דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי ח' בתמוז תשפ"א 18.06.21
23°תל אביב
  • 15°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 22°חיפה
  • 20°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 25°אילת
  • 22°טבריה
  • 13°צפת
  • 20°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
סביבה

״המפתח לחיי נצח טמון במדוזות״: ד״ר אדליסט מסביר על היצור המופלא שנמצא בדרך לחופי ישראל

״הדרך להתמודד עם המדוזות היא קודם כל להכיר אותן״, אומר ממציא ׳הוויז של המדוזות׳, וחושף חלק מסודותיו של היצור בן חצי מיליון השנים: ״יש מדוזות שיודעות להפוך את התאים שלהן ובמקום להזדקן, הן מצעירות״ | ״מדוזות יכולות להצטמק ולגדול לפי תנאי הסביבה״ | ״הידע האנושי נמצא בתהליך פיתוח משמעותי, ועדיין רב הנסתר על הגלוי״

  • פעמונית נקודה (צילום: שחר חייקין)
  • פרחונית סגולה (צילום: שבי רוטמן)
  • חוטית נודדת (צילום: חזי שוחט)
יעל אלנתן
יעל אלנתן
כתבת עבודה וצרכנות
צרו קשר עם המערכת:

"מדוזות הן חלק מהטבע. אנחנו לא יכולים להסתכל עליהן רק כמשהו רע", אומר ל'דבר' ד"ר דור אדליסט, ביולוג ימי, ממובילי תחום חקר המדוזות בישראל. "מדוזות הן חלק ממארג המזון הימי. הן אוכלות ונאכלות ומשמשות בית גידול לדגיגים שנעים איתן. הן תורמות עם התנועה שלהן לערבול וניקוי הים, הסעת חומרי דשן לקרקעית וקבורת פחמן".

ד"ר אדליסט שפועל עם מעבדת פרופסור דרור אנג'ל באוניברסיטת חיפה, יודע שעבור רוב האנשים, מדוזות הן יצור צורב ומפחיד שמפריע לרחצה בימי הקיץ. "בואו לא נשלה את עצמנו שהמדוזות הן בעיה שאנחנו צריכים לפתור. בני האדם יכולים לעשות דברים מטורפים, אבל אני קורא למדוזות 'אתגר' שצריך להתמודד איתו, ולא בעיה שצריכה פתרון".

ד"ר דור אדליסט (צילום: יעל אלנתן)

המדוזות הן אתגר עבור המתרחצים, מתקני ההתפלה וגם עבור חבריהן לים

לדברי אדליסט הדרך להתמודד עם המדוזות היא קודם כל להכיר אותן. דרך זה אנשים יתחברו יותר. עדיין האתגר הראשי, עבור רוב האנשים, הוא צריבת המתרחצים.

מדוע ישנם מים צורבים גם כשאין מדוזות בסביבה הקרובה?
"על כל חוט בזרוע של מדוזה, יש אלפי תאים צורבים. אם הזרוע של המדוזה התנתקה מהגוף, אז יכול להיות שהן נסחפות לחוף ואנחנו נצרבים מהמדוזות למרות שהן לא כאן. ישנן גם מדוזת קטנטנות, בעיקר בסתיו, שנעות במין שרשראות ארוכות קטנות שבקושי רואים, והצריבה שלהן אחרת לגמרי. ואז, כביכול אין מדוזות ואנחנו עדיין חוטפים צריבות".

בעניין הצריבות אדליסט מרגיע: "בישראל אין מינים מסוכנים, אפשר להרגיש בטוחים בים. אף אחד לא מת בים תיכון מצריבת מדוזות". יש מדוזות שהורגות, כמו מ'דוזות קופסא', או מדוזות שהכיפה שלהן מגיעה לקוטר של 2 מטרים, אבל המדוזות שלנו רק צורבות״.

אז מה עושים כשנעקצים?
"צריך לשטוף את המקום עם מי ים בלבד, ולטפל בזה בתור כוויה עם חומרים מתאימים. בתל אביב למשל, יש עציצי אלוורה ליד סוכות המציל לשימוש המתרחצים".

איך אפשר להימנע מעקיצות?
"אפשר להשתמש בקרם הגנה נגד מדוזות, או כל קרם הגנה שתשימו מספיק ממנו, יגן מהתאים הצורבים. אפשר גם ללבוש חליפת ניאופרן או לייקרה".

