אחרי עשור של קיפאון, בשבועות האחרונים מצטברים סימנים לעליית מחירים בתקופה הקרובה, והתחזקות האפשרות לאינפלציה – התייקרות כוללת ועקבית במוצרי הצריכה. המשמעות המידית של עליית מחירים היא שחיקה בשכר הריאלי, כשאותה המשכורת קונה פחות מוצרים מבעבר. אך בעוד קיצוץ בשכר מעורר התנגדות, שחיקת שכר הדרגתית עלולה להיות תהליך איטי וכמעט לא מורגש. מה הקשר בין המשכורות למחירים, איך נראה העשור האחרון, ולמה צריך לשים לב בתקופה הקרובה?
העשור הטוב של השכר
"בתאוריה הכלכלית הקשר בין המשכורות למחיר הוא הדוק ודו כיווני" מסביר אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה בהסתדרות, "אם המשכורות מטפסות עלויות הייצור גדלות, מה שמביא לעלייה במחירים. מנגד, עליית מחירים מובילה את העובדים לדרוש משכורות גבוהות יותר, כך שזה מעין מעגל קסמים".
אבל העשור האחרון בישראל נראה אחרת. מאז 2011, מדד המחירים לצרכן, המודד את עלות סל הקניות המורכב ממוצרי מזון, צריכה, שכר דירה ועוד, עלה בשיעור נמוך בקנה מידה היסטורי, בעוד השכר עלה באופן משמעותי. התוצאה היא זינוק בשכר הריאלי, ועלייה ברמת החיים.
מאז שנת 2011 עלה מדד המחירים לצרכן בהיקף מצטבר של 5.4% בלבד, בזמן שבחלק מהשנים אפילו נרשמה ירידה. לעומת זאת, במשך אותה תקופת הזמן חלה עלייה מצטברת של 40% בשכר הממוצע במשק- מה שמתרגם לגידול של 33% בשכר הריאלי בעשור האחרון.
"אנחנו מדברים על סדר גודל של גידול של 3% בשכר הממוצע הריאלי בכל שנה" אומר בלומנברג. "זה קצב צמיחה דרמטי של השכר הממוצע. המשמעות של הנתון הזה ברמת המקרו הוא שכוח הקנייה וההכנסה הפנויה של העובדים בישראל עלה באופן משמעותי מאד בעשור האחרון".
המחאה, שכר המינימום
האינפלציה האפסית בעשור האחרון היא חידה שמעסיקה את בכירי הכלכלנים. בלומנברג מציין את מחאת 2011, שלחצה את רשתות השיווק להימנע מהעלאות מחיר, ושינויי רגולציה שהובילו להוזלת מחירים. התאחדות התעשיינים מוסיפים כי גם תהליכי ייעול טכנולוגי והעלאת הפריון הקטינו את עלויות הייצור, ומומחים נוספים מציינים את פתיחת המכירות באינטרנט וסביבת האינפלציה העולמית.
את השכר דחפו למעלה כמה גורמים. בלומנברג מציין כי להעלאת שכר המינימום, שעלה ב-23%, ולקיצור שבוע העבודה הייתה השפעה מכרעת, החורגת מעבר לעובדי בשכר מינימום. "עובד שמרוויח שיעור כלשהו מעל שכר המינימום יכול למצוא את עצמו אחרי העלאה כזו עובד בפועל תמורת שכר קרוב למינימום. במקרה כזה, הוא ידרוש העלאת שכר כדי לפצות על הירידה היחסית" הוא מסביר.
גורם משמעותי נוסף היה העלייה בשיעור ההתאגדות ויצירת התאגדויות בענפים שלא היו מאוגדים בעבר, כמו התקשורת והביטוח. "הסכמי שכר בענפים אלה הביאו עליות שכר משמעותיות, אחרי קיפאון יחסי" מסביר בלומנברג. גם הסכמים ענפיים שנחתמו בתחומים כמו אבטחה וניקיון, דחפה את השכר למעלה. גורמים נוספים מציינים את צמיחת התעסוקה בענף ההייטק, שמספק משרות בשכר גבוה במיוחד שמקפיץ את השכר הממוצע. על אלה יש להוסיף את האבטלה הנמוכה, המשפרת את כוח המיקוח של העובדים.
