה נכנס לתפקיד היו לו תכניות שאפתניות. "עוד לפני שנכנסתי, הצעתי להפוך את עוגן לבנק חברתי, ללא מטרת רווח. 200 מיליון שקל זה מאוד יפה לעמותה, אבל לא מספיק כדי לטפל בכל בעיית חוסר הנגישות לאשראי הוגן במדינת ישראל. השאלה החברתית הייתה מה ישרת יותר את האוכלוסיות המוחלשות, קרן של 200 מיליון ללא ריבית בכלל, או למשל 2 מיליארד שקל עם ריבית קטנה?" 

לא רק תרומות, גם השקעות אימפקט

הרעיון לאפשר השקעות בריבית נמוכה במקום להסתפק בתרומות ולא לגבות ריבית בכלל, פתח בפני העמותה בשמה החדש, "קבוצת עוגן", אפשרויות חדשות לגיוס הון. היא החלה להציע השקעות מסוג אימפקט, שבהן המשקיעים לא מצפים למקסם את הרווחים שלהם, אלא מסתפקים ברווח קטן בלבד, מתוך כוונה שהכסף ישרת מטרה חברתית.

"עוגן מציעה לאנשים לעשות פיקדון של מיליון דולר ומעלה", מסביר בלשה. "הריבית היא רק 1% לשנה. השניים האחרונים שהשקיעו מיליון דולר היו גוגל העולמית והמייסד של וואטסאפ, יוג'ין פוקסמן. אם פעם היינו ארגון אחד עם קרן של 200 מיליון שקל שנותנת הלוואות ללא ריבית, היום אנחנו חמישה ארגונים, עם קרנות הלוואה שבדרך להיות חצי מיליארד שקל, וארגונים של ליווי פיננסי ומנטורינג עם כל פעילות האשראי".

אופיר עוזרי, יו"ר קבוצת עוגן, אומר ל'דבר': "לגדול בעזרת תרומות מגביל אותנו. האפשרות לקחת פקדונות משנה את כללי המשחק". עוזרי הוא יו"ר בהתנדבות, דור שני למייסדים.

המטרה היא להפוך לבנק ולנהל גם חשבונות עו"ש?
"חשבנו בתחילת הדרך גם על זה, אבל היום מתחוור יותר ויותר שזה יעבור מהעולם בגלל הארנקים הדיגיטליים. עוד לא החלטנו סופית, ובינתיים אנחנו בהליכים של הוצאת רישיון בנקאי. אנחנו רוצים להיות מקום שאפשר לקבל בו את כל השירותים הפיננסיים, דרך שיתופי פעולה עם גורמים נוספים והמלצות איך לקבל את התנאים הטובים ביותר. כשתצטרך אשראי, אנחנו ניכנס לתמונה ונוכל להציע לך ישירות". 

בשנתיים האחרונות יש שפע של יוזמות פיננסיות חדשות, כולן בטכנולוגיה מתקדמת. מה הערך המוסף שלכם?
"הבנקים החדשים מבקשים להתחרות על השכבות החזקות יותר, מעמד הביניים פלוס. אנחנו מדברים על מתן שירותים תומכים לעשירונים היותר נמוכים. כשהם באים לבנק ורוצים הלוואה, הם מקבלים הלוואה ב-10%-11% ריבית. אנחנו משוחררים משורת הרווח, רק צריכים לא להפסיד". 

עוזרי מדגיש שמדובר בשינוי המודל העסקי. בעוד הבנק בוחן את כדאיות מתן ההלוואה למאזן הבנק, בעוגן המטרה היא לבחון את הכדאיות כלפי הלווה, ולא לתת הלוואות כשהן עלולות לסבך אותו. הלקוחות שמקבלים הלוואות, מקבלים גם ליווי שמסייע להם לתכנן את ההוצאות, כך שההלוואה אכן תשפר את מצבם ולא תדרדר אותו. 

"הבוקר שוחחתי עם אישה עם חיים קשים, שסיימה בעור שיניה לימודי עריכת דין, ואף אחד לא ייתן לה הלוואה כי היו לה חובות בעבר. היא זקוקה לעוגן בשביל זה. ואז אתה בודק. איזו הלוואה הגיוני שהיא תיקח? היא רצתה 200 אלף, ואישרנו לה 50 אלף. הייתי צריך להסביר לה ש-200 אלף ימוטטו אותה. זה המצב". 

לסטארטפים יש גב, עסקים קטנים נזרקים לעולם אכזר

השינוי במודל העסקי מצליח לשמור על שיעור החזרים גבוה במיוחד של 99.3% (לעומת 99.8% בעבר), אבל שיעור הדחיה עלה ל-50% (לעומת 18% בעבר). "יש לנו משקיע עם השקעה של מיליון דולר באג"ח של עוגן בתשואה של 2.8% ברמת סיכון בינונית", אומר בלשה. "יש גוף גדול אחר ששוקל להשקיע 10 מיליון שקל בשכבה לא מסוכנת, בריבית של 1.15%. אם בתיק הזה יהיה כשל בהחזרים, יש שכבה פילנטרופית שתספוג אותו. זה בעצם איגוח בשכבות מגובה נכסים".

בלשה מדגיש גם את היתרון מול המגזר הבנקאי במתן אשראי בשנת הקורונה. "בבנקים אחוז הגידול באשראי היה 4%, בעסקים קטנים 2.5%, בעסקים בכלל אפילו היה קיטון. עוגן גדלה ב-230%. ב-2019 הענקנו 67 מיליון שקל, וב-2020 158 מיליון שקל. אין לזה אח ורע". 

פלח ייחודי נוסף בקבוצה הוא הלוואות לעמותות, שבשילוב עם ערבות מדינה, עשויות להגיע ל-650 אלף שקלים. סכום כזה עשוי לתת אורך נשימה לגופים שתלויים בהתאוששות כלכלית במשק ובחקיקה של תקציב מדינה חדש, שעדיין לא נראה באופק. 

בעולם הסטאראפים, כשמשהו נכשל, זה נתפס כמדרגת למידה בדרך להצלחה. בבנקאות זה הפוך
"בדיוק. אם אדם מקים סטארטאפ בין הרצליה לרמת החייל, יש לו המון קרנות, אנג'לים, חממות, יש לך את כל הסביבה שאתה צריך כדי לפתח. אבל מה אם אתה רוצה להקים עסק קטן, עסק לואו-טק? אין לזה בכלל סביבה. אין את זה בכלל. שם אנחנו נכנסים. היום יש לנו כבר בכל רגע נתון 600 עסקים שמקבלים מנטורינג וכל זה בהתנדבות. סיכויי ההצלחה של עסק קטן כזה, לא משנה באיזה תחום, הם עשרות מונים יותר מאשר עסק שנזרק לעולם האכזר לבד".