מדוזת חוטית נודדת (צילום: Shutterstock)

מחקר כלכלי של "גרמנדי ואחרים" מ-2014, אמד את הנזק שנגרם לתיירות בישראל מנחילי מדוזות בכ-2 עד 6 מיליון יורו בשנה. המדוזות גורמות גם להפחתה של 10-3 אחוזים בביקורים בחוף.

אתגר נוסף הוא סתימת צנרת-יניקה של מתקני התפלה ותחנות הכח. "בתוך המכשיר הענק של חברת חשמל יש פילטרים, המדוזות סותמות את הרשתות ואי אפשר לשאוב מים. היום יותר ממחצית המים שאנחנו צורכים מגיעים מהים התיכון מהתפלה. אם אי אפשר לשאוב אז אין מים לחשמל ולמים לשתייה".

המדוזות מציבות אתגר גם ליצורים החיים הנוספים בים, שנכנסים איתן לתחרות על האוכל. צבי ים לדוגמא אוכלים מדוזות, אבל יצורים אחרים שאוכלים פלנקטון מפסידים בתחרות כשנחיל מדוזות מתקרב.

פרחונית סגולה (צילום: שבי רוטמן)

אדליסט מנהל מערכת יחסים קרובה עם מדוזות, שהפכו לחלק משמעותי מחייו. "העיסוק שלי עם מדוזות התחיל כשהשותפה שלי למעבדה קראה לי למיקרוסקופ, והראתה לי משהו מדליק שמדוזות עושות. התחלנו לדבר על מדוזות, והתחביב הזה הפך לאיזושהי אובססיה שהפכה למחקר, ולמקצוע שאני מתעסק איתו בחלק גדול מהזמן שלי".

המדוזה היא חיה מוצלחת, שנמצאת כאן 500 אלף שנים

"המדוזות תמיד היו כאן", אומר אדליסט, ומספר שמאובני מדוזות שנמצאו ביוטה מעידים על כך שהן לפחות בנות 500 אלף שנים. "הן נראות דומות באופן מדהים לאלו שחיות היום, מה שאומר לנו שהמדוזה היא חיה מוצלחת״.

החיות המוצלחות קיבלו את השם העממי מדוזות, למרות שמדובר למעשה באוסף של יצורים ממשפחת הצורבים ששמם 'זואופלנקטון ג'לטין'. משמעות המילה זואו היא: חי, ופלנקטון הם יצורים שנסחפים עם הזרם. בתוכם, הקבוצה הנפוצה ביותר היא מדוזות סוכך, עם כיפה מלמעלה וזרועות מלמטה. ה'חוטית הנודדת' היא הסוג הנפוץ ביותר בישראל, וגודלה נע בין 20 ל-60 סנטימטרים.

החוטית הנודדת הגיעה כנראה דרך תעלת סואץ, ונחילים גדולים שלה החלו להראות בישראל החל משנות ה-80. אדליסט אומר שעדיין לא ידוע למדע כמה זמן לוקח למדוזה עד שהיא גדלה, אבל החוטית הנודדת מוערכת סביב החודשיים.

חוטית נודדת (צילום: חזי שוחט)

מדוזות נעות בנחיל גדול ואי אפשר לעקוב אחרי מסלול נדידתן. בים התיכון הן שוחות עם הזרם שמגיע מדרום ועולה צפונה. המדוזות שמגיעות בחורף הן ענקיות, לעומת אלו של הקיץ, ולא ידוע אם אלו אותן מדוזות ששרדו את הסיבוב והגיעו חזרה, או נחיל אחר, כיוון שזמן חייהן לא ידוע למדע.

הצוות של אדליסט פיתח אפליקציה בשם 'מדוזות בע"מ' שמאפשרת לראות באילו חופים יש מדוזות ואיפה אין בזמן נתון . "באפליקציה אפשר לראות את מצב החופים, ואנשים מדווחים על מדוזות או על העדר מדוזות. האפליקציה מזינה מפת מדוזות ברזולוציה גבוהה ובסיס נתונים למחקר מדעי".