להתכונן לשינוי במחירים
כעת נראה שקיפאון המחירים עומד להסתיים. "הכלכלנים מתווכחים, אם יהיה תיקון נקודתי של סוף הקורונה, או אינפלציה ארוכה ועקבית" אומר בלומנברג, ומסביר כי בגלל המדיניות המוניטרית השמרנית יחסית, הסיכון המרכזי לאינפלציה נובע מהחשיפה של המשק לארה"ב.
"הציפיות האינפלציוניות מדברות על 1% עד 3% בשנה, כרגע אחרי 4 חודשים אנחנו בקצב של 3.5% עליית מחירים השנה. זה לא דרמטי אבל זה הרבה יותר משנים אחרונות" הוא מוסיף. בנק ישראל נוטה להתייחס לעליית המחירים החדה כנקודתית, אבל מעריך שהאינפלציה תחזור לתוואי ה"נורמלי" והקיפאון יפסק. "בישראל אין סימנים להשתוללות אינפלציונית, אבל זה יכול לקרות" מוסיף בלומנברג, "ואז נהיה בסביבה של 2.5-4.5% ויותר".
אילו מנגנונים יכולים לשמור על השכר משחיקה?
"ברמה המשקית, אם תהיה שחיקה משמעותית של השכר, העובדים, המעסיקים והממשלה יכולים גם לפעול ביחד ולהשתמש בכלי שנשכח בשנים האחרונות – תופסת יוקר. מדובר בעצם בהעלאת שכר רוחבית לכל השכירים במשק, בשיעור שמפצה על שחיקת השכר באינפלציה. הפעם האחרונה שנעשה בכלי זה שימוש הייתה ביוני 2004, ובגלל האינפלציה המתונה לא היה בו צורך מאז. הוא נותן פיצוי שמעניק רשת ביטחון רחבה, גם למי שלא מסוגל לפתוח את הסכם השכר שלו בתגובה לעליות המחירים. נקודה נוספת היא העלאת שכר המינימום".
איך העלאת שכר המינימום מסייעת למנוע שחיקת שכר?
"אנחנו מתכוונים להעלות את שכר המינימום ל-6,000 שקלים. זה מנגנון שיגן על עובדים בשכר נמוך, שחשופים במיוחד לעליות מחירים, וגם קטליזטור לעליית שכר בכל המשק. צריך להגיד שעם כל החששות, בפעם הקודמת שעלה השכר הצלחנו להגיע לשיעור תעסוקה מאד גבוהים. אני חושב שהעיתוי הנכון לזה הוא כמצב האבטלה יתאושש קצת מהקורונה, לקראת סוף השנה"
ומה לגבי מקומות עבודה או ענפים ספציפיים?
"ברמת הסכמי השכר הנקודתיים, אפשר לעשות הסכמם ענפי שמגן על העובדים בסקטור מסוים, ומכיל מנגנונים שמתמודדים על שחיקת שכר. ברמה 'המפעלית', הסכמי השכר נקודתיים במקום עבודה ספציפי, אפשר להגיע להסכם שמכיל הצמדה של השכר למדד המחירים לצרכן כך שהוא מתעדכן אוטומטית עם עליית המחירים. זה גם משנה מאד אם ההסכם הוא לשנה, 3 שנים, או 5 שנים. ברוב הסכמי השכר הוא לא קיים".
איך נראה מנגנון כזה?
"אפשר למשל לייצר מנגנון שבו יש שתי חלופות, או עלייה שנתית של 3.5%, או 1.75% פלוס מדד, לפי הגבוה ביניהם. ככה זה מבטיח עלייה של לפחות 1.75% בשכר הריאלי".
"כאמור המנגנונים האלה לא קיימים ברוב ההסכמים, כך שאם תהיה אינפלציה משמעותית במיוחד, כדאי לקחת בחשבון אפשרות לדון מחדש על ההסכם. יש גם רכיבים בשכר שכן צמודים למדדי מחירים ולא נשחקים: דמי הבראה, דמי ביגוד, קצובת נסיעה".
מה לגבי עובד שנמצא בחוזה אישי?
"בחוזה אישי לרוב אין מנגנון הצמדה, וזה מאד תלוי ביכולת המיקוח של כל עובד עם המעסיק שלו. צריך לדעת לפנות למעסיק במידה ויש שינוי משמעותי במשק ולפתוח את ההסכם".