למדוזות יש רבייה מינית ורבייה א-מינית וזה הדבר שמשך את אדליס. "הרגע שבו נדלקתי על מדוזות קרה כשישבתי ליד החברה שלי במעבדה והיא קראה לי לבוא למיקרוסקופ, שם ראיתי פוליפ קטן של מדוזה, שלקח את הזרוע שלו, נגע בצלחת המעבדה, והשאיר שם צבר קטן של תאים. אז הוא הרים את הזרוע חזרה, ובתוך כמה שעות גדל שם העתק גנטי מושלם שלו. תוך יומיים שלושה נהיה שם מרבד של כאלה".

איך מזדווגים הזכר והנקבה של המדוזה?
"מדוזה זכר ומדוזה נקבה נפגשות במים. הזכר פולט תאי זרע והנקבה פולטת תאי ביצה, לפעמים זה בתוך הגוף. הביצה מתחברת לזרע ויוצאת מן פלנגולה שוחה, זה מין זחל קטן זעיר שנקרא פוליפ. הפוליפ מחפש מקום להתיישב, ומתחיל לגדול".

הפוליפים הופכים למושבות ונהפכים ליער, כל פיליפ מתחיל לגדל על עצמו דיסקיות שהם למעשה תאים צורבים. כשהתנאים מרגישים נכונים מבחינת טמפרטורת מים ועוד, כולם משחררים יחד את הדיסקיות למים וכל דיסקית מתחילה לשחות, לגדול, והופכת להיות מדוזה גדולה".

הפלסטיק בים מסייע למדוזות להתיישב ולהתרבות

אדליסט היה בין החוקרים היחידים שראו פוליפים של החוטית הנודדת בים התיכון. במחקר שעשה בקייץ, בשיתוף מעבדת עיסאם סבאח ממכללת בראודה, הותקנו לוחיות פלסטיק על העמודים של המזח בחדרה, ושם התיישבו המדוזות. זאת הייתה הפעם הראשונה והיחידה עד היום שראו פוליפים של החוטית הנודדת בים.

צב ים אוכל שקית פלסטיק. "צבים אוכלים מדוזות ושקית ניילון ששוחה בזרם דומה למדוזה" (צילום: Shutterstock)

"יכול להיות שהסיבה שיש לנו הרבה מדוזות בים, היא כי אנחנו מסייעים להם עם הפלסטיק. לא ידוע עדיין. אבל נראה שזה עוזר להם להתיישב".  בעניין זה, מתקיים כעת מחקר ישראלי שבודק האם ניתן להכניס ריר מדוזות למתקני טיהור שפכים, לטובת איסוף חלקיקי פלסטיק.

במדוזות טמון המפתח לחיי נצח

הידע האנושי על המדוזות נמצא בתהליך למידה ופיתוח משמעותי, ועדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לקבוצת היצורים הזאת בכדור הארץ. אדליסט גידל מדוזות מסוג 'קסיופיה הפוכה' בביתו והצליח לגרום להן להצטמק. "המדוזות קטנו. בים היה להם את המרחב לגדול ובאקווריום היה להם קטן והן התאימו את עצמם לגודל של האקווריום".

ביפן, חוקר בשם שין קובוטה, ניסה למצוא את הדרך לחיי נצח בעזרת המדוזות. "יש מדוזות שיודעות לקחת את התאים שלהן ולהפוך את הגדילה שלהם, במקום להזדקן הן הולכות ונהיו צעירות יותר. הן חוזרות למצב של פוליפ כשהן מרגישות שהן הולכות למות. שינקובוטה היפני חקר אותן במשך 40 שנה, ומנסה למצוא חיי נצח לבני אדם על ידי מציאות התכונות האלה. בתיאוריה, יש מצב שיש מדוזות שחיות אלפי שנים".

"לאהוב טבע בים התיכון זה לאהוב טבע שמשתנה מהר". אומר אדליסט לסיום, "פתיחת תעלת סואץ הביאה עוד 500 מינים שלא היו קיימים, והים נראה היום אחרת לגמרי מלפני 10 שנים. לאהוב טבע זה לדעת שאין דבר כזה מצב טבעי. הטבע כל הזמן משתנה ואנחנו גורמים לזה שהוא גם ישתנה מהר".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על סביבה:
הבנק העולמי וקרן המטבע לא יסייעו לאל סלבדור לעבור לביטקוין
מחזה נדיר: להקת כרישים גדולה מול חופי חיפה
"זה עכשיו או לעולם לא": יעדי השרה זנדברג להרמת הרף הסביבתי
תגובות